חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בשא 1368/08

: | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום באר שבע
1368-08,6721-03
10.8.2008
בפני :
גדליה טהר-לב

- נגד -
:
1. ללו אזולאי
2. עליזה אזולאי

עו"ד ט. אלעוברה ואח'
:
מרדכי פרפרה
עו"ד א. בית-הלוי
החלטה

1.         ביום 27.12.06 ניתן פסק-דין בת.א. 6721/03 של בית-משפט זה בשל אי-התייצבות המבקשים, שהם הנתבעים בתיק האזרחי הנ"ל, או מי מטעם לישיבת ההוכחות הנדחית, אשר נקבעה בנוכחותם ביום 26.11.05. כעבור 13 חודשים הוגשה בקשה זו לבטל את הפסק-דין הנ"ל.

2.         לטענת המשיב, לפי תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן, "תקנות סדר הדין האזרחי") מנין 30 הימים להגשת הבקשה לבטל את פסק-הדין יתחיל מיום מתן פסק-הדין, ובלבד שהוזמנו המבקשים דנן לישיבה כדין. לפיכך, לטענת המשיב, משחלף המועד להגשת הבקשה לבטל את פסק-הדין ולא נתבקשה הארכת המועד - קל וחומר, שלא ניתנו טעמים מיוחדים שיירשמו להארכתו - דין הבקשה לבטל את פסק-הדין להידחות על הסף. אלא מאי? תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי מתייחסת למנין הימים "שנקבעו בסימן זה", קרי בסימן א' לפרק ד' לחלק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, הדן במועדים להגשת ערעורים. בענייננו מועד 30 הימים להגשת הבקשה לביטול פסק-הדין נמנה מיום המצאת פסק-הדין למבקש (ראה: תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי), או, לפי חלק מן הפוסקים, תוך 30 יום מאז נוצרה ידיעתו של המבקש על פסק-הדין, שניתן נגדו במעמד צד אחד [לעניין "כלל הידיעה" (לעומת "כלל ההמצאה") ראה: החלטת כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ בע"א 6092/03 בזק בינלאומי בע"מ נ' א.י.ק.ס תקשורת בע"מ, פ"ד נ"ח (1) 673, 676 (מול האות "ו" ואילך)]. מכל מקום, כשהעלה המשיב את טענת האיחור בהגשת הבקשה, רובץ לפתחו הנטל להוכיח אותו האיחור. בענייננו המשיב לא הרים את הנטל להוכיח, שחלפו למעלה מ - 30 יום מאז הומצא פסק-הדין נשוא בקשה זו למבקשים (או מיום ידיעתם על קיום פסק-הדין נגדם, לפי כלל הידיעה).

3.         עתה לבקשה עצמה. משהודע מועד ישיבת ההוכחות, שנועדה ליום 27.12.06, בנוכחות המבקשים עצמם עותרים המבקשים לביטול פסק-הדין, שניתן בהעדרם, לפי שיקול דעת בית-המשפט. כידוע, בבואו לשקול, אם לבטל את פסק-דינו, שניתן ex parte, על בית-המשפט לשקול את השניים: (א) את סיבת אי-התייצבות המבקשים לדיונם ו-(ב) את סיכויי הגנתם. התשובה החשובה יותר היא לשאלה השנייה {ראה: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה שביעית, 2003) 282-283]. הרי, אין טעם לבטל את פסק-הדין, שניתן במעמד צד אחד, אם ברור מראש, שהגנת הנתבעים נידונה לכישלון {ראה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 738}.

4.         אשר לסיבת אי-התייצבותם לדיונם, טוענים המבקשים, כי נפלה טעות ביומן בא-כוחם המלומד, כאשר רשם ביומנו, שהדיון יתנהל ביום 27.12. 05 במקום ביום 27.12.06. עוד צרפו המבקשים לבקשתם הנידונה עותק מבקשת בא-כוחם המלומד, הנושאת את חותמתו של בית-המשפט מיום 22.12.05, לדחות את הדיון, הקבוע ליום 27.12.05. אמנם, הבקשה הנ"ל אינה מתוייקת בתיק בית-המשפט, אך אין אנו מפקפקים באמיתותה. אלא מאי? אין בבקשה זו, כדי להועיל למבקשים. אם סברו המבקשים, שהדיון נקבע ליום 27.12.05 ולא ליום 27.12.06, כפי שנקבע, מדוע לא בררו המבקשים, אם נתקבלה בקשתם לדחות את הדיון? מברור כזה היה עולה בפשטות, כי המועד הקבוע להוכחות אינו יום 27.12. 05 אלא יום 27.12. 06 . התנהגות המבקשים בעצם אי-בירור גורל בקשתם לדחות את הדיון בצירוף חלוף התקופה של שנה תמימה מן המועד, בו סברו המבקשים, שיתקיים הדיון, ועד לקיום הדיון, אליו לא התייצבו ביום 27.12.06, עולה כדי הזלזול בבית-המשפט.

5.         אשר לסיכויי הגנתם של המבקשים כנגד תביעתו זו של המשיב לשכר ראוי בגין שימושם במחסן, שבבעלותו, יש לזכור, כי המבקשים לא חלקו בכתב הגנתם על בעלותו של המשיב במחסן או על החזקתם בו. והרי, טענות כתב התביעה, אשר אינן מוכחשות בכתב ההגנה, נחשבות כמוסכמות. ודוק: כל אשר טענו המבקשים להגנתם הוא, ששכרו את המחסן מאדם אחר, מר חיים שלום. אפילו שכרו המבקשים את המחסן מאדם אחר (וכך נניח בלא להכריע בנכונות הטענה), בהעדר הכחשת המבקשים בכתב הגנתם את בעלותו של המשיב במחסן ואת החזקתם בו, הרי אין להם כל הגנה, ולו לכאורה, מפני תביעתו של המשיב לשכר ראוי. עוד ייאמר, כי בהחלטות בית-משפט זה במהלך ישיבת ההוכחות ביום 16.11.05 דחה בית-המשפט את הבקשה לצרף את חיים שלום כנתבע נוסף ואת בקשתם של המבקשים דנן לתקן את כתב הגנתם. בקשתם לתקן את כתב הגנתם נדחתה מטעמי חוסר תום לב. המבקשים דנן הודיעו לקראת תום הדיון ביום 16.11.05, כי יבקשו רשות ערעור בשל דחיית בקשתם לתקן את כתב הגנתם. תחת זאת הגישו המבקשים דנן בקשה נוספת לתקן את כתב הגנתם בבש"א 2215/05, אך אין בה, כדי להושיעם. זאת, כי אין בית-משפט זה משמש ערכאת ערעור על החלטותיו.

6.         מן המקובץ עולה, כי דין הבקשה להידחות. בגין הבקשה הריני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד בהוצאות ובשכר-טרחת עורך-הדין של המשיב בסכום כולל בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא עותק מהחלטתי זו לבאי-כוחם המלומד של בעלי-הדין.

ניתן היום ט' באב, תשס"ח (10 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים

ג. טהר-לב, שופט

שם הקלדנית: פרץ שולי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>