אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש"א 21964/05

החלטה בתיק בש"א 21964/05

תאריך פרסום : 31/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
21964-05,22769-98
02/02/2006
בפני השופט:
אורי גורן

- נגד -
התובע:
עו"ד פוקס אפרים - נאמן על נכסי המנוח בנימין וינשטיין ז"ל
עו"ד אריה בן חמו
עו"ד ב' פוקס
הנתבע:
1. נינה כץ
2. מרטין וינשטיין
3. אלן וינשטיין
4. ג'ואן בת' ריוורה
5. אזרחי ותושבי ארה"ב

החלטה

זוהי בקשה מטעם הנאמן על נכסי המנוח בנימין וינשטיין ז"ל, לפסיקת שכרו ולשיפוי על הוצאותיו בגין שמונה-עשרה שנים של פעילות נמרצת ורבת-תלאות בכל הקשור בנכסי הנאמנות. הסכום שהתבקש בית המשפט לפסוק לנאמן, בכובעו כמנהל הנאמנות ונכסיה, הינו בשיעור של כ-15% משווי הנכס היחיד של הנאמנות, שהינו בניין מניב בן 144 יחידות מגורים ושטחי מסחר, שהוקם לאחרונה בפתח-תקווה על ידי חברת ורד כרמל הזהב בע"מ שמקבוצת הייזום והבנייה אנגל. הנכס, שהינו בן שבע קומות, מיועד לדיור לעולים חדשים מבוגרים ושכר הדירה בגינו מובטח לתקופה של עשר שנים על-ידי שלטונות המדינה, גם אם לא יאוכלס במלואו. על-פי חוות-דעת שמאית שצורפה לבקשת הנאמן, שוויו המהוון של הנכס (לאחר תוספת שטחי מסחר והסבת המבנה בעתיד מדיור מוגן לדירות מגורים פרטיות בעוד כעשר שנים) מוערך כיום בסך בש"ח השווה ל-15,010,680 דולר ארה"ב, ומכאן שסכום השכר לו עותר למעשה הנאמן הינו בשיעור של כ-2,251,602 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ.

כמו כן ובנוסף לאמור מבקש הנאמן לפסוק לו, בכובעו כפרקליטה של הנאמנות בכ-44 ההליכים המשפטיים שהתנהלו בענייניה (היינו עבור שירותים משפטיים שניתנו לה על-ידו, להבדיל משירותי ניהול הנאמנות ונכסיה), שכר כולל בשיעור של כ-750,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ, כאשר לעניין זה (כמו גם לעניין השכר עבור ניהול הנאמנות) נתמכת הבקשה בחוות-דעת מומחה עליה חתום עורך-הדין ברוך גרוס.

רקע עובדתי הצריך לעניין

1.         המבקש, עו"ד אפרים פוקס (להלן - "הנאמן" או "עו"ד פוקס"), מונה בשנת 1978 כמנהל עיזבון המנוח בנימין וינשטיין ז"ל, שנפטר בישראל, והוא ערירי, בשנת 1977 (להלן - "המנוח"). בצוואה שהשאיר המנוח צויין, כי כל רכושו של המנוח יינתן לילדי אחיו - הם המשיבים 1-4, המתגוררים בארצות-הברית - וזאת בתנאי שכל קרן הרכוש ופירותיו יישארו בישראל ויושקעו תמיד בישראל. עוד הותנה בצוואה, כי במידה ואחד ו/או יותר מהיורשים יבוא להשתקע בישראל, כי אז (ולמעשה רק אז) הוא יוכל ליהנות ולהשתמש בירושה כאוות נפשו. לאחר כינוס נכסי העיזבון נותרה בין נכסי העזבון חברת נוה בנימין בע"מ, ולה מגרש בן כ- 1,800 מ"ר בפתח-תקווה, הידוע כחלקה 201 בגוש 6386 (להלן - "המגרש"). מאחר שלעיזבון היו חובות רבים, בשנת 1979 התקשר עו"ד פוקס, באישור בית המשפט, בעסקת קומבינציה למכירת 64 אחוזים מהמגרש לחברת צבי נוימן ושות' חברה לבנין ולהשקעות בע"מ (להלן - "נוימן"). בעקבות אותה עסקה העבירה נוימן לעיזבון סכומי כסף נכבדים אשר למעשה "הצילו" את העיזבון מבחינה כלכלית. בחודש פברואר 1987 - לאחר מספר שנים שבמהלכן נוהל העיזבון על-ידי עו"ד פוקס ונמכרו מרבית נכסי העיזבון - החליט בית המשפט המחוזי, בהסכמתם של המשיבים 1-4 (מכאן ואילך להלן - "הנהנים"), על סיום הליכי ניהול העיזבון; על העברת נכסי העיזבון לנאמנות על-פי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979; ועל מינויו של עו"ד פוקס לנאמן על נכסי העיזבון (ובכללם המגרש) על-פי אותו החוק. במקביל לכך נפסק לעו"ד פוקס שכר טרחה בגין התקופה שבה כיהן כמנהל עיזבון.

2.         בינתיים, הגם שעסקת הקומבינציה עם נוימן נחתמה עוד בשנת 1979, התעכבה תחילת הבנייה במגרש שנים רבות מאוד. הטעם לכך היה נעוץ בהתמשכותם הארוכה של הליכי התכנון ועיכובים נוספים שיסודם בבעיות תשתית רבות, אשר הוסרו רק בחודש אפריל 1999, הודות לפעילותם של מספר גורמים, ובכללם הנאמן. ואולם כשנה לפני כן, בחודש מאי 1998, הודיעה נוימן לנאמן כי נוכח התמשכותם ארוכת השנים של הליכי התכנון ומכשלות התשתית הרבות בשטח המגרש, הרי שהחוזה שנחתם עימה איננו עוד בר-מימוש, וכי היא אינה מעוניינת לבנות על המגרש. כמו כן דרשה נוימן שישולמו לה החזרי הוצאות שהיו לה בכל הקשור בפרשה, וכן כספים נוספים שהגיעו לה לטענתה. כתוצאה מן האמור לעיל נתגלעה בין נוימן לבין הנאמן מחלוקת משפטית וכספית קשה, אשר בעקבותיה התקיים ביניהם (בהמלצת בית המשפט המחוזי) הליך של גישור. לאחר התדיינות גישורית בת כארבע שנים, שבמסגרתה אף העסיק המגשר רואה חשבון שבדק את חישובי הצדדים, הגיעו נוימן והנאמן לפשרה שלפיה, כנגד תשלום מסוים שתקבל, תמחה נוימן את זכויותיה במגרש לקבלן חלופי מבלי שהעסקה עצמה תבוטל. פשרה זו אפשרה מימוש של הבנייה על המגרש, שהיווה את הנכס העיקרי של הנאמנות, מחד גיסא, וחסכה לנאמנות התדיינות משפטית יקרה וארוכת שנים לצד תשלומי מס גבוהים שהיו כנראה מוטלים עליה אילו העסקה היתה מתבטלת ועקב-כך היתה בבחינת "מכר חוזר", מאידך גיסא.

3.         כעולה מהנטען בבקשות קודמות שהוגשו לי בתיק זה על-ידי הנאמן במסגרת ענייני הנאמנות המצויים בפיקוחו של בית משפט זה, נוכח מצבו התכנוני של המגרש ובשים לב לתקופת המיתון בשוק הנדל"ן, מציאתה של חברה קבלנית מיומנת ומהימנה שתוכל להיכנס בנעליה של נוימן לצורך בנייה על מגרש הנאמנות השומם וחילוצה של הנאמנות ממצבה הכספי הרעוע, לא היתה משימה קלה כלל ועיקר. בסופו של דבר, וחרף הקשיים במציאתו של קבלן חלופי, נמצא זה האחרון בדמותה של חברת ורד כרמל הזהב בע"מ (להלן - ורד כרמל), ולאחר משא ומתן שנוהל עימה התקשרו הצדדים בראשית חודש פברואר 2002 במערכת הסכמית, שמכוחה נכנסה ורד כרמל בנעלי נוימן, תוך הקטנת חלקה של הנאמנות בנכס לכדי 27%, בהשוואה ל-36% על-פי העסקה המקורית עם נוימן, וזאת כנגד תשלום בסך של 700,000 דולר שהעבירה ורד כרמל לנוימן.

ייחודה של ההתקשרות עם ורד כרמל היה בכך שורד כרמל זכתה במכרז שפורסם על-ידי המשרד לקליטת עלייה לבניית מקבצי דיור, באופן המאפשר לה לבנות על המגרש, בהתאם לתב"ע החלה עליו (וללא כל צורך בשינויה), נכס אשר יניב פירות לנאמנות. המדובר בבנייה של מה שמכונה "מקבץ דיור" - דהיינו, דירות קטנות, שתושכרנה למשרד הקליטה לצורך שיכונם של עולים, כאשר התקשרותה של ורד כרמל עם משרד הקליטה בעניין זה (באמצעות חברת עמידר) מבטיחה לה (וכפועל יוצא מכך גם לנאמנות) תשואה למשך תקופה של לפחות 10 שנים, עם אופציה לעמידר להאריך את ההתקשרות בעוד חמש שנים נוספות. במסגרת ההתקשרות שבינה לבין הנאמן התחייבה ורד כרמל לעשות בעתיד לשינוי ייעוד המגרש באופן שיהיה ניתן להסב את השימוש ביחידות מקבץ הדיור ליחידות למגורים עם תום תקופת ההתקשרות בין ורד כרמל לעמידר. כמו כן הוסכם, כי ורד כרמל תישא בהיטל השבחה החל על המגרש, וכי הנאמן יהיה זכאי לקבל ממנה (בעבור הנאמנות) את החלק היחסי בשיעור של 27% מההכנסות המתקבלות ממשרד הקליטה ו/או עמידר בהתאם להסכם להשכרת מקבץ הדיור ומתן שירותי דיור, בניכוי ההוצאות. לבסוף נקבע, כי ורד כרמל תעמיד לזכות הנאמן הלוואה ע"ח הרווחים ממקבץ הדיור בסך של 1,058,000 ש"ח.

4.         על רקע האמור, פנה הנאמן בחודש פברואר 2002 לבית משפט זה בבקשה למתן הוראות (בש"א 4182/02), במסגרתה ביקש כי יותר לו לפעול לשחרורה של נוימן מהסכם הקומבינציה ולשכלולה של התקשרות ההסכמית עם ורד כרמל. דא עקא, שבקשה זו נתקלה בהתנגדות נמרצת מצד עו"ד משה שוב, אשר במסגרת תגובה שהוגשה על-ידו לבקשה, טען כי הוא מייצג את הנהנים, וכי הנהנים מתנגדים באופן נחרץ לעסקה בנוגע למימוש הבנייה בנכס, עסקה שכלפיה העלה עו"ד שוב שלל טרוניות וטענות. כמו כן צירף עו"ד שוב להתנגדותו הצעה מתחרה מטעמו של אחד בשם חממי, אשר לטענתו תנאיה טובים יותר מהתנאים המגולמים בעסקה עם ורד כרמל. אל מול טענותיו אלו של עו"ד שוב, העלה הנאמן את הטענה, כי עו"ד שוב אינו פועל מתוך אינטרס צרוף של הנהנים, אלא גם מתוך אינטרס אישי שלו, שכן על-פי הטענה חברה שיש לו זיקה לבעלות בה רכשה מידי הנהנים את זכויותיהם בנכס בתמורה לתשלום שהבטיחה לנהנים באופן הממלט אותם מקיום מצוותו של המנוח. לפיכך, ולשם הסרת החשש שמא התנגדותו של עו"ד שוב איננה מייצגת את עמדת הנהנים (או למצער, איננה מייצגת רק את עמדתם, כפי שראוי שיהיה), דחיתי את המשך הדיון והוריתי לעו"ד שוב להצטייד, לקראת הישיבה הבאה, בייפויי-כוח חדשים מטעם הנהנים, המאשררים את ייצוגם של הנהנים בהליך שבפניי על-ידו. כמו כן קבעתי מפורשות, שעל הנהנים - אם הם מתנגדים לעסקאות נשוא בקשת הנאמן - להגיש את תגובתם בתצהיר ולהתייצב בבית המשפט לחקירה על תצהירם במועד שנקבע. משהגיע מועד הישיבה הנדחית, לא התייצבו הנהנים לדיון וגם לא היו בידי עו"ד שוב ייפויי-כוח חדשים מאומתים כדין מטעמם, ואף לא גירסה מאומתת בתצהיר מפיהם (זולת תצהיר בלתי מאומת מאת אחת מהנהנים). משכך, ולאחר עיון בבקשת הנאמן (שנראתה כמקדמת את האינטרס של הנאמנות וגם מתיישבת עם רצון המנוח), החלטתי לקבל את בקשת הנאמן כבר באותו מעמד, וליתן את ההוראות המבוקשות במסגרתה. כנגד ההחלטה האמורה הגיש עו"ד שוב ערעור בשם הנהנים לבית המשפט העליון, במסגרתו ביקש כי יותר לו להגיש את ייפויי-הכוח ואת התצהירים מטעם הנהנים שעל הגשתם הוריתי ולא הוגשו. בית המשפט העליון (מפי כב' השופט מצא) נעתר לבקשה זו, ומבלי שקבע עמדה לגופו של עניין החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי להשלמה (ע"א 3601/02 נינה כץ ואח' נ' עו"ד אפרים פוקס ואח'; טרם פורסם; ניתן ביום 15.7.02). בעקבות החלטתו של בית המשפט העליון התקיים בפניי בחודש ספטמבר 2000 דיון מחודש בבקשת הנאמן, אלא שגם בגלגולו זה של ההליך לא טרחו הנהנים לבוא ארצה ולהתייצב לדיון.

5.         בסופו של יום, ניסיונותיו של עו"ד שוב לטרפד את מהלכיו של הנאמן בכל הקשור במימוש הבנייה בנכס לא צלחו, משהתברר, במסגרת הדיונים שהתקיימו, כי עו"ד שוב אכן פעל בעניין זה לא רק מכוח האינטרס הצרוף של הנהנים, אלא גם על-פי אינטרס אחר, אם שלו עצמו ואם של תאגיד שלעו"ד שוב יש זיקה מיוחדת אליו. כך, התחוור כי עוד בשנת 1994 יצר עו"ד שוב קשר עם הנהנים בארצות-הברית, והחתים אותם על עסקה, במסגרתה מכרו הנהנים את זכויותיהם העתידיות במגרש למרשתו של עו"ד שוב, חברת ירון ישעיהו בע"מ - שהינה בעלת המגרש הגובל במגרש נשוא הנאמנות ועו"ד שוב היה גם מעורב אישית בבעלות עליה (להלן - "חברת ירון") - וזאת בתמורה לסך של 800,000 דולר שחברת ירון התחייבה לשלם לנהנים. כל זאת, לאחר שעוד בשנת 1992 ובשנת 1993 פנה עו"ד שוב לנאמן והתעניין ברכישת המגרש, אך נענה בשלילה. עוד התברר, כי במקביל למכירת זכויות הנהנים לחברת ירון בשנת 1994, חתמו הנהנים גם על כתב מינוי המהווה, למעשה, הסכם שכר-טרחה עם עו"ד שוב באופן אישי. באותו מסמך, הסמיכו הנהנים את עו"ד שוב לנקוט בשמם פעולות ככל שיידרש על מנת שהנהנים יוכלו לקבל, בארצות-הברית, את הכספים הנובעים ממכירת זכויותיהם כנהנים או כיורשים על-פי הצוואה, וזאת מבלי שיידרשו להשתקע בארץ לצורך כך, או אפילו לבקר בה (בניגוד למצוות המנוח במסגרת התנאי שנקבע בצוואה לעניין זה, כמבואר לעיל). כן נקבע במסמך, כי שכר-טרחתו של עו"ד שוב בגין האמור יהיה שליש מתוך הכספים שיועברו לארצות-הברית כאמור.

פרט נוסף שהתברר הינו, כי ההצעה המתחרה שצירף עו"ד שוב להתנגדותו לאישור העסקה עם ורד כרמל היתה למעשה של שותפו לעסקים, והחשש שהתעורר בעניין זה היה כי אותו שותף אינו הדמות הדומיננטית מאחורי ההצעה, וייתכן כי אם יזכה בעסקה הוא יעביר אותה "בדלת האחורית" לחברת ירון (שזכתה במכרז דומה לבניית מקבץ דיור במגרש הסמוך למגרש נשוא הנאמנות). לאור מכלול הממצאים הללו, שנתבארו לאשורם בהליך הוכחות בן מספר ישיבות שנוהל בפניי בגדר בש"א 4182/02 הנ"ל, קיבלתי ביום 10.12.02 את בקשת הנאמן, בצייני כדלקמן:

"36. לסיכום: לאחר שבחנתי לעיל את העיסקה עם ורד כרמל ואת טענות ב"כ הנהנים כנגדה, לא זו בלבד שלא מצאתי בה פגמים, אלא שהעיסקה אף נראית לי כמיטיבה עם הנאמנות כמעט בכל המישורים האפשריים: יש בה כדי לסיים באופן ענייני את הסכסוך שבין הנאמנות לבין חברת נוימן בלא שהנאמנות נדרשת להוציא מקופתה סכום כלשהו; יש בה כדי לחסוך לנאמנות הוצאות רבות ויקרות שהיו נגרמות לה אלמלא היה מובא סכסוך זה לקצו בדרך המוסכמת גם על חברת נוימן; יש בה ככל הנראה כדי לחסוך לנאמנות שיעורי מס לא מבוטלים אשר היו נגרמים לה אילו העיסקה עם חברת נוימן היתה מתבטלת במקום להיות מומחית לורד כרמל; יש בה כדי להזרים כספים לקופת הנאמנות כבר בזמן הקרוב על מנת לאפשר לה לפרוע חובותיה השונים; ויש בה כדי להביא סוף סוף למימושו של הנכס היחיד של הנאמנות - הוא המגרש נשוא ההליכים דנן - ובכך להעמיד לה בעתיד הקרוב עץ מניב, שפירותיו מובטחים על-פני תקופה של עשר שנים לפחות.

על כן באתי לכלל שכנוע, כי אם לא תאושר בקשת הנאמן למתן הוראות, תרד לטמיון עיסקה טובה לנאמנות, וספק רב אם תהא לנאמן הזדמנות נוספת לגבש עיסקה דומה. לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה איפוא את טענותיהם של ב"כ הנהנים כנגד כדאיותה של העיסקה עם ורד כרמל."

6.         משאושרה על-ידי העסקה עם ורד כרמל, בוצעה המחאת הזכויות והחובות מחברת נוימן לחברת ורד כרמל, והליכי הבנייה במגרש יצאו סוף סוף אל הפועל בתום שנים ארוכות של קיפאון. בשנת 2003 קיבל הנאמן מורד כרמל את סכום ההלוואה שסוכם עימה, ומתוכו סילק הנאמן את החוב למס רכוש שרבץ על הנכס (ראו לעניין זה גם עדכון ודיווח מאת הנאמן שהוגש לבית המשפט ביום 16.2.03). כעולה מבקשתו הנוכחית של הנאמן ומהתמונות שצורפו אליה, הבניין - בן שבע קומות, מעל קומת מסחר ומרתף חניה - הושלם, והוא עומד כיום על תילו כשהוא מוכן לאכלוס (וייתכן ששיווקו ואכלוסו כבר החלו).

7.         לשלמות התמונה יצוין, כי המכשולים שהוערמו במהלך השנים בפני הנאמן על-ידי הנהנים באמצעות עו"ד שוב לא התמצו בהתנגדותם של הנהנים לעסקה עם ורד הכרמל. בין הנאמן לנהנים התנהלו הליכים משפטיים קודמים שיזמו בעבר הנהנים (באמצעות עו"ד שוב) מייד לאחר העסקה שעשו עם חברת ירון. מטרתם של הנהנים בנקיטת הליכים אלו היתה לפטר את הנאמן מתפקידו, ולקבל לידיהם את הבעלות והשליטה בנכסי הנאמנות תוך התגברות על התנאי שנקבע בצוואת המנוח. הליכים אלו התקיימו בבית משפט זה (בפני כב' סגן-הנשיא השופט טלגם ז"ל), ולאחר מכן גם נדונו בערעור שהוגש לבית המשפט העליון והוכרעו כנגד עמדת הנהנים. כך למשל, התחוור כי באותו יום שבו התקשרו הנהנים בעסקה עם חברת ירון, חתמו הנהנים גם על מכתב המופנה לנאמן, במסגרתו הודיעוהו על החלטתם לסיים את תפקידו כנאמן, וכן חתמו על ייפויי כוח לעו"ד שוב על-מנת לייצגם בהליכים הקשורים בכך. כפועל יוצא מכך, דרש עו"ד שוב מאת הנאמן לסיים את תפקידו ולהימנע מכל פעולה במגרש. משסירב הנאמן להתפטר מתפקידו, עתרו הנהנים לבית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיהם של הנהנים בעניין זה, וגם בית המשפט העליון (במסגרת ערעור שהגישו הנהנים) השיב את פניהם ריקם, וקבע כי בנסיבות שבהן מינוי הנאמן נעשה על-ידי בית המשפט ולא מכוח הסכם נאמנות, הסמכות לסיים את הנאמנות ולפטר את הנאמן נתונה לבית המשפט. לפיכך, ומאחר שלא נמצא כל דופי בפעילותו של הנאמן, נקבע כי עו"ד פוקס רשאי להמשיך ולכהן כנאמן, ובכלל זה להמשיך ולהחזיק בנכסי הנאמנות ולנהל אותם בגדרי הוראות צוואתו של המנוח (רע"א 5715/95 אלן א' וינשטיין ואח' נ' עו"ד אפרים פוקס ואח', פ"ד נד(5) 792; להלן - פרשת וינשטיין). במסגרת פסק-הדין הנ"ל דחה גם בית המשפט העליון את ערעורם של הנהנים על מספר החלטות אחרות של בית המשפט המחוזי, אשר מנעו בעד הנהנים מלעקוף את הוראת התנאי שנקבע בצוואת המנוח, והוא אישר למעשה החלטות אלו (גם אם, בחלקן, מטעמים אחרים). בין השאר מדובר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הנהנים להצהיר שאם יסתלקו מחלקיהם בעיזבון שלפי הצוואה יהיו זכאים לחזור ולרשת את הנכסים כיורשים על-פי דין. על ניסיון זה חיווה בית המשפט המחוזי את דעתו שאין "לתת תוקף להסתלקות של נוחל-המבקש-לשוב ולזכות בנחלה תוך התחמקות בתחבולה מתנאי-מתלה שהציב המצווה בצוואתו" (עמ' 9 להחלטת כב' השופט טלגם מיום 28.3.96). כאמור, את החלטתו זו של כב' השופט טלגם אישר בית המשפט העליון, מפי כב' השופט טירקל, שאף הוא ראה בניסיון זה משום תחבולה, וקבע:

"הסתלקויותיהם של היורשים מחלקיהם אינן בתום-לב ואינן אלא תחבולה שמטרתה לבטל למעשה את הצוואה, על-מנת שהעיזבון יעבור ליורשיו של המנוח, בלי לקיים את רצונו ועל-ידי הסרת המגבלות שקבע. יש להדגיש כי כוונתם של היורשים להסתלק נולדה שנים רבות אחרי שקוימה הצוואה, כאשר המניע היחיד שלהם הוא הרצון לעקור את דברו של המנוח מן השורש. גם עובדה זו מדברת בעדה." (עניין וינשטיין, בעמ' 812-813).

8.         התנהלותם הפתלתלה של הנהנים אותה רתם לעזרתו עו"ד שוב במסגרת הניסיונות החוזרים ונשנים לסכל את פעילותו של הנאמן בכל הקשור בשמירה על נכסי הנאמנות ועל מצוותו של המנוח כמפורט לעיל, העסיקו את הנאמן במשך תשע שנים תמימות, במהלכן נאלץ לטענתו להיות מעורב ב-44 הליכים משפטיים, הן בבית משפט זה והן בבית המשפט העליון. במהלכן של שנים אלו נאלץ הנאמן אף להתמודד עם קשיי מימון בכל הנוגע לפיתוח המגרש ולתשלום חובותיה המצטברים של הנאמנות למס רכוש ולגורמים שונים. על-פי הנטען בבקשה, בשנת 1997, וחרף התנגדותם של הנהנים, אישר בית המשפט המחוזי (כב' סגן-הנשיא טלגם ז"ל) לנאמן ליטול אשראי מבנק מסחרי ולרשום משכנתא לטובת הבנק על המגרש נשוא הנאמנות בסכום של כ-300,000 דולר. אלא שהניסיון ליטול הלוואה כאמור נתקל בסירוב עיקש מצד המוסדות הבנקאיים אליהם פנה הנאמן, שאת טעמו תלו אותם מוסדות בכך שטרם הוצא היתר בנייה על המגרש. לטענת הנאמן (בעמ' 9 לבקשה), "בסופו של דבר הנאמנות נמצאה ממש במצב של מחנק כספי, ואת חובותיה וצרכיה ... מימן הנאמן מכיסו הפרטי".

9.         בגין פעילותו כמתואר לעיל נפסקו כבר לנאמן שכרי-ביניים על-חשבון שכרו הכולל במספר הזדמנויות כמפורט להלן: בחודש אפריל 1996 נפסק לנאמן שכר ביניים בסך של 100,000 ש"ח, חציו בגין הוצאות וחציו השני בגין שכר-טרחה. לטענת הנאמן גבייתו של שכר זה הסתייעה רק במהלך השנים 2002-2003, שכן קודם לכן קופתה של הנאמנות היתה ריקה; שכר ביניים נוסף, בסכום בשקלים השווה ל-80,000 דולר ארה"ב נפסק לזכות הנאמן ביום 17.6.04, מתוכו סך של 40,000 דולר לתשלום מיידי, ואילו היתרה תימשך מקופת הנאמנות רק לאחר שזו תוכל לשאת בסכום זה ולהישאר במאזן חיובי; ולאחרונה, ביום 3.11.05, אישרתי לנאמן מקדמה נוספת בסכום בשקלים השווה ל-100,000 דולר ארה"ב.


הבקשה

10.        בבקשתו מפרט הנאמן באריכות את מכלול פעילותו במהלך שמונה-עשרה השנים האחרונות. פעילות זו נחלקה, על-פי הטענה, לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון הינו מכלול הפעילות הקשורה בניהולו, שמירתו, פיתוחו והשבחתו של הנכס נשוא הנאמנות, קרי אותו מגרש שעמד שנים ארוכות בשיממונו ועתה ניצב עליו בניין בן שבע קומות וקומת מסחר, אשר יניב לנאמנות הכנסה מובטחת לאורך שנים (בשיעור של 27% מכל התקבולים של מקבץ הדיור והחלק המסחרי), ממנה יוכלו הנהנים ליהנות אם רק יקיימו את מצוותו של המנוח וישתקעו בארץ. בהקשר זה מצביע הנאמן על העבודה הרבה שהושקעה על-ידו בכל הקשור בקידום הפן התכנוני הנוגע למגרש (ובכלל זה "השגת התב"ע החדשה והטובה (בשנת 93'), אשר העניקה אפשרויות בניה משופרות מאוד ואחוזי בניה ניכרים"; עמ' 5 לבקשה); על המאמצים שהשקיע בהכשרתו ובהשמשתו של המגרש לאור בעיות ושינויי התשתית בו; ובעיקר על מכלול הפעילות הקשורה בהשתחררות מההסכם עם נוימן לרבות הליך הגישור, איתור הקבלן החלופי (ורד כרמל) וההתקשרות עימו, תכנון העסקה מבחינה מיסויית תוך היעזרות במומחה לדבר, טיפול בחוב למס רכוש והסרת העיקולים שרבצו על הנכס, ולבסוף ניהול ההליך הארוך לאישור העסקה עם ורד כרמל, חרף התנגדות הנהנים ועו"ד שוב, באופן אשר הוביל בסופו של דבר למימוש הבנייה במגרש והעמדתו של "עץ" מניב לנאמנות. כן מדגיש הנאמן, כי הוא נאלץ ליטול בעצמו ועל-חשבונו הלוואות בנקאיות, במקום הנאמנות, וכי חלק גדול משכר טרחתו ינותב על כן לפרעונן של אותן הלוואות (עמ' 10 לבקשה). עם זאת, היקפן ופרטיהן של אותן הלוואות נותר לוט בערפל, משלא צורף לבקשה כל פירוט עובדתי בעניין זה.

11.        סוג הפעילות השני, עניינו בשירותים המשפטיים שניתנו לנאמנות על-ידי הנאמן וצוות משרדו בכל הקשור בהדיפת הניסיונות הרבים שנעשו מצד הנהנים ועו"ד שוב להשתלט על הנכס ולהביא את הנאמנות לקיצה, תוך עקיפת הוראותיו של המנוח. בהקשר זה מצביע הנאמן על העובדה שהוא נאלץ לייצג את הנאמנות ב-44 הליכים משפטיים, מהם הליכים מורכבים וסבוכים לרבות בבית המשפט העליון, שנכפו עליו. במערכה זו עמד הנאמן. לטענתו, ניהולם של הליכים אלו על-ידיו "הציל את הנאמנות ואת נכסיה מקריסה ומהרס כלכלי ומשפטי מוחלט" (עמ' 6 לבקשה). עוד מציין הנאמן, כי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ