בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
11781-05
23/12/2005
|
בפני השופט:
אליעזר ריבלין
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד אריה פטר
|
הנתבע:
ירון שיפמן עו"ד אביגדור פלדמן
|
החלטה |
המשיב נעצר במהלך חקירה המתנהלת במשטרה כנגד חשודים בניהול רשת של הברחת סמים מסוכנים מסוג קוקאין. אנשי הרשת הבריחו את הסם המסוכן, בין השאר, מארגנטינה לישראל ודבר פעולתה החל להיחקר עם מעצרו של אחד, רון דותן, שעסק יחד עם בני-משפחתו בהברחת קוקאין לישראל במצב נוזלי ובהפיכתו, בתנאי מעבדה מסויימים, לסם המופץ ברבים.
מסתבר, לכאורה, כי אותו דותן, עשה שימוש בבלדרים שהעבירו את הסם המסוכן לישראל בתוך בקבוקים הנחזים להיות בקבוקי יין. ארבעה מן הבלדרים נעצרו לצרכי חקירה. האחד נותר במעצר, לאחר שהתברר כי הוא קיבל, לכאורה, תשלום כסף נכבד בגין כל העברה שביצע; השניים האחרים שוחררו במהלך החקירה, משבית-המשפט עשה הבחנה בינם לבין האחרים, באשר למידת הראיות המצויות, בשלב זה, לעניין מודעותם לתוכן הבקבוקים שהעבירו.
המשיב שבפנינו נעצר על-ידי המשטרה ביום 13.12.05 ובמהלך חקירתו הודה כי במהלך החודשים האחרונים העביר, במצוות דותן, פעמיים בקבוקים לארץ. הוא סבר, כך הוא טוען, כי הבקבוקים מכילים יין והוא העביר אותם לאשתו של אותו דותן. המשטרה חושדת בתום-ליבו, והיא מצביעה, בין היתר, על העובדה שדותן שהיה מצוי בארגנטינה אירח אותו על-חשבונו שם, וכך ניתנה למשיב טובת הנאה. הסניגור המלומד, שטען כדרכו בכשרון רב, מסביר כי אין שוני בין עניינו של המשיב לבין עניינם של השניים, אשר שוחררו בערובה כבר בשלב זה. הוא מציין, כי המשיב ודותן הם חברים קרובים מזה שנים רבות, וכי במשך תקופה ארוכה התגוררו השניים יחד באותו קיבוץ, עד שאין לחשוד בתום-ליבו של המשיב. אלא, שבין המשיב לבין השניים ששוחררו מפרידות שתי עובדות היוצרות, לכאורה, חשד יתר כלפי המשיב. ראשית, המשיב העביר, לבקשת אישתו של דותן, סכום של עשרת אלפים או חמישה-עשר אלף דולר מישראל לארגנטינה לידי דותן. שנית, בשלב מסויים, סמוך למעצרו של דותן העביר דותן באמצעות בני-משפחתו מזוודה לתוך דירתו של המשיב. נציג המדינה מפנה לדו"חות החקירה המלמדים על התנהגות חשודה מצד המשיב בעת שהתבקש להתייחס לאותה מזוודה. ואכן, עיון בדו"חות מגלה דו-שיח תמוה שמתנהל, לכאורה, בין השוטרים לבין המשיב.
בכל אלה יש אמנם כדי להצביע על שוני בין עניינו של המשיב לבין עניינם של השניים ששוחררו בערובה, הגם שאין בכך כדי לאיין מראש את האפשרות שהמשיב יוכל להוכיח את חפותו.
בנסיבות המקרה, לא היה מקום להפסקות ממושכות בין חקירה אחת של המשיב לרעותה, וראוי היה להשלים את החקירה בתוך זמן קצר.
בנסיבות אלה כולן מתקבל הערעור בחלקו, באופן שמעצרו של המשיב לצרכי חקירה יסתיים ביום 26.12.05.
בתום תקופה זו ישוחרר המשיב בתנאים שנקבעו לשחרורו בבית-המשפט המחוזי. הפיקדון והערבות העצמית יופקדו עובר לשחרור.
ניתנה היום, כ"ב בכסלו התשס"ו (23.12.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.