החלטה בתיק בשא 151817/08

1. המשיב (התובע) הגיש בתיק זה תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקשים (הנתבעים) לתשלום סך של 425,565.20 ש"ח, אותו הוא שילם במסגרת הליכי הוצל"פ שננקטו נגדו, בשל חוב דמי שכירות של נכס בו נמצאו משרדי המבקשת. לטענת המשיב, החיוב לשלם את החוב חל המבקשים על-פי הוראות הסדר גישור נשוא כתב התביעה ומשום כך עליהם לשפותו בגין סכום זה.

2. המבקשים הגישו בקשה למחיקת כותרת התביעה ובמקביל ביקשו להאריך להם את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן למקרה שבקשתם הראשונה תדחה. המבקשים הגישו עוד בקשה נפרדת לדחיית התביעה על הסף, אף כי בבקשתם למחיקת הכותרת הם טענו לדחיית התביעה.

3. החלטתי זו מתייחסת לבקשה להאריך למבקשים את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן.

4. המבקשים נימקו את בקשתם בטענות הבאות:

המשיב הגיש לבית משפט המחוזי תביעה נוספת שאחת מעילותיה היא תשלום דמי השכירות, שהיא העילה נשוא התביעה בתיק הנוכחי.

המשיב לא ביקש פיצול סעדים ולכן אין הוא רשאי להגיש לבית משפט השלום את תביעתו הנוכחית.

דין התביעה להידחות גם משום שהמשיב לא ציין שהגיש את התביעה הנוספת לבית משפט המחוזי.

לפיכך דין התביעה הנוכחית להימחק מחמת השתק עילה.

התביעה הנוכחית אינה ברורה, מעורפלת וסתומה.

המשיב אינו צד להסדר הגישור נשוא כתב התביעה ומשום כך אינו רשאי לתבוע בהסתמך על הסדר הגישור.

הסדר הגישור בוטל על-ידי המבקשת מס' 1 מחמת תרמית והטעיה מצד המשיב.

עילת תביעתו של המשיב היא נזיקית משום שהוגשה נגד שותפיו לחיוב  הפסוק ומשום כך אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר.

התביעה הוגשה שלא כדין על מלא סכום החיוב בשכר דירה, אולם המשיב בכל מקרה אינו יכול לתבוע מהמבקשים גם את חלקו היחסי בחוב הפסוק.

המשיב היה הגורם להפרת הסכם השכירות נשוא כתב התביעה ובשל כך הוגשה נגדו ונגד המבקשים תביעה אליה התייחס המשיב בכתב תביעתו. משום כך אין מקום לחייבם בתוצאות הפרת הסכם השכירות נשוא התביעה.

5. מנגד המשיב ביקש לדחות את בקשת המבקשים בשל הנימוקים הבאים:

בקשת המבקשים הוגשה במטרה להשהות שלא כדין את בירור  התביעה.

טענות המבקשים מוכחשות ואין להן בסיס משפטי ובכל אופן הם יכלו להביא אותן במסגרת בקשתם למתן הרשות להגן.

התביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר משום שמדובר בתביעה חוזית ולא נזיקית כטענת המבקשים.

הסיכויים לקבלת הבקשה למחיקת כותרת הינם נמוכים.