החלטה בתיק בשא 152301/05

1.         בפניי התנגדות לביצוע שיקים ע"ס 13,000 ש"ח ו- 7,000 ש"ח שמשכה המבקשת לפקודת המשיבה. השיקים נמשכו להבטחת החזר מקדמה ע"ס 20,000 ש"ח שקיבל ארמונד בוקר, בעלה של המבקשת, מאת המשיבה, לפי הסכם מיום 9.1.2003. ההתנגדות נתמכת בתצהירו של ארמונד בוקר ( להלן: "בוקר"). המשיבה הינה סוכנות ביטוח ובוקר הוא סוכן ביטוח.

2.         בהסכם מיום 9.1.2003 בין בוקר למשיבה סוכם כי בוקר יועסק על ידי המשיבה בתור מרכז יחידת סוכני ביטוח. נקבעו יעדי תפוקה שעל בוקר לעמוד בהם, ונקבעו תנאי שכרו. כמו כן נקבע כי תינתן לבוקר מקדמה ע"ס 20,000 ש"ח, שתיפרע עד תום שנת 2003 באמצעות קיזוז עמלות שונות המגיעות לבוקר. להבטחת החזר המקדמה נמסרו השיקים נשוא ההתנגדות. עוד נקבע כי ניתן יהיה לסיים את ההסכם בהודעה מוקדמת של 60 יום.

3.         ביום 12.6.2003 הודיעה המשיבה לבוקר כי היא נאלצת לסיים את העסקתו בשל אי עמידתו ביעדי ההסכם.

4.         בוקר טוען כי הוא זכאי לקזז מסכום המקדמה את הסכומים הבאים:

(א)        8,775 ש"ח בגין דמי פיקוח שלא שולמו לו לאחר קיצור ההודעה המוקדמת מ-60 יום ל-15 יום.

(ב)        6,100 ש"ח בגין עמלות המגיעות לו עבור ביטוחים אלמנטריים.

(ג)         30,000 ש"ח המהווים 5% מתפוקת היחידה, על פי "הערכה גסה" של בוקר.

5.         במהלך חקירתו של בוקר הוא אישר כי ביום 26.10.2003 הושג סיכום בינו לבין מנהל המשיבה, לפיו נקבע כי החוב בסך 20,000 ש"ח יוחזר מתוך עמלות המגיעות לבוקר. בעקבות סיכום זה הוא אף חתם על כתב המחאת זכויות, בו המחה למשיבה את זכותו לקבלת עמלות מכלל חברה לביטוח (ראה ת/1). עוד התברר כי בפועל לא הועברו למשיבה עמלות כלשהן חברת כלל משום שחשבונו של בוקר בחברת כלל עוקל בסמוך לאחר מכן (ע' 2 לפרוטוקול).

6.         כידוע, מי שמבקש להתגונן בטענת קיזוז, חייב להיכבד ולפרט היטב את מערכת הנתונים העומדת בבסיס טענת הקיזוז:

"טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

ע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768.

            במקרה דנן, טענת הקיזוז בענין תפוקת היחידה אינה עומדת בדרישת הפירוט. המבקש עצמו טוען כי מדובר ב"הערכה גסה" שלו עצמו, ואין הוא מניח את התשתית הראייתית המינימלית לביסוס טענה זו. אני ער לטענתו של בוקר כי הנתונים אינם נמצאים בידיו, אך אין בכך כדי לרפא את הפגם באופן העלאת הטענה. אם הנתונים אכן אינם בידיו, פתוחה היתה בפניו הדרך לבקש גילוי מסמכים עוד בטרם נדונה ההתנגדות, דבר שלא נעשה על ידו.

7.         אשר על כן, אין מקום ליתן רשות להגן לגבי עמלות בגין תפוקת היחידה.

8.         טענתו של בוקר בדבר חוב דמי פיקוח שלא שולם לו בגין קיצור תקופת ההודעה המוקדמת ובדבר חוב עמלות המגיעות לו בגין ביטוח אלמנטרי, אינה עולה בקנה אחד עם סיכום הפגישה מיום 26.10.2003. אין שם כל אזכור לחוב דמי פיקוח בגין קיצור תקופת ההודעה המוקדמת. לעומת זאת, מדובר באותו סיכום על חובו של בוקר ועל פרעונו באמצעות עמלות שישולמו למשיבה מחברת כלל, בעקבות המחאת זכות של בוקר. ככל הנראה, תשלומים אלה לא יצאו אל הפועל, כעולה מעדותו של בוקר עצמו, בעקבות עיקול חשבונו בחברת כלל ומשום שלטענתו, המשיבה לא דרשה מחברת כלל את ביצוע התשלומים. בין כך ובין אחרת, לכאורה  החוב לא נפרע.

מאידך, במכתב המשיבה מיום 21.1.2004, נאמר כי לאחר שבוקר יסדיר את חובו, הוא יוכל " לקבל את המגיע לך בגין האלמנטרי". משמע, יש כאן הודאה עקרונית בכך שמגיע לבוקר תשלום כלשהו בגין הביטוחים האלמנטריים.

9.         בנסיבות אלה, הנני קובע כדלקמן:

(א)        ניתנת למבקשת רשות להתגונן לגבי סך של 6,100 ש"ח בגין עמלות ביטוח אלמנטרי המגיעות לבוקר לטענתו.

(ב)        לגבי סך של 8,775 ש"ח (בגין קיצור ההודעה המוקדמת), הואיל והגנת המבקשת תלוייה על בלימה, יש מקום להתנות את הרשות להגן בהפקדת ערבון בסך של 5,000 ש"ח בקופת בית המשפט, וזאת עד ליום 13.4.2005, שאם לא כן, תידחה ההתנגדות לגבי סכום זה (ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ פ"ד מג(1), 106 ,עמ' 111-112).

(ג)         אין רשות להגן ביחס לסכום של 5,125 ש"ח, והליכי ההוצל"פ בגינו יימשכו כסדרם.