החלטה בתיק בשא 13786/05

1.         בפניי בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להתגונן כנגד תביעת המשיב (להלן: "המל"ל).

עובדות רקע:

2.         המל"ל  הגיש נגד המבקשות תביעה בסד"מ, כהגדרתו " תביעה חוזית/כספית/שיבוב" על סך 3,165,218 ש"ח.

3.         המל"ל שילם למשה כהן, שנפגע בתאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה, דמי פגיעה וקצבאות שונות. אין חולק כי משה כהן היה עצמאי ולא שכיר.

משה כהן הפעיל להקת נגנים (היה אחראי על ניהול, ארגון והפקת מופעי הלהקה), שהופיעה בערב התאונה במלון "הנסיכה" באילת. עם סיום ההופעה, הסיע משה כהן נגן (זמר) בלהקתו לכיוון ביתו של העובד באזור רמת-גן. התאונה קרתה בצומת אשדוד. משה כהן מתגורר בירושלים.

4.         לטענת המל"ל, התאונה קרתה בדרכו של העובד לביתו, ועל כן, על פי ההסכם בין הצדדים ומכתב ההבנות ביניהם משנת 91', המל"ל זכאי להחזר בגין הסכומים ששילם לנפגע, משה כהן.

5.         המבקשות העלו בבקשתן טענות שונות לפיהן יש למחוק את הכותרת "סד"מ" ולחילופין טענות הגנה שונות, בגינן הן מבקשות רשות להתגונן.

בדיון בפניי, צמצמו הצדדים את יריעת המחלוקת ביניהם והוסכם כי תינתן למבקשות רשות להתגונן "בשאלה אם הנסיעה הנדונה הייתה נסיעה "מהעבודה לביתו של הנפגע" או "נסיעה במהלך יום עבודתו של הנפגע".

כמו כן, הסכימו הצדדים כי תינתן למבקשות אפשרות לבחון את חוות הדעת האקטוארית (נספח ד(9)) ע"י אקטואר מטעמן. חוות דעת אקטוארית מטעמן, במידת הצורך, תומצא בתוך 30 יום מהיום. לאחר שתומצא חוות הדעת, ינסו הצדדים להגיע להסכמה לעניין סכום התביעה.

6.         המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים ונדרשת בה הכרעתי,  הנה האם יש מקום לאפשר למבקשות להתגונן גם בטענה שלהלן.

            המבקשות (הנתבעות) טוענות כי למל"ל אין עילת שיפוי כנגדן על פי מסמך ההבנות, שכן מסמך ההבנות אינו חל במקרה של עובד עצמאי. לטענתן "המסמכים המכונים בכתב התביעה "הסכמות הנוספות" (או מסמך ההבנות), הינם הסכם נפרד בנוסף שנערך לאחר ההסכם הראשון ובמסגרתו הסכימו הצדדים להסדיר ביניהם סוגיות ספציפיות לעניין שיפוי גמלאות המשתלמות לעובד שכיר".

            עוד, לטענתן, אף אחת מהוראות מסמך ההבנות לא התייחסה לעובד עצמאי. בהתחשב באומד דעתם של הצדדים שערכו את מסמך ההבנות, יש ללמוד כי לא התכוון לחול כלל על דרישות ו/או תביעות שיפוי של גמלה המשתלמת לעצמאי.  המסמך הנו קזואיסטי, והתייחס לבעיות שהתעוררו באשר לישומו של ההסכם, עד למועד עריכת מסמך ההבנות.

7.         ב"כ המל"ל טוען כי מדובר בשאלה פרשנית, שניתנת להכרעה כבר בשלב זה, על פי המסמכים וטענות משפטיות בלבד. לטענתו, הלכת "עזבון תמר" (רע"א 686/97 מנורה חברה לביטוח בע"מ והמל"ל נ' עזבון המנוח משה תמר ז"ל ואח', פ"ד נג(5) 145), השוותה מעמדו של עצמאי למעמדו של עובד שכיר.  לפיכך לטענתו, בכל מקום בהסכם ובמסמך ההבנות בהם מדובר על "עובד" יש לפרשו כחל הן על עצמאי והן על שכיר.

8.         המבקשות טוענות כי הלכת "עזבון תמר" נקבעה 8 שנים לאחר שנכתב מסמך ההבנות משנת 1991. לפיכך, לטענתן, אומד דעת הצדדים בעת כריתת מסמך ההבנות, היה כי ההגדרות "עובד" ו-"מעביד" יתייחסו למובנן הקלאסי של הגדרות אלה,  כפי שהבינו הצדדים טרם הלכת "עזבון תמר".

9.         שאלת פרשנות הסכם ובפרט בחינת אומד דעתם של הצדדים, איננה שאלה משפטית בלבד והיא כרוכה גם בשאלות של עובדה.

"אכן, כשם שחוק מתפרש על פי "אומד דעתו" של המחוקק - יוצר החוק, כך מתפרש חוזה על פי "אומד דעתם" של הצדדים - יוצרי החוזה. על אומד דעתם של הצדדים ניתן ללמוד מכל מקור אמין. המקור האמין ביותר, ועל כן גם ראש וראשון לכולם, הוא החוזה עצמו. אך אין הוא המקור היחיד. רשאי בית המשפט - מקום שהחוזה עצמו אין בו כדי להצביע על אומד דעתם של הצדדים - לפנות ל"נסיבות", כלומר למסגרת העובדתית שבמהלכה נכרת החוזה. ודוק: בכל המצבים הללו, ניצב השופט בפני חוזה, כלומר בפני "טקסט" (מפורש או משתמע, בכתב או בעל פה) והשאלה הניצבת בפניו היא, מה המשמעות שיש ליתן לחוזה, ומהו תחום התפרסותו. על משמעות זו עומד בית המשפט על פי "אומד דעתם של הצדדים", עליה הוא לומד מהחוזה עצמו ומתוך הנסיבות". (ההדגשה אינה במקור) ע"א 4628/93  מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום

(1991), פ"ד מט(2), 265 ,עמ' 286-287. 

כן ראו ע"א 554/83 - " אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח, פ"ד מא(1), 282 ,עמ' 303-304.

לעניין פרשנות ההסכם, רשאיות המבקשות להביא ראיות לנסיבות כריתתו, כמו כן נקבע כי התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם, גם בה יש כדי ללמד על אומד דעתם  בכריתתו. בין השאר, עולה מתצהירה של עו"ד גב' דורית כץ, שהינה עו"ד במחלקת תביעות בחברת הביטוח "אבנר", טענה כי המל"ל "מנוע מלטעון כי מסמך ההבנות חל במקרה של עובד עצמאי, שכן בהתנהגותו במהלך השנים, גילה דעתו כי גם הוא סבור - כגישת הנתבעות - שמסמך ההבנות דן אך ורק בסיטואציות של עובד שכיר ולא עובד עצמאי.