החלטה בתיק בשא 15564/06

בפניי בקשה לצרף את המשיבים 1 ו-2 כנתבעים נוספים ולאפשר את תיקון כתב התביעה בהתאם. 

עניינו של התיק העיקרי, נזקים שנגרמו למבקשת כתוצאה מליקויי בניה שנתגלו בדירה אשר נבנתה ברחוב פרץ ברנשטיין 19 בחיפה. בכתב התביעה שהוגש כנגד המשיבים 3 ו-4 נטען כי אלו לא עמדו בהתחייבויותיהם החוזיות כלפי המבקשת, משלא בנו בהתאם למוסכם בין הצדדים ובין היתר, לא התאימו את הדירה לצרכיה כנכה בשיעור 100%. מכאן התביעה העומדת במועד הגשתה ע"ס 1,363,836 ש"ח בה עתרה המבקשת להשיב לידיה את כל הכספים ששילמה עבור העסקה או לחילופין לפצותה בגין כל הנזקים וההפסדים שנגרמו לה.

בכתב הגנתם טענו המשיבים 3 ו-4 לגרסה עובדתית שונה מזו שתוארה בכתב התביעה. לגרסתם, הם חברו יחד עם המבקשת ושני שותפים נוספים לביצוע פרויקט בניה קולקטיבית על חלקה שרכשו (להלן: "הפרויקט") והבניה נעשתה בדיוק כפי שהתבקש על ידי כלל השותפים ובהתאם למתוכנן. עוד טענו, כי מאחר והסכם הבנייה שהיה עמם בוטל ותחתיו נחתם הסכם לביצוע הבניה עם חברת דהאמשה מנצור בע"מ, היא המשיבה 1, הרי ש"כל טרוניה, אם בכלל, יש להביא בפני הקבלן המבצע" (סעיף 11 לכתב ההגנה) וגם בהמשך חזרו על הדברים:  "כל טענות התובעת כנגד הבניה, רמתה, איכותה והתאמתה לצרכיה, צריכות היו להיטען אל מול דהאמשה מנצור בע"מ, ודין התביעה כנגד הנתבעים להידחות" (סעיף 22). לתמיכה בטענות צירפו לכתב ההגנה את חוזה ביצוע הבנייה שנחתם עם המשיבה 1.

בבקשתה זו, טוענת המבקשת כי נוכח הטענות שהועלו בכתב ההגנה וכן לאור תשובותיהם של  המשיבים 3 ו-4 לשאלון מטעמה, צירוף המשיבים 1,2 להליך כנתבעים הינו חיוני ודרוש על מנת ששאלת החבות ומידתה בין כל המשיבים תוכרע באופן יעיל ומושלם על ידי בית המשפט.

בתגובתם לבקשה, טענו המשיבים 3 ו-4 כי אין בצירוף המבוקש כדי לקדם את בירור המחלוקות וההכרעה בתיק, אלא להיפך. לטענתם, הבניין נבנה בהתאם לתכניות שספקו המזמינים, ובכללם המבקשת, ועל כן אין לבוא בטענות אליהם, מה גם שחלקם של הליקויים הנטענים עניינם בעבודות שבוצעו, לדרישת המבקשת, על ידי קבלנים מקצועיים אחרים ולא ע"י המשיבים.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה שהדין עם המבקשת.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת לאמור:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

על פי ההלכה, בבואנו לאשר צירוף נתבע נוסף לבקשת התובע, עלינו לבחון התקיימותם של שלושה תנאים (ראה ע"א 94/80 ברנר נ' פתוח יהודה, פד"י לח(2), 164): האחד, לתובע קיימת עילת תביעה כנגד הנתבע הנוסף. השני, עילת התביעה נגד הנתבע הנוסף מעוררת שאלה משותפת, משפטית או עובדתית, עם הנתבע המקורי ושלישי, שהצירוף דרוש להכרעה יעילה בתובענה - מילים אחרות, האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו, בלי שפסק הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו (בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית, פד"י מה(5) 457; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, הוצאת סיגא תשס"ה-2005, עמ' 66-67)

תביעתה של המבקשת נוגעת לנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בגין בנייה לקויה של הדירה. אמנם, נכון הוא שהתביעה הוגשה תחילה, כנגד המשיבים 3,4 בלבד, אך רק בשלב מאוחר יותר ונוכח טענות ההגנה של הנ"ל, גילתה המבקשת שקיימים גורמים נוספים שעלולים להיות אחראים לנזק הנטען. גורמים אלו נדרשים כדי להכריע באופן שלם ויעיל בדבר האחראי לנזק, ואין מקום לכפות על המבקשת הגשת תביעה נפרדת נגדם.

על כן, דומה כי בנסיבות דנן מתקיימים כל התנאים הנדרשים לצירוף נתבעים. למבקשת עילת תביעה כנגד המשיבים 1,2 מעצם היותם אלו שביצעו את הבנייה בדירה נשוא התובענה. מדובר בשאלה משותפת שעניינה האחריות לליקויים הנטענים ונוכחות המשיבים 1,2 בדיון נדרשת לשם הכרעה יעילה ושלמה בשאלות השנויות במחלוקת, ובכללן השאלות והטענות שהעלו המשיבים 3,4 בהתנגדותם לצירוף, המצריכות בירור והוכחה בשלב מאוחר יותר של ההליך.

אשר על כן, אני מתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 7 ימים ויומצא במסירה אישית לידי המשיבים.

המבקשת תשלם למשיבים 3 ו-4 הוצאות בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

ניתנה היום י"ט בשבט, תשס"ז (7 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: