החלטה בתיק בשא 15534/06

1.       המשיב הגיש "הודעת ערעור" על שתי החלטות שניתנו על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל בחיפה ( כב' הרשם מר א' רובס) בתאריכים 3.9.2006 ו- 30.9.2006, בתיק הוצל"פ [חיפה] 02-18356-04-9.

2.       בבקשה המונחת עתה לפני עותרת המבקשת (היא המשיבה בתיק העיקרי - בר"ע 845/06, והחייבת בתיק ההוצאה לפועל הנזכר),  לכך ש"הודעת הערעור" שהגיש המשיב תידחה על הסף.

          בפי המבקשת שתי טענות עיקריות והן: (א) המשיב לא היה זכאי להגיש הודעת ערעור, ולכל היותר היה זכאי להגיש בקשת רשות ערעור; (ב) גם אם נראה את הודעת הערעור כבקשת רשות ערעור, כי אז המועד להגשת הבקשה חלף לפני הגשתה.

3.       מקורה של המחלוקת בין הצדדים בהסכם פשרה, שנכרת בינהם במהלך דיונים שהתקיימו בבית משפט השלום. בהסכם זה קיבלה המבקשת על עצמה לשלם למשיב עמלות על מכירות שביצעה בפולין. בבקשה שהגיש המשיב לראש ההוצאה לפועל, טען המשיב כי יש להגדיל את חובה של הנמבקשת, משום שהוא זכאי לקבל עמלה לפי מחיר ה- CIF של הסחורה שנמכרה. המבקשת חלקה על עמדתו זו וטענה בפני ראש ההוצאה לפועל, כי הסכם הפשרה מדבר בעד עצמו, ועליה לשלם העמלה מהמכירות בלבד, ואין כל מקום לזכות את המשיב בתשלום עמלה גם על הוצאות השילוח והביטוח.

4.       בהחלטתו מיום 3.9.2006 קיבל ראש ההוצאה לפועל את עמדתה של המבקשת, ודחה בקשתו של המשיב.

          הגם שלא ברור מתי קיבל המשיב את החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, הדוחה בקשתו, הרי אין ספק שקיבלה לפני התאריך 20.9.2006, שכן במועד זה הגיש בקשה חוזרת לראש ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתו מתאריך 30.9.2006, דחה אף את הבקשה החוזרת, וקבע: "אינני משמש ערכאת ערעור על החלטותי ומכל מקום, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי הנ"ל".

          בעקבות כך הוגשה "הודעת הערעור".

5.       בתגובתו לבקשת המבקשת לדחיית הבקשה על הסף טען המשיב, כי אינו מיוצג ועל כן אין הוא בקיא בסדרי הדין, ואין איפוא מקום לחסום בפניו הדרך לערער על החלטות כב' ראש ההוצאה לפועל. המשיב הוסיף וטען, כי קודם שהגיש את "הודעת הערעור" התייעץ עם עורך דין, שהוא שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי, ופעל על פי העצה שקיבל. לגופו של עניין טען המשיב, כי יש להתערב בהחלטות שניתנו על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל. עוד טען המשיב, כי ההחלטה מיום 30.9.2006 נמסרה לו בתאריך  17.10.2006.

6.       לאחר שקראתי הבקשה והתגובה, ושקלתי טענות הצדדים, הנני סבור כי הדין הוא עם המבקשת, ואלה נימוקי:

(א)     לעניין "הודעת הערעור":

          העובדה כי המשיב אינו מיוצג אינה יכולה לסייע לו במקרה זה (מה עוד, שלטענתו נועץ בבר סמכא - שופט מחוזי בדימוס). על פי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, היה המשיב זכאי להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל, ומשהגיש "הודעת ערעור" חלף בקשת רשות ערעור, לא ניתן לשמוע את ערעורו.

          המשיב אמנם ביקש לראות את הודעת הערעור כאילו היא בקשת רשות ערעור, אך נראה כי לאור האופן בו נוסח המסמך והסעד המבוקש בסופו ("לאור כל האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט לקבל את הערעור ..."), לא ניתן לראות את המסמך כאילו הוא בקשת רשות ערעור.

(ב)     המועד להגשת בקשת רשות ערעור:

          אפילו היה מקום לראות את "הודעת הערעור" שהגיש המשיב כאילו היא בקשת רשות ערעור, לא היה בכך כדי לסייע למשיב.

          מבין שתי ההחלטות ש"הודעת הערעור" מתייחסת אליהן, ההחלטה המהותית היא זו שניתנה על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל בתאריך 3.9.2006. כיוון שעוד בתאריך 20.9.2006 המשיב הגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה חוזרת להגדיל את החוב, הרי שברור כי המשיב קיבל ההחלטה מיום 3.9.2006 לפני 20.9.2006. "הודעת הערעור" הוגשה בתאריך 31.10.2006, ובתאריך זה כבר חלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מתאריך 3.9.2006. די איפוא בכך כדי לדחות על הסף את "הודעת הערעור" ביחס להחלטה זו, אפילו היה מקום לראות כאילו היא בקשת רשות ערעור.

          המשיב טוען, כי החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מתאריך 30.9.2006 (זו שניתנה בעקבות הבקשה מיום 20.9.2006), התקבלה אצלו בתאריך 17.10.2006. על כן, אילו היה מקום לראות את "הודעת הערעור" כאילו היא בקשת רשות ערעור, המועד להגשת הבקשה טרם חלף בעת שהוגשה (31.10.2006). ואולם, כאמור, החלטה זו אין בה כל עניין מהותי, שהרי העניין המהותי כבר הוכרע על ידי ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו מתאריך 3.9.2006, והמועד לבקש רשות לערער על ההחלטה המהותית כבר חלף.

7.       אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני מקבל את הבקשה והנני דוחה את "הודעת הערעור" שהוגשה בתיק העיקרי.

(ב)      הנני מחייב את המשיב לשלם למבקשת שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"N כחוק.