1. זו בקשה, חמישית במספר, להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.
2. ביום 9.1.03 הוגש כתב אישום כנגד משיבים 1 ו-2 ושלושה אנשים נוספים - דוד אטיאס, יהודה ממן, ויצחק קיסוס. ביום 23.1.03 הוגש כתב אישום מתוקן אליו נתווספו שלושה אישומים ושני נאשמים נוספים, הם משיבים 3 ו-4. לאטיאס יוחסו שלוש עבירות רצח בכוונה תחילה, שתי עבירות נסיון רצח, שלוש עבירות של קשירת קשר לפשע וארבע עבירות של נשיאה והובלת נשק ושתי עבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. משיב 1 ו-2 הואשמו באישום הראשון ביחד עם אטיאס בביצוע עבירות של נסיון לרצח, נשיאה והובלת נשק שלא כדין, ובקשירת קשר לביצוע פשע. משיב 3 הואשם ביחד עם אטיאס באישום השני בכתב האישום בביצוע עבירות רצח בכוונה תחילה, קשירת קשר לביצוע פשע ונשיאה והובלת נשק. משיב 4 הואשם באישום הרביעי ביחד עם אטיאס בביצוע עבירות רצח בכוונה תחילה, נסיון לרצח, קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות ונשיאה והובלת נשק.
מוקד האישום הראשון סובב סביב פרשה שבמרכזה מעורבות אטיאס והמשיבים 1 ו-2 בנסיון לרצוח את יצחק בר מוחא מירושלים. על פי האישום, יצרו משיבים 1 ו-2 קשר עם אטיאס - אסיר עולם - לבצע עבורם את רצח יצחק בר מוחא בעת שיצא לחופשה מהכלא. במקביל, תכננו גם את רצח מאיר אברג'יל וגם זאת באמצעות אטיאס. הוחל בפעולות להוצאת התכנון האמור מן הכח אל הפועל, אולם לפני שהביצוע הושלם, נעצר אטיאס ושניים אחרים על ידי המשטרה.
על פי האישום השני, משיב 3 הואשם ברצח איכה גבאי ביחד עם אטיאס. על פי האישום הרביעי, הואשם משיב 4 ברצח שלום אזולאי בצוותא עם אטיאס. באישום נוסף הואשם אטיאס ברצח מוריס רביבו ביריות אקדח בכל חלקי גופו. המשיבים ואחרים שהיו קשורים לפרשה נעצרו עד תום ההליכים נגדם. מאז הוארך מעצרם של המשיבים מספר פעמים.
באוקטובר 2003 חתמה המדינה הסכם עד מדינה עם אטיאס. במסגרת הסכם זה, ובעקבות שיתוף הפעולה של אטיאס עם רשויות התביעה, הוגש כתב אישום חדש כנגד משיבים 1 ו-2 ואחרים, ובו הם הואשמו בהזמנת רציחתם של רביבו וגבאי וכן במספר עבירות נילוות. ב-11.12.03 תקנה המדינה את כתב האישום השני, והוסיפה אישום נוסף נגד משיבים 1 ו-2 בגין רצח סיבוני, וכן אישום נוסף כנגד משיב 2 על החזקת נשק שלא כדין. בגין הפרשות החדשות נעצרו המשיבים 1 ו-2 והמעורבים הנוספים עד תום ההליכים נגדם.
ב-10.12.03 שוחרר קיסוס, אחד המעורבים בפרשות, בהסכמת המדינה, לחלופת מעצר, ובקשת משיבים 1 ו-2 לעיון מחדש במעצרם, עקב שחרור זה ונוכח התמשכות ההליכים המשפטיים בעניינם, נדחתה. מאז, ולצורך ניהול המשפט, הוארך מעצרם של הארבעה בענייננו מספר פעמים.
3. מהלך ניהול המשפט אכן נתקל בקשיים מרובים, ומסיבות שונות הוא לא נכנס להילוך מתקדם עד היום. בשלב ההתחלתי של המשפט שונה הרכב השופטים הדן בתיק. בין הגורמים להתארכות הדיון נמנו טענות פסלות כנגד שופט שישב בהרכב, בקשות צירוף והפרדה של אישומים ונאשמים, התפטרות סניגוריהם של המשיבים 1 ו-2 ומינוי הסניגוריה הציבורית במקומם, דבר שהצריך פסק זמן להכנה וללימוד החומר, והביא לביטול מועדי הוכחות בין החודשים מרץ למאי 2004. במאי 2004, כשבוע לפני פתיחת ההוכחות במשפט, ביקשו באי כוח המשיבים 1 ו-2 מטעם הסניגוריה הציבורית לדחות את מועד ההוכחות לצורך הכנת המשפט, ובקשתם נתקבלה ומועדי ההוכחות נדחו לאמצע יוני 2004.
ב-13.6.04 הוחל בפרשת ההוכחות, ומאז נוהלו מספר ישיבות לשמיעת עדי התביעה, כאשר שתי ישיבות מתוכננות בוטלו לבקשת המשיבים. כיום, מתוכננות ישיבות הוכחות נוספות לחודש אוקטובר ותחילת נובמבר 2004, ועל פי הודעת המדינה, לאחר מכן מתוכננים דיונים בכל יום א' ו-ה' בשבוע, עד לסיום המשפט.
4. המדינה מודעת וערה לקושי הטמון בהארכת מעצר נאשמים לצורך ניהול המשפט משך תקופה כה ארוכה לאחר תחילת מעצרם, במיוחד מקום ששמיעת הראיות נמצאת בתחילתה. עם זאת, לטענתה האילוצים שהביאו להתמשכות הזמן כאמור נובעים מצרכים אובייקטיביים של התפתחות החקירה וההליכים, ומקורם אינו נעוץ במחדלים דיוניים או בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט. מסוכנותם של המשיבים על רקע אופי האישומים נגדם ולאור עברם הפלילי הקשה ביותר בעבירות אלימות חמורות, מטה את הכף לעבר הארכת מעצרם פעם נוספת, כדי לאפשר את המשך ניהולו של המשפט בלא איום ממשי על בטחון הציבור ועל חיי אדם. המדינה מדגישה בטיעוניה את הסכנה לציבור, ואת החשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות המשיבים באם ישוחרר מי מהם מן המעצר, ולטענתה, אין מנוס מהמשך החזקתם בתנאי מעצר.
5. באי כח המשיבים טוענים, בעיקרם של דברים, כי מדובר במשפט ארוך ומורכב שבו צפויים להעיד למעלה מ-200 עדים, כאשר אף עדויות העדים הראשונים טרם הושלמו, וסיומו של המשפט צפוי רק בעוד זמן רב. כן נטען כי עיקר ראיות התביעה מתבססות על עדות עד המדינה אטיאס שהיא שיקרית ואין לסמוך עליה, ואין להשתית על יסודה את מעצרם הממושך. עוד נטען, כי חלק ניכר מהדחיות במשפט נוצר בשל השינויים במערך התביעה וביוזמת התביעה, ואין מקום והצדקה לכך כי הם ישלמו את המחיר לכך במעצר כה ממושך. באי כוח משיבים 3 ו-4 טענו עוד כי המעורבות הפלילית המיוחסת למרשיהם פחותה ביחס לזו של משיבים 1 ו-2 וכי אין הצדקה כי הם ישאו בעלות מורכבות משפטם של משיבים אלה באמצעות מעצר כה ממושך.
6. נתתי דעתי למכלול היבטי הענין, על רקע טיעוני הצדדים, ובאתי לכלל מסקנה כי אין מנוס בנסיבות הענין מלקבל את בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.
חוק המעצרים ביקש, אכן, להגביל את תקופת מעצרו של נאשם במהלך ניהול משפטו, ולהבטיח בכך כי משפטו יתנהל במהירות וביעילות הראויה, וכי לא תישלל חירותו של אדם לתקופה ארוכה בטרם הוכרע משפטו בשל התנהלות איטית ומסורבלת של הליכי המשפט. אולם בה בעת, הניח החוק קיומם של מצבים בהם מסגרת הזמן של תשעה חודשים שהוקצבה למעצר נאשם אגב ניהול המשפט אינה מתיישבת עם צרכיה הלגיטימיים של מערכת אכיפת החוק ועם אינטרסים בסיסיים של שמירה על שלומו ובטחונו של הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי עד לסיומו בלא הפרעה ושיבוש. בנסיבות אלה נבחנים שיקולים שונים לצורך הכרעה בשאלת הארכת המעצר, ונערך איזון מורכב בין ערך ההגנה על חירותו האישית של הנאשם, לבין שיקולים שבאינטרס הציבורי הכולל. בגידרו של אינטרס הפרט, ינתן משקל למשך תקופת המעצר לאחר חלוף תשעת החודשים הראשונים לניהול המשפט, וינתן משקל לשאלה האם רשויות אכיפת החוק ובית המשפט פועלים כנדרש להחשת סיומו של המשפט ככל שניתן. אולם מנגד, יישקלו היבטים שבאינטרס הציבור, ובהם מידת הסיכון משחרורו של הנאשם בטרם נסתיים משפטו, והחשש להימלטותו או לשיבוש הליכי המשפט הצפוי משחרורו. לאופי העבירות המיוחסות לנאשם, ולעברו הפלילי ינתן משקל רב בהערכת הסיכון משחרורו. ברי, כי בעריכת איזון כאמור, המשקל הפנימי של כל אחד מהשיקולים האמורים והיחס ביניהם עשוי להשתנות ככל שמתארכת תקופת המשפט, ואופן השיקלול ביניהם עשוי להשתנות עם מעבר הזמן. אולם לעולם מתחייב איזון עדין וזהיר ביניהם, תוך בחינת נתוניה ומרכיביה של התמונה כולה, מתוך הכרה במעמדן של זכויות הנאשם כפרט לחירות ולחופש, אל מול זכותם של בני הציבור להגנה על שלומם ובטחונם ועניינה של החברה להבטיח את אכיפתם של החוק והמשפט על מבצעי עבירות פליליות כתכלית בעלת עדיפות חשובה ביותר.
7. בענייננו, אכן משפטם של המשיבים מתמשך זמן רב, החל מינואר 2003. זהו משך זמן ארוך ויוצא דופן לניהול משפט פלילי בעוד הנאשמים במעצר, קל וחומר, נוכח היות המשפט אך בתחילת פרשת הראיות, ולאור משך הזמן הצפוי בעתיד עד להשלמתן, בשים לב למספרם הרב של עדי התביעה שעדותם תידרש.
מנגד, המדובר הוא בהליך משפטי מורכב ומסובך במיוחד. מעורבים בו שורה ארוכה של נאשמים המואשמים בפרשיות פשע שונות. מטבע הדברים, ניהולו של משפט שמעורבים בו מספר ניכר של נאשמים, העוסק בפרשיות רבות, מצריך זמן דיוני רב, ומיגבלת תשעת החודשים הקבועה בחוק אינה מתיישבת עמו. יתר על כן, בענייננו גם ארעו תהפוכות שונות במערך התביעה עקב הסכם עד המדינה עם אטיאס והמהלכים הנוספים שהתבקשו מכך מבחינת הוספת נאשמים ואישומים. התפתחויות אלה הן תולדה של התפתחויות טבעיות פרי צרכים אובייקטיביים של מערכת התביעה, והן משפיעות באופן בלתי נמנע על התמשכות המשפט. אילוצים אלה נוספים לעומס הרב המוטל על הערכאה הדיונית הדנה בענין, המקשה על ניהול אינטנסיבי יותר של המשפט, ולכך נוספו גם אילוצים דיוניים שמקורם במשיבים עצמם. יוצא מכך, כי אין לומר שהתמשכות המשפט הוא פרי אשמה או מחדל הנעוץ בגורם זה או אחר המעורב בניהול המשפט.
שחרורם של המשיבים בטרם סיום המשפט צופן סיכון ישיר ומיידי לשלום הציבור ובטחונו ולסיכוי להשלים את ניהול המשפט בהכרעת דין בלא שיבוש ובלא שמי מן המשיבים ימלט מאימת הדין.
אופי האישומים וראיות התביעה מצביעים לכאורה על מעורבות המשיבים בעבירות הקשות והחמורות ביותר על ספר החוקים. מיוחסות להם סדרת עבירות רצח ונסיונות לרצח בפרשות שונות, במסגרת פשיעה מאורגנת המפילה את חיתתה על הציבור, שבה נטילת חיים הוא דרך טבעית לחיסול חשבונות ואמצעי מקובל בשיגרת התנהלותם של אותם גורמים. המדובר בהתנהלות פלילית החורגת באופן קיצוני גם מן המסגרות הפליליות המוכרות למערכת אכיפת החוק. חריגות זו מחייבת התייחסות מיוחדת גם במאזן השיקולים הנוגע לסוגיית הארכת המעצר לצורך ניהול המשפט. האינטרס בהגנת שלום הציבור בפני הסיכונים הטמונים משחרורם של המשיבים נושא משקל רב במיוחד במקרה זה, והוא גובר באופן ניכר על אינטרס המשיבים בשחרורם נוכח התארכות הדיון המשפטי הצפוי עוד להימשך זמן רב. חלופות מעצר כאלה ואחרות אינן יכולות לספק תשובה הולמת למסוכנות המשיבים האופיינית לפשיעה מאורגנת, החורגת ממסוכנות נאשם אינדיבידואלי הפועל לבדו בביצוע עבירה אינדיבידואלית. מסוכנות זו מוחמרת נוכח עברם הפלילי הקשה והמכביד של כל המשיבים. עבר פלילי זה מצביע לא רק על קו עקבי של פשיעה אלימה חמורה כחלק אינטגרלי של אורח חיים, אלא גם על יסוד עברייני שעניינו שיבוש הליכי משפט, בריחה ממשמורת חוקית, ופגיעה בגורמי אכיפת החוק, המבטא איום של ממש להמשך ניהולו התקין של המשפט אילו שוחררו המשיבים או מי מהם לחלופת מעצר. זהו, אכן, הליך פלילי בעל אופי מיוחד, הצורך משך זמן דיוני מיוחד, ומחייב התייחסות מיוחדת למסוכנותם של המשיבים בין היתר, בהקשר לשאלת הארכת מעצרם לצורך ניהול המשפט.
הנה, כי כן, במערך השיקולים הכולל בענייננו, חרף חלוף תקופה ארוכה מתחילת המשפט ואף שהמשפט בתחילתו, אין מנוס מהשארת המשיבים במעצר לתקופה נוספת לצורך המשך הדיון המשפטי, כדי להבטיח את שלום הציבור והמשך ניהול המשפט בלא שיבוש .
יצויין, עם זאת, כי לאור הזמן שחלף עד כה, ראוי שהערכאה הדיונית תעשה כל שביכולתה על מנת להחיש את שמיעת הראיות במשפט כדי שההליך הדיוני יכנס להילוך מתקדם מהר ככל הניתן.
אני מקבלת, איפוא, את בקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים כמבוקש. מעצרם של משיבים 1 ו-2 יוארך בתשעים ימים נוספים החל ביום 3.10.04 ומעצרם של משיבים 3 ו-4 יוארך כאמור מיום 17.10.04 או עד למתן פסק דין בעניינם, בתיקים מאוחדים (ת.פ. 104/03 ו-15/03) לפי המוקדם מביניהם.