החלטה בתיק בש"פ 6799/05

1.        זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ח. כבוב) בה קיבל ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת בן שלמה) אשר הורתה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בית מלא בתנאים מגבילים.

2.        על פי כתב האישום, העורר ומספר מעורבים אחרים, ביניהם קטין, פרצו לרכב פולקסוואגן בכך שניפצו את חלונו הקדמי ושברו את דלתו. הם ניסו לגנוב את הרכב כשבכוונתם להניעו ולהסיעו מן המקום. כשהגיע כח משטרה למקום ברחו הנאשמים מהמקום ברכב פורד בו נהג העורר כשהוא נוסע בפראות בניגוד לחוקי התנועה, תוך שהוא מאלץ רכבים לסטות מנתיבם ומסכן חיי המשתמשים בדרך. בתוך כך, פגע העורר בנהיגתו ברכב ברגלו של אחד השוטרים וגרם לו לחבלה של ממש. כשניסו שוטרים שנסעו ברכב משטרתי לעצור את רכב הפורד בו נהג העורר עם שאר הנאשמים, נגח העורר את רכבו ברכבי השוטרים. כתוצאה מכך, נגרמו לאותם רכבים נזקים. כשהבחינו הנאשמים כי הכח המשטרתי סוגר עליהם, ברחו מן הרכב, השוטרים דלקו אחריהם,  כשאחד השוטרים מנסה לתפוס את העורר וקורא לו לעצור. העורר התעלם מקריאתו, וכשהגיע השוטר לעוצרו תקף אותו, תוך שהשתולל והתפרע, וניסה להכותו באגרופיו. אצל העורר ושאר הנאשמים נמצאו כלי פריצה.

3.        בית משפט השלום מצא כי ישנן ראיות לכאורה כנגד העורר וחבריו, וכי מתקיימת בהם עילת מעצר בגין מסוכנות. לאחר קבלת תסקיר מעצר הורה בית המשפט על שחרור העורר וחבריו. בעניינו של העורר הוחלט על מעצר בית מלא בבית אמו בטייבה וכן הוטלו תנאים מגבילים נוספים.

4.        ערר המדינה לבית המשפט המחוזי על שחרורו של העורר נתקבל. בית המשפט עמד על חומרת העבירות המיוחסות לעורר ובמיוחד אלה הנוגעות לנהיגתו הפראית ועימותו עם השוטרים ופגיעתו בהם, ובנזק שגרם לרכוש. הוא קבע כי המסוכנות הנשקפת מהעורר היא כה רבה והזלזול שהפגין בחיי אדם הוא כה ממשי עד כי אין לבטוח בהחלת חלופת מעצר לגביו והורה לעוצרו עד תום ההליכים. הוא ראה להבחין בינו לבין נאשם 3, אשר חלקו בפרשה היה שולי יותר, ובאשר לנאשם 2, העיר כי הערר בעניינו נתקבל בהסכמה מאחר שבינתיים נדון לעונש מאסר בפועל.

5.        בערר בפני בית משפט זה ב"כ העורר טוען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לחלופת המעצר, ולאפשרות לשלול את רשיון הנהיגה של העורר כבר עתה כאמצעי הגנה מפני חזרה על עבירות תעבורה המיוחסות לו. לדבריו, באם תימצא הדרך לשלול רשיון כאמור ויוטל מעצר בית, תינתן בכך בטוחה מספקת כנגד הסיכון הצפוי ממנו. כן טוען הוא כי העורר הופלה לרעה ביחס לשותפים האחרים שלחובתם עבר פלילי מכביד וחרף זאת שוחררו.

           ב"כ המדינה מתנגד לשחרור העורר בחלופת מעצר. לטענתו, אופי העבירות שבוצעו מעיד על מסוכנות שחלופה לא תפתור, וגם שלילת רשיון לא יהווה מענה ראוי. הוא שלל את ביסוסה של טענת האפלייה וטען כי ישנם גורמים של אבחנה בין השותפים לעבירות המצדיקים את השוני בתוצאות לגביהם.

6.        דין הערר להידחות. העבירות המיוחסות לעורר אינן מסתכמות בעבירות רכוש הקשורות בפריצה לרכב ונסיון לגונבו. הן חורגות הרבה מעבר לכך, והסיכון הטמון בהם קשור, בעיקרו בשני אלה: נסיעה פרועה במקום ישוב תוך זלזול מוחלט בחיי אדם ותוך התנהגות מופקרת בכביש ביחס לרכבים אחרים, בהם התנגש העורר בכונה לגרום להם לנזק. מעבר לכל אלה, הפגין העורר בהתנהגותו התעלמות מוחלטת מחובתו לכבד את החוק ומלציית לגורמי אכיפת החוק בהימלטותו מהשוטרים. בתחילה התכחש לקריאותיהם, לאחר מכן ברח מהם, ובסופו של הארוע גם תקף שוטר שדלק אחריו. כל אלה מבטאים התנהגות מסוכנת ביותר שיש בה ביטוי לפריצת מסגרת החוק תוך סיכון חיי אדם ופגיעה בגוף וברכוש. נסיבות אלה אינן מאפשרות שחרור בחלופת מעצר, הבנוי על קיום מידת אימון בנאשם כי יכבד את תנאי ההגבלות שיוטלו עליו ויקיים את תנאי הצווים שיוחלו עליו. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא גם בעובדה כי תלויים כנגד העורר 9 תיקי מב"ד מהתקופה האחרונה, המבטאים מצב של הידרדרות כללית בתיפקודו הנורמטיבי אשר אינו מאפשר את שחרורו.

           אוסיף, כי אינני רואה לתת משקל לטענת ההפלייה בין הנאשמים בענייננו. מעורבותו של העורר בארועים נשוא כתב האישום היא לאין שיעור רבה יותר מזו של השותפים האחרים, וקימות גם נקודות אבחנה נוספות המצדיקות את השוני בתוצאות לגביהם.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, ה' באב תשס"ה (10.8.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.