החלטה בתיק בשא 1497/05

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי מסדר הכרמליתים היחפים (להלן- "המבקשת")  לבטל את מועד ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 3/1/06 ולהותיר על כנו את פסק הדין שניתן ביום 12/12/04 במעמד צד אחד בעקבות אי עמידתו של מר גבאי אשר (להלן- "המשיב") בתנאים שנקבעו בהסכמת הצדדים בתאריך 11/4/05 כתנאי לביטול פסק הדין.

2.         המבקשת מציינת בבקשתה כי חרף העובדה שביהמ"ש נעתר בהחלטתו מיום 6/10/05, ושלא בסמכות, להאריך למשיב המועד לביצוע התשלומים במועדם כפי שנקבעו בהסכמת הצדדים כתנאי לביטול פסה"ד, לא שילם המשיב את יתרת התשלומים באשר לחודשים נובמבר ודצמבר בתאריך שנקבע, דהיינו ביום 1/11/05 וביום 1/12/05 ורק בתאריך 21/12/05 ביקש להפקיד אצל ב"כ המבקש סך של 1,000 ש"ח עבור שני החודשים. לאור האמור ולאור הפרת תנאי ההסכם טוען ב"כ המבקשת כי אין בסמכותו של בית המשפט להוסיף ולהאריך למשיב המועד לביצוע התשלומים ועליו לבטל את ישיבת ההוכחות ולהותיר את פסק הדין על כנו.

3.         המשיב טוען בתגובתו כי עד כה שולמו על ידי המשיב 6 מתוך 10 תשלומים בסך של 500 ש"ח אשר היה עליו לשלם מתוך הסך של 5,000 ש"ח ואשר היוו תנאי לביטול פסק הדין. המשיב טוען כי מחמת חסרון כיס לא יכול היה לבצע את התשלומים במועד מוקדם יותר. המשיב טוען כי על בית המשפט להורות על הפקדת ההמחאה על סך של 1,000 ש"ח בקופת בית המשפט ובכך למעשה יעמוד המשיב בתשלום הסכומים שעליו לשלם עד ליום 1/1/06. המשיב טוען כי אין זה ראוי שבשל מצבו הכלכלי הקשה ימנע ממנו יומו בבית המשפט. 

4.         תיק זה נקבע לראשונה לשמיעת הוכחות ביום 6/12/04 . במועד הישיבה התייצב ב"כ של המשיב ואילו המשיב לא התייצב לישיבה. ב"כ המשיב טען כי אין ביכולתו לחקור את עדי המבקשת על תצהירים על רקע אי יכולתו ליצור כל קשר עם המשיב לרבות לא במושכר, אשר נמצא סגור וכן ביקש להשתחרר מייצוגו של המשיב.

5.         לנוכח אי התייצבותו של המשיב לישיבת ההוכחות ניתן על ידי בתאריך 12/12/04 פסק דין על פינוי המשיב מהמושכר וכן הוריתי על תשלום דמי שכירות ו/או דמי שכירות ראויים בסך של 14,668 ש"ח. כן חוייב המשיב בהוצאות ההליך.

6.         בתאריך 11/4/05 הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה לפיה פסק הדין שניתן בתאריך 12/12/04 בהעדר המשיב יבוטל בכפוף לכך שהמשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך של 5,000 ש"ח בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1/5/05 ובראשון לכל חודש לאחר מכן שאם לא כן יישאר פסק הדין מיום 12/12/04 בתוקף. עוד צויין בהחלטה כי איחור של 5 ימים בביצוע התשלום לא יהווה הפרה של הסכמת הצדדים.

7.         בתאריך 31/7/05 הגיש המשיב בקשה להאריך את המועד לביצוע התשלומים בהם התחייב החל מ-1/8/05 עד לתום שנת 2005, לנוכח מצבו הכלכלי. חרף התנגדותו הנמרצת של ב"כ המבקשת לבקשה נעתרתי בהחלטתי מיום 6/10/05 חלקית לבקשתו של המשיב. בהחלטתי הארכתי לפנים משורת הדין למשיב את המועד לתשלום ההוצאות שלא שולמו על ידו עד ליום 15/12/05 ובלבד שהמשיב ימשיך לשלם את ההוצאות הנותרות שהתחייב לשלמן על פי הסכמת הצדדים כסדרן.

            בהחלטתי ציינתי מפורשות כי החלטתי ניתנה לפנים משורת הדין ואך מאחר המדובר בתביעת פינוי שראוי שיינתן למשיב יומו בבית המשפט. כן צויין בהחלטה בסעיף 5 מפורשות כי ההזדמנות שניתנה בידי המשיב הינה ההזדמנות הנוספת והאחרונה למילוי התחייבויותיו כפי שקבלו תוקף בפרוטוקול הישיבה מיום 11/4/05 לשלם את הוצאות  המבקש כתנאי לביטול פסק הדין.

8.         חרף ארכה נוספת זו לא עמד כאמור המשיב בהתחייבותו אשר שמשה תנאי להסכמת הצדדים לביטול פסק הדין ולא ביצע את התשלומים עבור חודשים נובמבר 2005 ודצמבר 2005 במועדים וביקש לבצעם לראשונה ביום 21/12/05.

למשיב ניתנו הזדמנויות רבות על מנת להביא הגנתו לבית המשפט הגם שניתן כנגדו פסק דין נוכח היעדרויותו מישיבת ההוכחות. פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 5,000 ש"ח. ההוצאות נפרסו על פני 10 תשלומים אף שרק חלק מהן היו אמורות להשתלם בטרם שמיעת ההוכחות. כן נקבע בהסכמת הצדדים כי איחור של 5 ימים בביצוע התשלומים לא יהווה הפרת ההסכם. בפועל למעט שני החיובים הראשונים לא מילא המשיב חיוביו במועד ואף שניתנה לו ארכה שלא בהסכמת המבקשת ובניגוד להסכמת הצדדים כאמור בהחלטה מיום 11/4/05 לא תיקן המשיב דרכיו  ולא ביצע את התשלומים לחודשים נובמבר ודצמבר 2005 במועדם ולראשונה ביקש לבצעם בתאריך 21/12/05.

9.         יצויין כי מידת יכולתו של בית המשפט להתערב בהסדרים שהושגו בהסכמת הצדדים הינה מוגבלת אם בכלל ומשלא ניצל המשיב את ההזדמנות הנוספת והאחרונה שניתנה לו בהחלטתי מיום 6/10/05 לא ראיתי עוד לסטות מההלכה הקיימת הנותנת תוקף להסכמת הצדדים.

10.        לנוכח כל האמור ומשלא מילא המשיב אחר התנאים שנקבעו בהסכמת הצדדים כתנאי לביטול פסק הדין ולא שילם את ההוצאות במועדן וכסדרן ומאחר שארכה אחת כבר ניתנה לו לפנים משורת הדין, סבורה אני כי ראוי ליתן תוקף להסכמת הצדדים כפי שקיבלה ביטוייה בפרוטוקול הדיון מיום 11/4/05 ולהורות כי פסק הדין שניתן ביום 12/12/04 נותר בתוקף ולעניין זה ראה: רע"א 83/01 טובה וייס נ' יוסף מרדכי, פד נ"ה (3) 730.

11.        לאור כל האמור לעיל, הנני מורה בזאת כי פסק הדין מיום 12/12/04 נותר בתוקף.

            ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 3/1/06 מבוטלת בזאת.

            ב"כ הצדדים ידאגו לבטל זימונם של העדים שזומנו על ידם לישיבת ההוכחות.

12.        המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' בטבת, תשס"ו (1 בינואר 2006), בהעדר הצדדים.

_________________

                                                                                                                     ב. טאובר,  שופטת