החלטה בתיק בשא 14293/07

1.              בפני התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה.

2.              המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, המחאה על סך של 2,400 ש"ח שמועד פרעונה ביום 15.5.2007, משוכה על ידי המבקש לפקודת י. תדמור חברה לבניין בע"מ, אשר הוסבה למשיב.

3.             באשר לבקשה להארכת המועד - המבקש טוען בסעיף 3 לתצהירו, אשר נחתם ביום 28/8/2007, כי קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל "לפני למעלה מחודש ימים". מאחר ולא מסר המחאה לתאריך הנ"ל ולא קיבל כל תמורה מהמשיב, החל לחפש בנירותיו, על מנת לגלות את מקור ההמחאה שהוגשה לביצוע. לטענתו, לאחר חיפושים ומאמצים רבים, גילה כי מדובר בהמחאה שנמשכה על ידיו ביום 10/8/2000, כהמחאת ביטחון, במקום ערבות טיב, לטובת חברת י. תדמור חברה לבניין בע"מ, וזאת במעמד אישור חשבון שהוגש על ידיו לחברה הנ"ל (צורף אישור מסירת ההמחאה, העתק ההמחאה והעתק החשבון הסופי). לטענתו, פנה בא כוחו דאז (עו"ד נזאל) למשיב ואף שוחח עמו טלפונית וביקש לקבל לידיו העתק ההמחאה משני צדיה וכן, העתק החשבונית שהוצאה על ידי המשיב בגין ההמחאה הנ"ל, תוך פרוט התמורה שניתנה על ידו בעד ההמחאה. לטענתו, המשיב לא ענה למכתב הנ"ל ולא העביר לעו"ד נזאל את המסמכים שנדרשו על ידיו.

4.             במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, נחקר המבקש על תצהירו. במסגרת חקירתו הנגדית, הוצג בפני המבקש עותק של האזהרה שנמסרה לידיו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ממנה עולה כי האזהרה נמסרה לידיו עוד ביום 3/6/2007, בעוד שההתנגדות הוגשה ביום 4/9/2007, באיחור (המבקש לא הכחיש בתצהירו כי קבל לידיו את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל).

                למעשה, המבקש לא העלה בבקשתו נימוק מיוחד כלשהו להארכת המועד להגשת ההתנגדות. בשלב זה של ההליך, לא זכאי המבקש לדרוש מהמשיב מסמכים כלשהם שיוכיחו את התמורה שניתנה על ידיו בעד ההמחאה, לרבות חשבונית שהוצאה על ידיו. באשר להעתק ההמחאה משני צדיה, הרי שהמבקש יכול היה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולקבל לידיו מסמכים אלו.

5.            לכאורה, דין ההתנגדות להדחות כבר בשלב זה משלא הועלה נימוק משכנע וטעם מיוחד להארכת המועד להגשתה. עם זאת, ראוי לשקול את הבקשה להארכת מועד גם נוכח טענות ההגנה שמעלה המבקש בתצהירו ולאור הנסיבות הספציפיות של המקרה.

6.            לגופו של עניין, טוען המבקש, כי ההמחאה נמשכה על ידיו ביום 10/8/2000, כהמחאת ביטחון, במקום ערבות טיב, לחברת י. תדמור חברה לבניין בע"מ (להלן "החברה"), וזאת במעמד אישור חשבון שהוגש על ידיו לחברה הנ"ל, לביצוע עבודה בסכום כולל של 20,654 ש"ח. כפי שעולה מנספח ב' לתצהירו של המבקש, החתום על ידי המבקש על גבי נייר פירמה של החברה, הרי שההמחאה אכן נמסרה במקום ערבות בנקאית לשנת בדק. במסגרת אישור זה, ניתנה לחברה הרשות להגיש את ההמחאה לפרעון בתוך שנה ממסירת ההמחאה, וזאת במדה והמבקש לא יבצע את הנדרש תוך שבוע מיום שידרש לכך. לטענת המבקש, מאחר ותוקף ערבות הטיב הינו לשנה, מיום 15/2/2000, נרשם על ידיו התאריך 15/2/2001 אולם, לבקשת החברה, בזמנו, נמחק התאריך במתיחת קו והוא חתם בצד המחיקה.

7.            לכאורה, אכן מדובר בהמחאה שהינה לביטחון, ואשר תוקפה פג ביום 15/2/2001, עם חלוף תקופת הערבות. לפיכך, היתה מנועה החברה להוציאה מידיה או להגישה לפרעון, אלא אם כן, התקיים התנאי שנקבע בין הצדדים, ובפני המבקש הגנה ראויה כנגד הצד הקרוב לשטר.

                אכן, במצב הדברים כבענייננו, בו התנאי אינו מתגלה על פני השטר, אין הוא גורע מזכויותיו של אוחז כשורה, אשר לגביו מתבטל תוקפו של השטר וזכותו עדיפה (ראה ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680). עם זאת, הלכה היא כי נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תובענה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו שיראה הגנה שהיה מעלה כנגד הצד הסמוך. הגנה זו פוגמת בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם  לעניין צד השלישי, שאליו סוחר השטר. משמעלה הנתבע הגנה לכאורה כנגד תביעתו של צד קרוב צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות ולהוכיח את אחיזתו בשטר כשורה. השאלה האם התובע הינו אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן. הלכה פסוקה היא כי בשלב זה של הדיון בית המשפט לא ידון בסוגיה זו ויניח אותה להכרעת בית המשפט שידון בתיק לגופו, שכן הדבר מחייב עדות מטעם האוחז בדבר מתן תמורה בתום לב, כאמור בסעיף 29 (ב) לפקודת השטרות (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה,  מהדורה שמינית, 235-237; ע"א 218/66 חביה ואח' נגד גליק, פ"ד כ(4)63, 67. ע"א 366/65 תימור חברה להנדסה ובנין בע"מ נגד מ. אנגלרד חרושת ברזל בע"מ, פ"ד יט(4) 229).

המבקש טען בתצהירו כי המשיב היה אמור לדעת שמדובר בהמחאה שהקנין בה פגום, על פניו, שכן מעיון בהמחאה עולה בברור, כי היא נמסרה לכל הפחות, לפני למעלה משש שנים, שכן תאריך הפרעון שבוטל היה 15/2/2001. לטענתו, רישום התאריך 15/5/2007 כתאריך פרעון, נעשה על פני הדברים, בחוסר תום לב. 

                עיון בהמחאה שהוגשה לביצוע מעלה כי, לכאורה, אכן נעשה שינוי בספרה "1" ( שנת 2001) בתאריך שנמחק ממנה. אולם, כפי שנאמר לעיל, אין מקום להכריע בעניין שאלת תום ליבו של המשיב כבר עתה, כפי שלא ניתן לקבוע כי המשיב הינו אוחז כשורה. כאמור, שאלת אחיזתו של המשיב כשורה, אמורה להתברר בראיות בפני בית המשפט, לאחר שהמבקש העלה טענת הגנה לכאורה כנגד הצד הקרוב לשטר (ראוי לציין כי ההמחאה אינה נושאת כיתוב כלשהו ממנו ניתן ללמוד כי ניתנה לביטחון וברור כי הדבר יקשה על המבקש בהגנתו כנגד ההמשיב, שהינו צד שלישי).

8.            המבקש אחר בהגשת ההתנגדות ומנגד העלה טענת הגנה לכאורה מפני התובענה (למרות שתתכן האפשרות שאף אם תוכחנה טענותיו בנוגע לצד הקרוב לשטר, הרי שלא יהא בכך די כנגד אחיזתו של המשיב כשורה בשטר (ככל שתוכח)).          

התנגדות לביצוע שטר הינה הליך ראשוני של בעל דין המבקש להתגונן מפני תביעה שהוגשה כנגדו. מדובר בהגשת בקשת ארכה לצורך עצם הגישה לבית המשפט, עבור מי שטרם ניתנה לו הזדמנות להישמע (בשונה, למשל, מבקשה למתן ארכה לצורך הזדמנות נוספת להישמע בפני ערכאת ערעור) ודחייה של בקשת ארכה במקרה כזה תפגע באופן חמור במבקש (ראה למשל ע"א 4405/02 יורשת המנוחים בנימין ושולמית נפטי ז"ל נגד באר טוביה מושב עובדים, פ"ד נו(6) 385). יתירה מזאת, שטר מהווה פסק דין על תנאי ולכן, נראה כי ראוי לבחון את התנגדות לביצוע שטר, כפי שבוחנים בקשה לביטול פסק דין. הפסיקה ראתה במבחן הסיכוי לגופו של עניין כמבחן דומיננטי בכל הנוגע לבקשה לביטול פסק דין ולפיכך, אני סבור כי יש ליתן משקל דומה למבחן סיכויי ההגנה בהתנגדות לביצוע שטר. 

9.           בנסיבות המקרה שבפני, האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע ההמחאה, לצורך בירור זכויות הצדדים לגופו של עניין. מנגד, לאור האיחור שבהגשת ההתנגדות, מתמלאים לטעמי התנאים לחייב את המבקש בהפקדת ערובה לפי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, כתנאי למתן רשות להתגונן מפני התובענה.

המבקש יורשה, אפוא, להתגונן מפני התובענה, בתנאי שיפקיד בקופת בית המשפט סך של 2,000 ש"ח, וזאת עד ליום 26.12.07. לא יופקד הסכום הנ"ל במועד, תדחה ההתנגדות.

10.          התיק יובא לעיוני ביום 30.12.007.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז בכסלו, תשס"ח (27 בנובמבר 2007), בהעדר הצדדים.