החלטה בתיק בש"א 001348/05

1.      הבקשה שבפניי הינה בקשת המבקשת להורות למשיב (להלן: " הכונס") להעביר לה סך של 180,000 ש"ח, שהוא הסכום המצטבר של שלושה שיקים אשר נעשו על ידי חברת נ.ע.ל.י.ד. שיווק בע"מ (להלן: " נעלי). שיקים אלה מוחזקים על ידי המבקשת וסכומם מועבר לכונס על פי החלטת בימ"ש מיום 2.9.04.

בבקשה נאמר כי המבקשת היא חברה פרטית העוסקת במימון, מתן אשראי ונכיון שיקים.

בין לקוחות המבקשת היתה גם החברה אשר עסקה בשיווק בשר.

היחסים העסקיים שבין המבקשת לבין החברה, הוסדרו במסגרת הסכם התחייבות אשר העתק ממנו צורף כנספח א' לבקשה (להלן: " ההסכם").

במסגרת היחסים העסקיים ניכתה המבקשת לחברה שלושה שיקים עתידיים בסך של 60,000 ש"ח כל אחד שהם השיקים נשוא הבקשה.

שיקים אלה נוכו יחד עם שיקים אחרים אשר הועברו למבקשת ביום  10.6.04.

בגין השיקים של נעלי, יחד עם שיקים אחרים, הועבר לחברה סכום של 249,453 ש"ח, כפי שעולה מקבלה אשר צורפה אף היא לבקשה.

בהתאם להוראות החברה הועברה התמורה בהעברה בנקאית לבנק מזרחי לחשבונה של ג. א. אלמוגית יבוא וסחר בע"מ (להלן: " אלמוגית").

חברה זו קשורה לחברה ומצויה בבעלות גד צומן שגם הוא בעליה של החברה.

כונס הנכסים פנה לבימ"ש בספט' 2004, לאחר מינויו ככונס נכסים של החברה מכוח איגרת חוב אשר הוצאה לבנק לאומי בע"מ, וביקש צו אשר יורה לחייבים השונים של החברה להעביר את יתרת החוב לקופת הכינוס.

כמו כן, ניתן צו להורות לאותם חייבים אשר משכו שיקים עתידיים, לתת הוראת ביטול ביחס לשיקים.

נקבע על ידי בימ"ש כי זכויות צד ג' בשיקים יבחנו לאחר הפקדת כספי התמורה בקופת הכינוס.

נעלי אכן ביטלה את השיקים, אולם לא העבירה את תמורתם לקופת הכינוס.

המבקשת נקטה כנגד נעלי הליכי הוצל"פ במסגרתם עוקלו כספים ומכספים אלה אשר נתפסו, הועבר סך של  בסך 180,000 ש"ח לכונס הנכסים.

עמדת המבקשת היא כי זכויותיה על פי השיקים גוברת על זכויות הבנק מכוח אגרת החוב.

המבקשת טענה כי נכיון השיקים אשר בוצע על ידה איננו בניגוד לתנאי אגרת החוב.

מדובר למעשה בעסקת מכר של שיקים, שכן השיקים נמכרו על ידי החברה למבקשת במהלך הרגיל של עסקיה.

מכירה כזו מותרת על פי תנאי אגרת החוב.

עוד נטען כי גם אם בימ"ש יגיע למסקנה שנכיון השיקים הינו בניגוד לאגרת החוב, עדיין גוברת זכותה של המבקשת שכן היא רכשה את השיקים של נעלי בתנאי תקנת השוק והיא אוחזת כשורה בשיקים אלה.