החלטה בתיק בש"א 018126/05

1.         המבקשת, הינה עמותה אשר הוקמה עוד בשנת 1987 כאגודה עותומאנית ומקיימת ישיבה תיכונית דתית עוד משנת 1955 במושב נחלים.

2.         המבקשת הגישה בתיק פש"ר 1796/05, בקשה לפי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), לאישור פשרה והסדר בינה לבין נושיה ולהקפאת ההליכים כנגדה למשך 90 יום. כן עתרה למנות את רו"ח חן ברדיצ'ב, כנאמן, לצורך המשך הפעלתה כעסק חי, מימוש הליך הבראה וגיבוש הסדר נושים.

3.         בתצהיר התומך בבקשתה טענה המבקשת, כי נקלעה לקשיים כלכליים, באופן שסך חובותיה הינו כ-9,444,000 ש"ח (כמפורט בנספח ג' 5 לתצהיר). מתוך החובות הנטענים הנ"ל, כ-2,000,000 מליון ש"ח מהווים חוב לבנק המזרחי, המגובה בשעבוד ספציפי ובערבות. סכום נוסף של 1,400,000 ש"ח, חבה המבקשת לבנק המזרחי, אשר להבטחת החזרתו שיעבדה זכויות ממכירת נכס. בנוסף, קיימים לגרסתה חובות לנושים בדין קדימה מהם בסך כולל של כ-3,011,000 ש"ח לעובדים, חובות לקרנות פנסיה ולשלטונות המס, אף הם בדין קדימה. מתוך סך החובות, לגרסתה, 3,033,000 ש"ח הינם חובות לנושים רגילים. 

4.         המבקשת הסבירה את היקלעותה למצוקה כלכלית בנסיבות שונות, לרבות טענתה בדבר שליחת יד מצד הרב בא-גד ומשפחתו בכספיה וברכושה, אשר בעטיים פתח אף רשם העמותות בחקירה לגבי המתנהל במבקשת.

5.         לטענת המבקשת, היא נקטה בהליכים משפטיים לפינוי נכסי נדל"ן, אשר מימושם עשוי להביא לקופתה סכום של כ-5,000,000 ש"ח. לגרסתה, שווי נכסיה, לרבות נכסי הנדל"ן ולרבות ציוד שבחזקתה, מוערך על ידה בכ-9,777,000 ש"ח. עוד צופה המבקשת לתקבולים מתוך תביעות אישיות כנגד הרב בא-גד, אותן היא מתעתדת להגיש.

6.         המבקשת צירפה לבקשתה "הסכם תפעול", עליו חתומה מרכז ישיבות בני-עקיבא בישראל (להלן: "המפעיל המוצע") בלבד ולפיו, מוכנה זו להפעיל את הישיבה התיכונית והפנימייה של המבקשת, באופן שהוצאות התפעול תבואנה מן ההכנסות והיתרה על חשבונה. המפעיל המוצע אינו נוטל על עצמו כל חובות או התחייבויות של המבקשת, למעט תפעול כאמור, והכל כמפורט בהסכם נספח א' לתצהיר. בבקשתה עתרה המבקשת, כאמור, למנות את רו"ח ברדי'צב כנאמן ולאפשר לו לחתום על הסכם התפעול האמור.

7.         עוד צירפה המבקשת לבקשתה, הסדר נושים מוצע, לפיו, כ-5,000,000 ש"ח ישולמו לנושים מתוך תקבולים שיתקבלו ממכירת נכסי נדל"ן; כ-3,500,000 ש"ח ישולמו לנושים מתוך תקבולים שיתקבלו כתוצאה מהליכים משפטיים להשבת כספים, שנלקחו לטענתה שלא כדין על ידי הרב בא-גד, או מי מטעמו ועוד, כמפורט בנספח ו' לתצהיר.

8.         ביום 23.8.05 התקיים דיון בבקשה האמורה, אליו זומנו הנושים המהותיים, לרבות ב"כ הרב בא-גד, אשר לטענתו אף הוא נושה של המבקשת.

בדיון הודיעו ב"כ חלק מהנושים בדין קדימה על התנגדותם לבקשה. ב"כ כונס הנכסים הרשמי הודיע כי ככל שהנושים לא יהיו מוכנים להקפאת הליכים, גם הוא לא יתמוך בהליך זה. ב"כ בנק המזרחי וב"כ רשם העמותות תמכו בהליך.

9.         ביום 24.8.05, מסר ב"כ המבקשת הודעה אליה צירף מסמכים שונים, לגבי זכויות המבקשת בנכסי הנדל"ן ולפיהם, הינה, לכל היותר, ברת רשות בנכסי הנדל"ן המושכרים למושב נחלים על ידי מינהל מקרקעי ישראל, בחוזים תלת שנתיים. אליבא דמבקשת, אין לה כל מעמד בנכסי הנדל"ן כלפי מינהל מקרקעי ישראל וזכותה כלפי המושב מוגבלת לשימוש במבנים למטרת מוסד חינוכי ואם תחדל משימוש זה לא יהיו לה עוד זכויות בהם. אשר לנכסים האחרים (הידועים כבית גוטמן, בית בא-גד), לטענתה, אין למושב נחלים כל טענה לגבי התמורה שתתקבל ממכירתם.

10.       ביום 25.8.05 הגישה המבקשת צו מטעם שרת המשפטים, הגב' ציפי לבני, בדבר החלת הוראות סעיף 350 לחוק החברות על המבקשת כעמותה, כנדרש על-פי סעיף 380 (ב) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983. בצו נאמר במפורש, כי אין בהוצאתו משום הבעת עמדה כלשהי בנוגע לתוכן בקשת המבקשת, לרבות "לעניין בקשתה של העמותה להקפאת הליכים או לעניין הסדר נושים או הסכם תפעול שהוצעו במסגרתה". 

11.       עוד הגישה המבקשת הבוקר, הודעה מצד ב"כ קרן הגמלאות גלעד, לפיה מסירה מרשתו התנגדותה להליך; הודעה מטעם ב"כ קרן ההשתלמות למורים בבתי ספר על יסודיים וכו', לפיה חוזר הוא מהתנגדותו לבקשה, לאחר ששוכנע כי הליכי פירוק לא יועילו לנושים. כן הודיעה ב"כ נציבות מס הכנסה, כי לאור העובדה שלא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שמתן צו פירוק יפגע בסיכויי הנושים להיפרע מנכסי נדל"ן אשר למבקשת זכויות בהם, הינה מותירה את ההחלטה אם להיעתר לבקשה אם לאו, לשיקול דעת בית-משפט. בהודעתו הנ"ל גורס ב"כ המבקשת, כי למעשה רוב הנושים אשר הביעו התנגדות לבקשה במהלך הדיון, הסירו התנגדותם והלכה למעשה, ניתנה בכך הסכמת מרבית נושי החברה (הנושים בכ-4,950,000 ש"ח) להקפאת ההליכים.

12.       לפי סעיף 350 (ב) לחוק החברות, כאשר מוגשת בקשה לפשרה או הסדר בין חברה (במקרה דנן, עמותה) לבין נושיה, רשאי בית-המשפט "אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע לגיבושה או לאישורה של תכנית שמטרתה להבריא את החברה, לתת צו, לפיו, במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית-המשפט ובתנאים שיקבע".

13.       לא שוכנעתי כי יש מקום להעתר לבקשה זו. המסמך המכונה על ידי המבקשת "הצעת הסדר נושים", אינו כזה כלל ועיקר. שכן, התקבולים הנטענים האמורים לשמש לפרעון חובות לנושים במסגרת הסדר נושים, אינם תקבולים ודאיים ובכל מקרה, גם אם חלקם יתקבלו, משך הזמן הנחוץ לצורך קבלתם, עלול להשתרע על פני שנים. כך למשל, לגבי הנכס המכונה על ידי המבקשת כ"בית-שיפמן", המוערך על ידה בכ-1,000,000 ש"ח, ואשר מונה כונס נכסים למכירתו (סעיף 28 לתצהיר): בנכס מתגוררת גיסתו של הרב בא-גד ותובענה לפינויה מן הנכס, הוגשה בתיק אזרחי 76454/04, לבית משפט שלום בתל-אביב ולא ניתן לדעת מתי וכיצד יסתיים הליך זה.

אשר לנכס המכונה "בית- גוטמן", אשר מכירתו מוערכת על ידי המבקשת בלמעלה מ-1,500,000 ש"ח: מדובר בנכס התפוס על ידי הרב בא-גד ובתו, והוגשה תביעת פינוי כנגדם, לבית-משפט שלום בפתח תקווה (בת.א. 5126/04). גם במקרה זה לא ניתן לדעת מתי וכיצד יסתיים הליך זה.

אשר לנכס המכונה על ידי המבקשת כ"בית בא-גד", אשר מכירתו אמורה להניב לפי טענת המבקשת 2,500,000 ש"ח: גם נכס זה מוחזק על ידי הרב בא-גד, המסרב להשיבו, נוכח טענות כספיות כלפי המבקשת (סעיף 30 לתצהיר).

ולבסוף, לגבי התביעה הכספית אותה מבקשת המבקשת להגיש כנגד הרב בא-גד "בסכומים של מיליוני שקלים" (סעיף 31 לתצהיר), ולהעמיד את התמורה לרשות הנושים, מדובר בתובענה שטרם נולדה ואף לכשתיוולד, לא ניתן להעריך היום את תוצאותיה ומועד קבלתה.

14.       מאחר שההחלטה על הקפאת הליכים יכולה להינתן אך ורק למשך תשעה חודשים (וראה לענין זה גם את תקנה 45 (ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר), תשס"ב-2002), ברור, מהמפורט לעיל, כי הסיכוי שבמשך תקופה זו יתקבלו תקבולים אשר יוכלו לשמש לתשלום לנושים ולהליך הבראה, מתוך ההליכים המשפטיים שננקטו כאמור, ניתן לכנותם, למרבה הצער, כ"חלומות באספמיה" ולא ניתן לראות כל סיכוי ריאלי לקבלתם תוך המועד החוקי האמור. לא שמעתי על מקורות כספיים אחרים זמינים העשויים לשמש לפרעון החובות, או על ויתור מצד בנק המזרחי על חלק מחובו לצורך סיוע בהסדר כזה. ממילא, אין בהסדר המוצע, אשר במסגרתו תופעל הישיבה של המבקשת על ידי ישיבת בני עקיבא, כל אלמנטים אשר יאפשרו למבקשת לבצע הליך הבראה ושיקום, שכן, הכספים שיתקבלו במסגרת הסדר התפעול, ישמשו רק להפעלה שוטפת של הישיבה ולא יוכלו לשמש להסדר הנושים. העובדה שבנק המזרחי שהינו נושה מובטח וחלק מהנושים בדין קדימה מסכימים להסדר המוצע, אין בה כדי לשנות מן המסקנה, כי אין בהסדר המוצע משום סיכוי להבראה ושיקום של העמותה.

15.       נראה, כי ההליך המתאים למצבה של המבקשת, הוא הליך של פירוק תוך מינויו  מפרק מפעיל. המפרק המפעיל יוכל לבצע כל אותן פעולות אותן יכול לבצע הנאמן בהליך הקפאת הליכים וכן לנקוט בהליכים שונים כמו, למשל, הליך לפי סעיף 373 לפקודת החברות.