החלטה בתיק בש"א 26434/06

השאלה הניצבת לפתחי הינה האם יכול נתבע להגיש כתב תביעה שכנגד בסדר דין מקוצר.

1.         המבקשת הגישה כנגד המשיבה תביעה כספית ע"ס 2,885,843 ש"ח בקשר עם נזקים שנגרמו לה על-ידי המשיבה לפי הסכם שבין הצדדים בקשר עם הקמת משרפת פסולת במפעל המשיבה. לעמדת המבקשת הפרה המשיבה את ההסכם, ולפיכך עתרה לחייב את המשיבה בתשלום הסכום החודשי המגיע לה לפי ההסכם וכן בפיצוי המוסכם.

2.         המשיבה הגישה כתב הגנה בו טענה כי המבקשת היא שהפרה את ההסכם. במסגרת כתב ההגנה, הגישה המשיבה תביעה שכנגד בו עתרה לחייב את המבקשת  לשלם לה פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם על ידי המבקשת בסך 107,500 ש"ח.

התביעה שכנגד הוגשה בסדר דין מקוצר.

3.         המשיבה החליטה ככל הנראה להגיש את תביעתה במסגרת תביעה שכנגד ולא בתביעה נפרדת בסדר דין מקוצר מאחר וסכום תביעתה הינו במסגרת סמכות עניינית של בית משפט השלום.

4.         לעמדת המבקשת אין מקום להגיש תביעה שכנגד בסדר דין מקוצר לאור לשון תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ותכליתן לפיכך עתרה המבקשת למחיקת "הכותרת בסדר דין מקוצר", בתביעה שכנגד.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לגירסתה, אין כל מניעה לפי התקנות כדי למנוע הגשת תביעה שכנגד בהליך של סדר דין מקוצר.

דיון:

5.         הצדדים, ואף אני לא מצאתי החלטה תקדימית בענין ואף לא של בתי המשפט בערכאות נמוכות;

לאחר שעיינתי בבקשה, ובתשובות; הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ואבהיר:

6.         הגשת תביעה שכנגד מוסדרת בתקנות 52-53 לתקנות (להלן: " התקנות"). מהתקנות עולה כי נתבע רשאי אגב ההליך המתנהל כנגדו לקזז כל זכות ותביעה אשר קיימת לו כנגד  תביעתו של התובע בהליך, לחילופין, עומדת לנתבע הזכות  להעלות את תביעתו בפני בית המשפט בהליך של תביעה שכנגד. מהקבוע בתקנות עולה כי איפוא תכליתו של ההליך דנן לאפשר לבית המשפט  לאחד את הדיון בשתי התביעות ובהמשך ליתן במאוחד, פסק דין סופי הן בתביעה המקורית והן בתביעה שכנגד. קבלת עמדת המשיבה, מאיינת את התכלית האמורה, שכן תחילה יש לברר אם ליתן למבקשת רשות להגן וכן לאחריה וכפוך להחלטה בתיק, יאוחדו ההליכים.

7.         זאת ועוד, תובע אשר כנגדו מוגשת תביעה שכנגד קמה לו הזכות להגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד, שהינו למעשה כתב ההגנה של התובע בתביעה שכנגד; אין התקנות מסדירות אפשרות של הגשת תביעה שכנגד בסדר דין מקוצר, אחרת היתה נקבעת הוראה המעניקה אפשרות להגשת התביעה שכנגד בסדר דין מקוצר.

8.         זאת ועוד, מהותו של ההליך הינו הליך משפטי קצר, שבאמצעותו יתאפשר לתובע, במספר מקרים המוגדרים בתקנה 202, להגיש את תביעתו, הנתמכת בתצהיר ובמסמכים, לבית המשפט כאשר הנתבע אינו זכאי להגיש כתב הגנה, ברם נשמרת לו הזכות להגיש בקשה לבית המשפט על-מנת לקבל רשות להתגונן. הכשרת הגשת התביעה שכנגד בסדר דין מקוצר, משמעה שלא תהיה  אפשרות  בידי הנתבע שכנגד, להגיש כתב תשובה כזכותו על פי תקנות, בהעדר אפשרות לאחד התובענות בניגוד לתכלית הגשת תביעה שכנגד.

9.         אוסיף, אם סבור תובע שכנגד שניתן להגיש תביעתו בסדר דין מקוצר, אין מניעה בידו להגישה בנפרד ולא במסגרת תביעה שכנגד וכך יהנה מהיתרונות הגלומים בהליך זה.

10.        עוד ראיתי לנכון לציין כי נושא הגשת כתבי תביעה מוסדר בסימן ב' לפרק ג' לתקנות שכותרתו "כתב תביעה" והוא כולל תקנות 17-8 לתקנות:

תביעה שכנגד מוסדרת בתקנה 53(ג) לפיה "על כתב תביעה שכנגד .... יחולו ההוראות החלות על כתב תביעה ....".

לא נאמר בתקנה 53 כי יחולו עליה הוראות פרק ט"ז שעניינו תביעות בסדר דין מקוצר, ומכאן שאין החלה של תקנה 202 המאפשרת הגשת תביעה בסדר דין מקוצר על תביעה שכנגד. באם רצה מחוקק המשנה להתיר הגשת תביעה שכנגד בסדר דין מקוצר הרי היה מציין זאת במפורש כפי שעשה במקומות אחרים בתקנות כאשר ביקש להתיר לייחד או לאבחן בין סדרי דין והליכי שונים.

12.        טעמיה של המשיבה אינם דרים בכפיפה אחת עם תכלית התקנות; הגשת התביעה בהליך של "סדר דין מקוצר" נועדה לקצר בירור תובענות העונות על דרישת התקנות כאשר ליכולת להגיש הליכים הנתמכים על ראיות וסכומים קצוב שמטבע הדברים בירורן אינו מסובך. התקנות לא נועדו לאפשר "עקיפת" הסמכות העניינית של בית המשפט על ידי הגשת תביעה שכנגד בסדר דין מקוצר.

13.        בשולי הדברים, ביום 25.04.07 הורתי כי יש להגיש בקשת רשות להגן על מנת שבית המשפט יוכל לדון במכלול הבקשות, במידת הצורך.