החלטה בתיק בשא 15436/06

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בקריות (כב' ס.נ. הש' א. בית נר), אשר ניתנה ביום 22.5.06 בבש"א 735/06.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, אשר לטענתו הוכרז פושט רגל בשנת 00', סובל מנכות בשיעור 60%, אינו עובד, אשתו חולה, ואינו מקבל כל גימלה. 

בני משפחתו, אשר עזרו לו בעבר אינם מסוגלים לעזור לו עוד. לטענת המבקש אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש.

2.         המשיבה 3 מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13.

ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית.

ה. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה.

3.         המשיבה 1 מתנגדת לבקשה מהטעמים המפורטים בתגובת המשיבה 3.

4.         ביום 23.11.06 ניתנה החלטת ביהמ"ש לפיה יודיע המבקש לביהמ"ש מדוע אינו מגיש תעודה של הלשכה לסיוע משפטי להוכחת מצבו הכלכלי, וביום 18.12.06 הודיע המבקש כי פנייתו ללשכה לסיוע משפטי העלתה כי הלשכה אינה הגורם המאשר מצב כלכלי.

5.         דיון

            הטעם לחיוב באגרה נידון בבג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי סביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, בסעיף 9 לפסה"ד.

א. "על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו" (ראה בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1), 406), ולפיכך, "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד". (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89    (2), 732).

" .... הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונה מלאה על מצבו הכלכלי". (ראה בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4) 707, 712).

" זאת ועוד: המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים: ראו בשא 4667/90 יוסף אלפסי נגד שושנה אלפסי, תקדין עליון 90(4) 132)". (בש"א (חיפה) 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7536 ,עמ' 7537).

המבקש לא תמך טענותיו ותצהירו במסמכים, למעט אישור של המל"ל על כך כי אינו מקבל גימלה, וכי אינו עובד משנת 99'. גירסתו כי הוא פושט רגל וכי אין לו נכסים כלשהם אינה נתמכת באסמכתאות כלשהם, על אף שסביר להניח שלא היה לו כל קושי לצלם מסמכים מתיק הפש"ר, אם אכן הוכרז פושט רגל או להביא אישורים על כך כי אין לו חשבון בנק, אין לו נכסים מכל סוג שהוא ועוד.