החלטה בתיק בשא 13603/07

1.        בפני בקשה למתן פטור מתשלום אגרת התביעה.

2.        המבקש עותר בבקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה, העומדת על סך של כ - 5,700 ש"ח, בגין תביעה כספית שהגיש כנגד מדינת ישראל, על סך של 462,170 ש"ח, בגין סחורה שנתפסה על ידי משטרת ישראל ואשר לא הוחזרה לידיו, חרף החלטות מפורשות לעשות כן.

3.        תקנה 2 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן "תקנות האגרות") קובעת כי בית המשפט לא יזקק להליך, אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה בתוספת הראשונה לתקנות האגרות.        הכלל הוא שאגרת המשפט משולמת על ידי בעל הדין שפתח בהליך, מיד עם הגשתו לבית המשפט.

4.        תקנה 14(א) לתקנות האגרות, קובעת כי:

        "בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחניו, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו את תאריך הבקשה".

           בית המשפט מוסמך, אפוא, לפטור בעל דין מתשלום אגרה בהתקיים התנאים הבאים, במצטבר:

      א.      אין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה.

           ב.       ההליך מגלה עילה.

           בכל מקרה, ינהג בית המשפט בזהירות מירבית בדונו בבקשות מסוג זה.

5.        הלכה היא כי המבקש פטור מחובת תשלום אגרה חייב להכבד וליתן פירוט מלא ומהימן על מצבו הכלכלי - הכנסותיו, הכנסות בני משפחתו, הוצאותיו השוטפות והמיוחדות וכל פרט אחר היכול לשפוך אור על מצבו הכלכלי האמיתי. באין פירוט מינימלי לא ניתן לדון בבקשה ודינה להדחות על הסף (ראה בש"א 128/89 מצא נגד מצא; בש"א 287/92 מאור נגד מדינת ישראל).

           יתירה מזאת, על המבקש פטור מתשלום אגרת תביעה להציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי במטרה להוכיח כי אינו יכול לשלם את אגרת התביעה (ראה בש"א 6669/04 מגרפטה נגד מנורה בע"מ).

בנוסף, הלכה היא כי על המבקש להראות כי עשה ופעל באופן סביר ועשה ניסיון אמיתי לגייס את כספי האגרה והוא לא ישמע בטענה של חוסר יכולת אם נמנע מלעשות כן (ראה למשל ב.ש.א. (ירושלים) 2404/03 חוליית 2000 ניקוי חול וצביעה ואח' נגד מדינת ישראל ואח' וכן, רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ).

6.         לטענת המבקש, הרי שהוא אסיר משוחרר, חסר כל, ללא עבודה, אין לו חשבון בנק והוא חי שנים מהיד לפה. לטענתו, הוא סובל מבעיות רפואיות ונפשיות למכביר, ואינו יכול לשלם את אגרת המשפט.

            בסעיף 11 לתצהירו, ציין המבקש כי בקש זה מכבר פטור מתשלום אגרה בהליך זהה ובית המשפט פטר אותו מתשלום מחצית האגרה. בסעיף 11 לבקשה נטען על ידי המבקש, כי הוא אינו מסוגל לעמוד גם בתשלום המופחת.

7.         המשיבה הגישה תגובתה לבקשה, במסגרתה עתרה לדחות את הבקשה על הסף עקב שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתה, אף שלא מצוי בידה העתק מכתב התביעה הקודם שהוגש על ידי המבקש (ת.א 93239/07) ואשר עניינו זהה, הרי שבהתאם להחלטת כבוד הרשמת פומרנץ שצורפה לבקשה דנן, ניתן לו פטור מתשלום מחצית האגרה. משלא שולמה האגרה המופחתת  עד ליום 8/8/2007, ניתנה על ידי כבוד הרשמת פומרנץ החלטה נוספת במסגרתה נקבע כי במדה והאגרה לא תשולם עד לסוף חודש אוגוסט 2007, תמחק התביעה.

            טרם חלוף המועד האחרון לתשלום האגרה במסגרת התביעה בת.א. 93239/07 ובטרם נמחקה התביעה הנ"ל, הוגשה התביעה דנן ובצדה בקשה נוספת לפטור.

8.         השתלשלות העניינים, כפי שבאה לידי ביטוי בכתבי הטענות של הצדדים, לרבות המסמכים שצורפו אליהם, מעלה כי המבקש פתח בשני הליכים מקבילים, זהים. בהליך הראשון בת.א. 93239/07 ניתנה על ידי כבוד הרשמת פומרנץ החלטה בעניין הבקשה למתן פטור מאגרה ואף ניתנה למבקש ארכה לתשלום האגרה המופחתת. המבקש לא עתר לשנות החלטה זו ואף לא ערער עליה. במקום זאת, בחר להגיש תביעה נוספת, עוד בטרם נמחק ההליך הקודם, ובצדה הגיש בקשה נוספת לפטור מאגרה, תוך ניסיון לעקוף את החלטת כבוד הרשמת פומרנץ. די בהתנהלות זו של המבקש, על מנת לדחות על הסף את בקשתו.

9.         באשר לתנאים המפורטים בתקנה 14 לתקנות האגרות והפסיקה שניתנה מכוחה, המבקש טוען כאמור כי הוא אסיר משוחרר, הוא אינו עובד ואינו יכול לגייס את הכספים לתשלום האגרה. מלבד מסמכים רפואיים, לא צורפו על ידי המבקש אסמכתאות כלשהן שיעידו על מצבו הכלכלי, למעט תדפיס המפרט את תיקי ההוצאה לפועל העומדים כנגדו היום, בסכום כולל של 110,463 ש"ח. בתשובתו לתגובת המשיבה טען המבקש כי הוא מתגורר בדירה שכורה, אולם לא טרח לצרף הסכם שכירות כלשהו. עוד טען המבקש, באופן לקוני, כי המשאית אשר הועברה לידיו כמצוות בית המשפט ואשר הוזכרה בתגובת המשיבה, נמכרה זה מכבר ואינה מצויה עוד ברשותו. דא-עקא, שהמבקש לא פרט מתי נמכרה המשאית, מהי התמורה שנתקבלה עקב המכירה והיכן הופקדו הכספים.

            המבקש אף לא פרט מהן הפעולות שעשה על מנת לגייס את סכום האגרה הנדרש, לרבות זהותם של בני המשפחה והחברים מהם בקש עזרה כספית, לטענתו.