החלטה בתיק בשא 150903/05

א.   מבוא:

המבקשת משכה שיקים לפקודת מר עודד הרצברג וזה הפקידם בחשבונו המתנהל אצל המשיב.   

השיקים חוללו באי פרעון.

המשיב הגיש את השיקים לביצוע, והמבקשת הגישה התנגדות לביצועם, זו ההתנגדות שבפני.

לטענת המבקשת, היא ובעלה מנהלים עסק לממכר גרביים ונמצאים בקשרים עיסקיים עם מר הרצברג שהוא לקוחו של המשיב והנפרע בשיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל.

במסגרת העסקים שהתנהלו ביניהם החליפו ביניהם המבקשת ומר הרצברג שיקים תוך הסכמה שהשיקים יפרעו הדדית.

שיקים שמסר הרצברג למבקשת חזרו מבלי שנפרעו ולכן קיים כשלון תמורה מלא ולא היה על המבקשת לכבד את השיקים שמסרה להרצברג .

עוד טוענת המבקשת כי אינה חייבת להרצברג דבר אלא שהרצברג חייב לה סכומי כסף נכבדים. 

לאחר מעשה, התברר למבקשת כי הרצברג היה חייב כספים עוד לפני שהשיקים של המבקשת הגיעו לידיו ולכן פעולת סיחור השיקים על ידי הרצברג למשיב הינו מעשה העולה בכדי מעילה באמון או רמאות.

למעשה, טענתה המרכזית של המבקשת הינה כי המשיב,  הבנק בו הופקדו השיקים, אינו "אוחז כשורה" בשיקים.

לטענת המבקשת,  הנטל להוכיח כי המשיב אוחז  כשורה מוטל על המשיב מכח הוראות סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות.

המבקשת מנמקת את הטענה בדבר אי אחיזה כשורה,  בידיעת המשיב את מצבו הכלכלי העגום של מר הרצברג, ושהרצברג אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו ולספק סחורה בעד השיקים שהפקיד.

אליבא דה המבקשת, ניתן ללמוד על ידיעת המשיב מעצם אי כיבוד שיקים שמשך הרצברג על חשבונו אצל המשיב.

ב. דיון:

ביום 21/02/05 התקיים דיון בבקשה, והמבקשת נחקרה על תצהירה.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה במעמד הדיון.

אין חולק כי המשיב הינו צד רחוק לשטרות.

לכאורה, טענות המבקשת בגין העדר תמורה או כשלון תמורה יפות רק כלפי הצד הקרוב לשטר, הווה אומר מר הרצברג.

אך הלכה פסוקה כי היה וצד רחוק אינו אוחז כשורה בשטר, או-אז ניתן לעלות טענות שהינן טענות הגנה טובות כלפי  צד קרוב גם כלפי הצד הרחוק וראה (ת"א) 124625/98 יחזקאל גרינבאום נ' קופת חולים לאומית (טרם פורסם).

דומה כי בא כח המשיב, אינו חולק על הלכה זו. אלא טוען,  כי המשיב הינו אוחז כשורה וכי בבקשה נפלו פגמים אשר שוללים את מתן הרשות להגן. כן נטען בסיכומיו של בא כח המשיב, כי לא התקיימה חובת הפירוט הראויה.

בין השאר, מציין בא כח המשיב, כי לא צורפו השיקים נשוא עיסקת החלפת השטרות, לא מצויין סכום השיקים ומועד פרעונם ולא מצויין מתי נכשלה התמורה, והמבקשת לא ידעה להצביע בתדפיסי הבנק שצירפה לבקשתה על החזרת השיקים שמסר הרצברג.

כמו כן, נטען כי השיקים חוללו באי פירעון אך לא מן הסיבה שניתנה הוראת ביטול.