החלטה בתיק בש"פ 8285/04

1.        על המשיב ועל ארבעה נאשמים נוספים הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו כתב אישום המייחס למשיב, בנוסחו המתוקן ומאוחד בשלישית, (להלן - "כתב האישום הראשון") עבירות של סחיטה באיומים, חבלה בכוונה מחמירה, שוד, היזק בזדון והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. לפי הנטען בכתב האישום הראשון, בתמצית, היכו אנשים, וביניהם הנאשמים, את המתלונן והמשיב דרש ממנו לשלם להם סכום כסף ואיים עליו שיהרגו אותו אם לא ישלם. ימים מספר לאחר מכן התנפלו הנאשמים, ובתוכם המשיב, עם אנשים נוספים על המתלונן הנזכר ועל מתלוננים נוספים, חבלו בהם במכות בידיהם ובמוט ברזל, דקרו אותם בסכינים ולקחו מהם בכוח שרשרות זהב וארנק. ימים מספר לאחר מכן איים המשיב על אחד המתלוננים שאם יגיש נגדו תלונה במשטרה הוא יתנקם בו אחרי שייצא מן הכלא.

2.        מלבד כתב האישום הראשון הוגש על המשיב ועל נאשם נוסף (להלן - "הנאשם השני") בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו כתב אישום (להלן - "כתב האישום השני") המייחס למשיב עבירות של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, איומים ושיבוש מהלכי משפט. לפי הנטען בכתב האישום השני, בתמצית, מכר המשיב את המתלוננת לנאשם השני ולאדם נוסף תמורת סכום של 4000$ והסביר לה בנוכחותם כי עליה להעניק שירותי מין תמורת תשלום ללקוחות בבית בושת ששכרו הנאשם השני והאדם הנוסף. כשבועיים לאחר מכן נמלטה המתלוננת מן המקום. בהזדמנויות רבות התקשר איתה המשיב ואיים עליה שירצח אותה אם לא תחזור לעבוד אצל הנאשם השני והאדם הנוסף. באותה תקופה, בזמן שהמשיב היה דרוש לחקירה במשטרת ישראל, הזדהה המשיב בפני צוות משטרה בשמו של אדם אחר.

3.        בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב), בהחלטתו מיום 6.11.03, דן בבקשותיה של המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים על פי שני כתבי האישום וציווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. חברתי הנכבדה, השופטת א' פרוקצ'יה, בהחלטתה מיום 24.12.03, דחתה את עררו של המשיב על החלטת המעצר.

           משלא נסתיימו משפטיו של המשיב על פי שני כתבי האישום תוך תשעה חודשים האריך חברי הנכבד, השופט א' א' לוי, בהחלטתו מיום 22.6.04, את מעצרו של המשיב בתשעים ימים; על פי כתב האישום הראשון - מיום 25.6.04, ועל פי כתב האישום השני - מיום 19.6.04. משלא נסתיימו המשפטים תוך תקופות ההארכה, מבקשת עתה המדינה, בשתי בקשות נפרדות שהגישה, להאריך בשנית את תקופות המעצר בתשעים ימים נוספים. הדיון בשתי הבקשות אוחד.

4.        באת כוח המדינה, בבקשות בכתב ובטענותיה שבעל פה, עמדה על מסוכנותו הרבה של המשיב העולה מתוך העבירות המיוחסות לו בשני כתבי האישום, שנמצא שיש ראיות לכאורה להוכחתן. לטענתה קיים גם חשש ממשי כי המשיב ישבש הליכי משפט ואף ימלט מאימת הדין וזאת נוכח העובדה כי היה עבריין נמלט במשך חמישה חודשים ובעת מעצרו התחזה לאחר. במשפט שעל פי כתב האישום הראשון קבועות היום שש ישיבות במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר ותחילת דצמבר 2004, פרשת התביעה תסתיים בשני מועדי הדיון הקרובים ויש יסוד להנחה ששמיעת הראיות תסתיים תוך תקופת ההארכה. במשפט על פי כתב האישום השני היתה פרשת התביעה אמורה להסתיים בישיבה שנקבעה ליום 21.9.04 כך שגם כאן יש יסוד להנחה שהמשפט יסתיים בקרוב.

           כנגדה טען בא כוח המשיב כי המשיב צעיר מאוד - יליד 1982.לסבתו, לאימו ואף לו עצמו בעיות רפואיות חמורות וכל המשפחה במצוקה רבה. המשיב הוא היחיד מן הנאשמים על פי כתב האישום הראשון שנשאר במעצר ובכך הופלה לרעה. מכל מקום, אין לחשוש מפני שחרורו משום שהמתלוננים במשפט הראשון כבר העידו, למעט אחד, ואילו במשפט השני העידה העדה העיקרית.

5.        עיינתי עיין היטב בהחלטות שניתנו בעניינו של המשיב על פי שני כתבי האישום ובטענותיהם של באי כוח בעלי הדין. סבורני כי הדין עם המדינה בבקשותיה. אכן המשיב הוא צעיר לימים, כבן 22 שנים, ונכון אני להניח שאין בעברו הרשעות קודמות, אולם, המשקל המצטבר של המסוכנות העולה מן העבירות שנגולו בשני כתבי האישום, הוא כה גדול עד שהוא דוחה מפניו כל שיקול לקולא. מדובר במעשי אלימות קשים ובמעשי סחר בנשים שהעושה אותם מעיד על עצמו שאי אפשר להגן על הציבור מפניו אלא על ידי כליאתו מאחורי דלתיים ובריח. לא מצאתי ממש גם בטענתו של בא כוח המשיב לעניין ההפליה בהתחשב בטעמים המיוחדים שהצדיקו את שחרורו של כל אחד מהנאשמים האחרים שנכללו בכתב האישום. הוא הדין גם בטענתו כי עדי התביעה העיקריים בשני המשפטים כבר העידו. אופי העבירות המיוחסות למשיב - לרבות הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות ואיומים - מקים חזקת סכנה שינסה להשפיע על עדים שהעידו במשפטיו לחזור בהם מעדויותיהם. אין צריך לומר שהימלטות מן הדין במשך חמישה חודשים מטה אף היא את הכף נגד שחרור. אשר להתמשכותם של המשפטים נראה שהם עומדים להסתיים תוך תקופת ההארכה כך שגם טעם זה אינו עומד למשיב.

6.        לפיכך אני מאריך את תקופת מעצרו של המשיב לפי כתב האישום הראשון בתשעים ימים החל ביום 16.9.04 או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 40297/03 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו, הכל לפי המוקדם. כמו כן אני מאריך את תקופת מעצרו של המשיב לפי כתב האישום השני החל ביום 22.9.04 או עד מתן פסק הדין בת"פ 1157/03 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו, הכל לפי המוקדם.

           ניתנה היום, י"א בתשרי תשס"ד (26.9.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.