החלטה בתיק בשא 15424/06

1.         בפני בקשה לפסול עצמי מלשבת בדין בתיק דנא, בהתאם לסעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

ב"כ המבקשת עתר לפסילתי מהטעם כי כאשר החל בחקירת המצהיר, עו"ד גולדין, בחקירה נגדית לא איפשרתי  לו לשאול שאלה אשר לטעמי אינה נובעת מהתצהיר.

כן עתר כנגד החלטתי במהלך הדיון,  בה דחיתי  את בקשתו להוציא מסמכים שצורפו לתצהיר.

החלטות אלה מצביעות לטענתו על כי בית המשפט ננעל בדעתו בתיק זה ועל כן עליו לפסול את עצמו.

2.         סמכותו של בית המשפט היא ליתן הוראות לעניין אופן ניהול הדיון.

למרות שעל פי השיטה האדוורסרית המקובלת במשפט הישראלי עיקר הנטל של ניהול הדיון מוטל על הצדדים, הרי שיישומה של השיטה אינו פוטר את בית המשפט משליטה על הדיון ומניווטו. בית המשפט רשאי לחסום את ניסיונו של בעל-דין לפרוץ כל מסגרת סבירה  ולהאריך מעבר לכל מידה מקובלת בחקירות ובטיעונים.

האחריות לניהולו של המשפט מוטלת על השופט והוא הקובע אלו שאלות מותרות ואלו אסורות, מהי ראיה קבילה ואיזו ראיה אינה קבילה, כי "גם בשיטה האדוורסארית בית המשפט הוא שחולש על מהלכי הדיון ומנווט אותם" ( כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 7, בעמוד 240).

על כן בסמכות בית המשפט להורות לב"כ לשאול רק שאלות רלבנטיות הנובעות מהתצהיר במהלך חקירה נגדית כחלק משיקול דעתו וסמכותו באשר לאופן ניהול הדיון.

תצהירו של עו"ד גולדין ניתן בתמיכה לטענתו כי לא הסכים למתן אורכה להגשת בר"ל, טענה אשר לגביה יש מחלוקת בין הצדדים.

תצהירו לא ניתן בתמיכה לתביעה ועל כן אין מקום לשאול אותו שאלות במהלך החקירה באשר לחשבון הבנק נשוא התביעה או כיוצא באלה שאלות,  לגביהן לא מסר עו"ד גולדין תצהיר.

לעניין החלטתי באשר להותרת המסמכים אשר צורפו לתגובה,הרי בידיו לערער על החלטתי זו ככל שאין הוא מסכין עימה ואין בהחלטתי זו משום עילה לפסילה.

3.         אינני סבורה כי החלטות דיוניות אלה ואחרות מצביעות על חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

לפיכך לא מצאתי כי קיים יסוד ממשי לטענות הנשמעות מפי ב"כ המבקשים.

ההלכה הפסוקה מורה כי  "לא רגישותו הסובייקטיבית המיוחדת של המערער היא הקובעת לעניין זה אלא השאלה היא האם הוכחה אפשרות ממשית, מבחינה אובייקטיבית, של משוא פנים בניהול המשפט" (ע"פ 5/82 אבו-חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 247, 251; ע"פ 3217/03 געדי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

וכן ר' ע"א 363/06 - שמואל חובב נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' . תק-על 2006(2), 3219 ,עמ' 3220:

המבחן לפסילת שופט הינו אובייקטיבי, ואין עמדתו הסובייקטיבית של בעל דין או בא כוח מכרעת. הוא נקבע על פי אמת המידה הידועה והמקובלת של חשש ממשי למשוא פנים, על סמך נתונים אובייקטיביים.

ע"א 147/06 - אהרון גבע נ' אלי גרביץ . תק-על 2006(1), 3882 ,עמ' 3884:

האופן בו בחר בית המשפט בענייננו לנהל את ההליך שלפניו אינו מגלה עילה למשוא פנים (ראו והשוו: ע"א 7916/00 שפריר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (לא פורסם); ע"פ 1748/93 סוויסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם). המערער מלין על החלטות בית המשפט בבקשות הדיוניות שהגיש. דא עקא, טענות אלו יש להעלות במסגרת הליכי הערעור הרגילים. החלטות דיוניות שניתנו בהליך אינן מהוות עילה לפסילת בית המשפט (ראו: ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם).

וכן ראה ע"פ 2860/06 - משה טיראן נ' מדינת ישראל . תק-על 2006(3), 339 ,עמ' 340:

לא אחת נפסק, כי "השגה של בעל דין על החלטה של בית המשפט איננה כשלעצמה עילה לפסילת שופט" (ע"פ 2667/06 פינטו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), וכן ראו: ע"פ 1438/93 תורקמן נ' מדינת ישראל פ"ד מז(1) 650, 652; ע"פ 1050/94 יצחק נ' דוברת (לא פורסם); ע"פ 77/93 עובדיה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). טענה משפטית כנגד החלטתו של בית המשפט מקומה בערעור על הכרעת הדין ולא בהליך פסלות שופט".