החלטה בתיק בשא 151714/08

1.    לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובהעדר התייצבות לדיון שהיה קבוע ליום 02 מרץ  2008.

ראשיתו של הליך זה הינו בהתנגדות לביצוע שטר חוב בסך של 20,000 ש"ח, אשר מועד פירעונו הינו 28 דצמבר 2005. ביום 18 ינואר 2008 הוגשה על ידי המבקשת התנגדות לביצוע שטר.

לדיון שהיה קבוע ליום 02 מרץ 2008, לא התייצב המבקש. במועד הדיון טרם נסרק אישור המסירה. ביום 23 מרץ 2008 הגיש המשיב בקשה למחיקת ההתנגדות וצירף לבקשה את העתק אישור המסירה ממנו עולה כי המבקש זומן כדין. בהחלטתי מיום 23 מרץ דחיתי את ההתנגדות ופסקתי הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח.

תמצית טענות המבקש:

2. המבקש לא הכחיש כי קיבל את הזימון לדיון. אולם, טוען כי סיבת אי התייצבותו נעוצה בעובדה כי חש לא בטוב החל מיום 19 מרץ 2008 ופנה לשם כך לבית החולים. המבקש טוען כי לאחר הטיפול, סבר כי יתאושש, אולם הורע מצבו ולאור זאת הובהל בשנית לבית החולים. המבקש אושפז בבית החולים עד ליום 25 מרץ 2008. המבקש צירף לבקשתו מסמכים רפואיים מתאימים למועדים הנטענים. לטענת המבקש, הינו חולה במחלת האפילפסיה, ועקב זאת קיים חשש מוגבר לבריאותו בפרט במצבים מסוג זה.

3. המבקש לא מתייחס בבקשתו לסיכויי הגנתו. מעיון בתצהיר המבקש במסגרת הבקשה להתנגדות לביצוע שטר, עולה טענה כללית ובלתי מפורטת לפיה אין המבקש חייב למשיב את גובה שטר החוב. לטענתו שילם למשיב את שטר החוב באמצעות 9 המחאות ע"ס 2,200 ש"ח ונותר לתשלום סך של 2,000 ש"ח בלבד, אשר הוא מעוניין לשלם אותם כחוק.

תמצית טענות המשיבה:

4. המשיב טען בתגובתו, כי המבקש לא הצביע על פגם אשר בגינו היה על בית המשפט להימנע ממתן החלטה. המבקש זומן כדין, אולם לא הופיע לדיון.  לטענת המשיב, המבקש מנסה לטעון כי בשל מחלתו לא הופיע לדיון. אולם, בסיכום האשפוז שצורף לבקשתו, לאחר בדיקות מקיפות, הוא שוחרר מבית החולים בהמלצה ליטול "אספירין" ותרופה למניעת כאבי בטן. לטענת המשיב, טענות אלה מצד המבקש יש בהם כדי לגרום נזק למבקש ויש לראות בכך זלזול בבית המשפט.

אשר לסיכויי ההצלחה של המבקש, טוען המשיב, כי המבקש לא העלה כל טענה בדבר סיכויי הגנתו. מה גם, שבמסגרת בקשת ההתנגדות לביצוע שטר לא העלה המבקש כל טענת הגנה, מלבד הטענה שהינו מודה בחוב בסך של כ- 2,000 ש"ח.

5. הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להדחות, מהנימוקים כדלקמן:

במקרה דנן, אין מדובר בבקשת ביטול החלטה מחובת הצדק אלא מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. בנסיבות אלו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות:

אחת - הסיבה לאי התייצבות במועד.

 
השנייה - סיכויי ההצלחה של המבקש בתיק, אם יבוטל פסק הדין שניתן בהעדר.