בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
8198-03
16/09/2003
|
בפני השופט:
מישאל חשין
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד אלון אינפלד
|
הנתבע:
1. עלי מסרי 2. עזמי הווארי
עו"ד אביגדור פלדמן עו"ד גיא אבנון
|
החלטה |
המשיבים עומדים לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות אחדות, בראשן רצח בכוונה תחילה, נסיון לרצח בכוונה תחילה וחבלה ופציעה בכוונה מחמירה. עם הגשת כתב-האישום, ובהסכמת באי-כוחם, נעצרו המשיבים עד תום-ההליכים, ובעבור תשעה חודשים והמשיבים במעצר הורה בית המשפט העליון על הארכת מעצרם ב- 90 ימים נוספים (בש"פ 5310/03, החלטתו של כב' השופט א' א' לוי מיום 22.6.03). 90 הימים עומדים לחלוף בימים הקרובים, משפטם של המשיבים טרם נסתיים, ומכאן בקשת המדינה המונחת לפני להאריך את מעצרם ב- 90 ימים נוספים.
אני רואה עצמי פטור מתיאור המעשים המיוחסים למשיבים, מעשים הנתמכים, על-פי הנחת היסוד, בראיות שנאספו אל תיק המשטרה. על מעשים אלה עמד חברי השופט לוי בהחלטתו בבש"פ 5310/03, ודברים שכתב אבקש כי ייראו כמו נבעו מעטי. אזכיר אך את הערכתו של חברי - הערכה המקובלת עלי במלואה - כי "מסכת העובדות המיוחסת להם [למשיבים] היא קשה ביותר" וכי נשקפת סכנה מן המשיבים לציבור בכללו. ובאמור חברי סכנה מכוון הוא לחיי אדם ממש.
בנסיבות רגילות לא הייתי מהסס להיעתר לבקשת המדינה במלואה, ולאלתר. דא עקא, ואכן עקא היא, שענייננו אין הוא בנסיבות רגילות. וזה פשר הדברים: מסתבר כי העד המרכזי האמור להפליל את המשיבים עומד אף-הוא לדין לפני מותב אחר - ובגין אותה מסכת עובדות שהמשיבים עומדים עליה לדין - וכהילכת קינזי אין המדינה יכולה להעידו במשפטם של המשיבים כל עוד לא נסתיים משפטו-שלו. אלא שאותו משפט לא נסתיים עד כה, ואף אין יודעים אימתי יסתיים. יתר-על-כן: עו"ד אבנון מודיעני כי אותו נאשם - עד בכוח - שוחרר ממעצר, ובידוע הוא שנאשם ששוחרר ממעצר משפטו יידחה ויסיג עצמו מפני משפטים של נאשמים הנמצאים במעצר.
פירוש הסך הכולל של העובדות ילמדנו אפוא זאת, שמעצרם של המשיבים תולה עצמו בהמשך משפטם, ואילו המשך משפטם תולה עצמו מצידו בהמשך משפטו של אותו אחר. אשר למשפטו של אותו אחר, לא ידענו אימתי יסתיים, ובייחוד כך שלעת הזו שוחרר ממעצר. אם לא יקודם משפטו של אותו אחר בקצב מזורז ביותר, כי אז עלול משפטם של המשיבים להימשך וללכת עת ארוכה, וחזקה על המדינה כי תבקש על הארכת מעצרם שוב ושוב. הבקשה להארכת מעצר תהא מוצדקת מצד עצמה, והרי הנחתנו היא שהמשיבים אנשים מסוכנים הם ליחיד ולכלל; אולם גם אנשים מסוכנים ליחיד ולכלל זכאים הם שלא להיות נעצרים עד בלי די.
המדינה טוענת כי תבקש להעיד את האחר חרף הילכת קינזי, אלא שעו"ד אבנון משכילני כי בקשה שהגישה המדינה לעניינו של עד אחר - גם היא לעניינה של הילכת קינזי - נדחתה בידי המותב. משידענו כך, אך סביר הוא להניח, מוסיף וטוען עו"ד אבנון, שבקשה כי תוגש בעניינו של האחר - אף היא תידחה. מכאן שגם בהליך זה לא יימצא למזור תרף.
שקלתי את כל הגורמים המתרוצצים המערכת, וגמלה בליבי החלטה כי לעת הזו לא אחליט עדיין בבקשת המדינה. תחת זאת אבקש את המדינה כי תגיש בקשה לבית-המשפט שלפניו מתברר משפטו של האחר, להחשת הדיון ולו על חשבונם של דיונים אחרים שיידחו. החשת הדיונים במשפטו של האחר תביא ממילא להחשת הדיונים בענייננו-שלנו, והרי זכינו בשני העולמות. לבקשה שתוגש לבית-המשפט יצורף העתק החלטתי זו.
בקשת המדינה להחשת הדיונים כאמור תוגש לבית-המשפט לאלתר, ואצפה לקבל תשובה ראויה תוך 20 ימים. משתונח החלטת בית-המשפט לפני אחליט על דבר המשך ההליכים.
אני מחליט להאריך את מעצרם של המשיבים עד להחלטה אחרת.
היום, י"ט באלול תשס"ג (16.9.2003).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.