החלטה בתיק בשא 15259/05

בפניי בקשה להורות על סילוקה של התביעה בתיק דנא על הסף, וזאת מחמת חסינותה המוחלטת של המבקשת והפועלים מטעמה, בקשר לאירועים נשוא התביעה.

התביעה עניינה מסכת אירועים שהתרחשו ביום 25.8.04 במהלך טיסתו של המשיב במטוסה של המבקשת, מנמל התעופה בן גוריון לטורונטו שבקנדה. על פי הנטען בכתב התביעה, חשדו אנשי הצוות של המטוס בכך שהמשיב עישן במהלך הטיסה בחדר השירותים ומאותו שלב ניהלו עמו דין ודברים לעיני כלל הנוסעים, ולבסוף אף נטלו מידו את דרכונו. עם רדת המטוס, פנו אליו שני שוטרים אשר הוזעקו למקום על ידי נציגי המבקשת, ובדקו לעיני הנוסעים את מסמכיו, ולאחר מכן שלחו אותו לדרכו. מנהל המבקשת בנמל התעופה ביטל את כרטיס טיסת ההמשך של המשיב, מטורונטו למונטריאול ואשר היתה מיועדת לאותו יום. משכך, נאלץ המשיב לרכוש כרטיס המשך חדש באמצעות המבקשת, הואיל ודלפקה היה היחיד שפעל אותו זמן בנמל התעופה בטורונטו. לאחר שרכש כרטיס טיסת ההמשך, עלה המשיב למטוס אולם דקות ספורות לפני ההמראה הורו לו שני מאבטחים מטעם המבקשת לרדת מן המטוס, ואף זאת לעיני כלל הנוסעים. בתביעתו טען המשיב כי מעשיה של המבקשת מהווים פרסום לשון הרע במשמעות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

בבקשתה המונחת בפניי טענה המבקשת כי  נתונה לה חסינות מוחלטת בקשר לאירועים נשוא התביעה. המבקשת סומכת יהבה בין היתר על הוראות הסעיפים 4 ו- 5 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א - 1971 המורים בין היתר כי מקום שהיה לקברניט כלי טיס יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי הטיס, או עומד לבצע בו, מעשה המסכן או עשוי לסכן את בטחון כלי הטיס או את בטחון בני האדם או הרכוש שבו, או את הסדר הטוב, הוא רשאי לנקוט באמצעי ביטחון סבירים הדרושים לדעתו, לרבות מעצר או חיפוש, כדי להגן על בטחון כלי הטיס ועל בטחון בני האדם או הרכוש שבו. עוד נקבע כי בכל מקרה של צורך בנקיטת אמצעי בטחון, חייב איש צוות לסייע לקברניט לפי דרישתו ולפעול לפי הוראות מחייבות, תוך ציות להוראות הקברניט.

סעיף 11 לחוק הטיס מורה כי "קברניט כלי הטיס, איש צוות, נוסע בעל כלי הטיס, שוכרו, מפעילו או האדם שמטעמו מבוצעת הטיסה, לא ישאו באחריות פלילית או אזרחית על מעשה שנעשה לגבי אדם פלוני בהתאם לאמור בפרק זה".

לטענת המבקשת, הראיות שהציגה מצביעות בבירור כי היה לקברניט יותר מיסוד סביר להניח כי המשיב עישן במהלך הטיסה, וכי הקברניט ואנשי הצוות פעלו באופן סביר בנסיבות המקרה דידן. 

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה שהגיש המשיב לגביה, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות. הטענות אותן מעלה המבקשת מחייבות בירור עובדתי על יסוד חומר הראיות שיוצג במהלך הדיון. בחינת השאלה אם קיימת תשתית ראייתית המצדיקה את סבירות ההנחה כי המשיב ביצע את המיוחס לו כמו גם השאלה אם דרכי הפעולה בהן נקטה המבקשת היו סבירות באותן נסיבות, הן שאלות הכרוכות בבירור עובדתי. איני רואה דרך להכריע בהן בשלב מוקדם זה של הדיון בטרם נשמעו ראיות הצדדים. מלים אחרות, חסינותה של המבקשת קמה לה מקום שלקברניט היה יסוד סביר להניח כי המשיב ביצע עבירה או התכוון לבצעה ומקום שאמצעי הביטחון בהם נקט היו סבירים באותן נסיבות. השאלה אם מתקיימים התנאים להחלת החסינות כרוכה בבירור עובדתי על פי חומר הראיות שיוצג בפני בית המשפט.

בהקשר זה אני רואה להפנות למושכלת יסוד לפיה מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית המשפט (ראו: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 6, 365 ; ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינ"ל הראשון, פד"י מח(3), 455). אשר על כן יש ליתן למשיב ההזדמנות להציג טענותיו וראיותיו ורק לאחר שלב הראיות ניתן יהא לקבוע באם פעלו נציגי המבקשת בהתאם להוראות חוק הטיס ולכן הם חוסים בצלה של החסינות הקבועה בו.

על יסוד הטעמים שלעיל, אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת יישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום כ"ג באלול, תשס"ה (27 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: