החלטה בתיק בשא 13740/07

1.                   המשיב 2 (להלן: "המשיב") הקים מפעל ליצור בטון (להלן: "המפעל") בשולי שכונת מגורים בדלית אל כרמל (במקום הידוע כחלקה 20 גוש 11514). המשיב 1 הינו הבעלים של המקרקעין שעליו הוקם המפעל.

2.                   כנגד המשיבים הוגשו בקשה לצו מניעה זמני וכן תביעה לצו מניעה קבוע, לאסור עליהם להמשיך ולהקים את המפעל וכן לאסור עליהם להמשיך ולייצר בו בטון.

3.                   ביום 26/8/07 ניתן כנגד המשיבים צו מניעה זמני וקבוע: "האוסר על המשך כל עבודה שהיא במקרקעין הידועים כחלקה 20 גוש 11514" וכן צו "האוסר על המשך עבודות להקמת מפעל יצור בטון ולכל פעילות תעשיתית במפעל".

4.                   פסק הדין ניתן בהסכמת המשיבים לאחר שהוברר כי מפעל בטון פועל במקום ללא היתר בניה וללא רשיון עסק. נוסיף עוד כי ביום 10/7/07 אף הוצא צו הפסקה שיפוטי וצו זמני למניעת פעילות במפעל ע"י כב' הש' פלאח, בעקבות בקשה שהוגשה מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה רכס כרמל.

5.                   זמן קצר לאחר מתן פסק הדין (כבר ביום 29/8/07) הוגשה בקשה זו, לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. ביום 25/9/07 התקיים דיון , ובכלל זה, חקירות המצהירים וסיכומים בע"פ.

6.                   לדיון שהתקיים התייצב המשיב 2 בלבד, ועל כן תתייחס החלטה זו אליו בלבד.

7.                   המבקשים טוענים כי כבר ביום בו ניתן פסק הדין חודשה הפעילות במפעל. לבקשתם צורפו צילומים, שלטענתם, מתעדים את הפעילות במפעל בימים הסמוכים שלאחר מתן פסק הדין: ביום 27/8/07 וביום-28/8/07. בנוסף העיד המצהיר מטעם המבקשים כי ממועד הגשת הבקשה ועד למועד הדיון ממשיך המפעל לפעול:

המבקש העיד כי בעיר הכרמל חולקו בשבוע האחרון דפי פרסום המזמינים את אנשי הכפרים לבוא ולקנות בטון במפעל המשיב. כן פרסם המשיב את המפעל על גבי מסך ענק במרכז הכפר דלית אל כרמל, ובעיתונות המקומית.

בנוסף העיד המבקש כי ממועד הגשת הבקשה ועד הדיון (פרק זמן של כחודש ימים). הוא ממשיך לראות מערבלי בטון ומשאיות המגיעים למפעל ויוצאים ממנו. לדבריו, ב-5 הזדמנויות שונות הוא עקב אחרי המשאיות ומערבלי הבטון וראה כי הם נכנסים למפעל הנתבעת.

8.                   המשיב אישר בתצהירו ובחקירתו כי ביומים הסמוכים למתן פסק הדין אכן המשיך המפעל לעבוד ואולם טען כי פעילות זו הצטמצמה לפעולות שנועדו להעביר את המפעל-ראה סעיפים 3,4 לתצהירו. מכל מקום הוא מכחיש את טענות המבקש לפיהן מאז ועד היום ממשיך המפעל לעבוד ולייצר בטון.

9.                   מטענות הצדדים עולה עוד כי ממועד מתן פסק הדין ועד היום מתקיימים מגעים אינטנסיבים, בעזרת מכובדי הכפר, במטרה למצוא למפעל מקום חלופי אחר, ואולם טרם נמצא פתרון וברור לכל כי המפעל טרם הועבר למקום חלופי.

בזיון בית משפט:

9.                ההליך לפי פקודת בזיון בית משפט, הוא הליך מיוחד, עליו נאמר כי הוא " מצוי באותו תחום דמדומים שבין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי" -רע"פ 7148/98 ארנון עזרא, נ. יעל זלזניאק, פ"ד נג(3) 337 , 346 והאסמכתאות שם; ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד (4) 232, 241 (להלן: " מוניות לוד").

          10.     סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, מכוחו הוגשה הבקשה, הינו "צופה פני עתיד" -

          ומטרתו - לכפות על עשיית מעשה או להמנע מלעשותו "מחר"  - ע"פ 6/50 לויט נ' אנגל, פ"ד ד 459, 469-468; ע"א 24/78 ויטקו כימיקלים בע"מ נ' סלמאן, פ"ד לג(3) 101, 105; ע"פ 281/80 לגו מ. למלשטרייך בע"מ נ' בר רם בע"מ, פ"ד לד(4) 557, 559.

11.           ההליך לא נועד להעניש את המפר של הצו השיפוטי, אלא מטרתו להבטיח קיומו של הצו ע"י כפייתו - ע"פ 512/82 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 187, ע"א 8659/99 חברת נוף ים כחול השקעות ופיתוח פרוייקטים בע"מ נ' פיינרו, פ"ד נד(2) 625, 634; ע"פ 423/88 נלבנדיאן נ' נלבנדיאן, פ"ד מד(3) 126, 130; בש"פ 62/89 פולק נ' יעיש, פ"ד מד(3) 449, 450.

12.      בהליכי בזיון אין צורך להוכיח כוונה פלילית של הממרה, ותיתכן הפרה של החלטה שיפוטית גם בתום לב  -ע"פ 2351/95 מובי בירנבאום בע"מ נ. הניה שמעוני, פ"ד נא(1) 661; ע"פ 1914/99 יוסף קייזר נ. ליאור פוקס ואח', דינים נו, 551. 

13.     לשון סעיף 6 לפקודה, מאפשר גם אכיפת צו מסוג "עשה" - ע"פ 8000/98 יצחק מינא, עו"ד נ. שמואל ז'ובינו, פ"ד נה(4) 481, בש"א (נצ') 330/99 עזרן נ. בדק הצפון בע"מ ואח', פ"מ תשנ"ח(2) 80.

14.      וכעת לעניננו: