החלטה בתיק ברע 353/07

1.         לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (בל 1936/06 ; סגנית הנשיא איטה קציר). במסגרת פסק הדין הוחזר עניינה של המבקשת לוועדה הרפואית לעררים (להלן - הוועדה) על מנת שתבחן טענותיה של המבקשת לעניין הצלקות. יתר טענותיה של המבקשת נדחו.

2.         בבקשה זו טענה המבקשת כי הוועדה, מושא דיוננו, לא התייחסה לנימוקי הערר, כפי שמצאו ביטוים במכתב ששלחה באת כוחה למשיב ביום 27.1.2006 (להלן - נימוקי הערר).

3.         מעיון בנימוקי הערר עולה כי המבקשת הלינה על הנושאים הבאים : אי פסיקת אחוזי נכות בגין יתר לחץ הדם ממנו היא סובלת ; התעלמות מממצא בבדיקת ה - EMG שביצעה ביום 14.9.2005 בו נכתב כי הינה סובלת מפולינוירופטיה פריפרית תחושתית ; אי בדיקת מידת יציבותה של ברך שמאל ;   התעלמות מצלקות בעמוד השדרה המותני ובברך שמאל ; אי פסיקת אחוזי נכות בגין ציסטות בברך שמאל, עודף משקל, ליקויים בעור, ותסמונת התעלה הקרפלית. בנימוקי הערר הלינה גם המבקשת כנגד כוונת הוועדה להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לה בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני וכן כנגד הכוונה להפחית לה את אחוזי הנכות בגין רדיקולופטיה צווארית.

4.         להשלמת התמונה יצויין, כי בהודעה מיום 6.11.2007 הודיעה המבקשת כי אין היא עומדת על טענותיה ביחס לקביעת אחוזי הנכות בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני וכן ביחס לליקויים בעורה. זאת ועוד. בהודעת המשיב מיום 29.11.2007 הסכים המשיב להחזיר את עניינה של המבקשת לוועדה הן בעניין הציסטות בברכה השמאלית והן בעניין קיומה של פולינוירופטיה תחושתית פריפרית (זאת לאור בדיקת ה - EMG מיום 14.9.2005). יוער, כי עניין הצלקות הוחזר לוועדה בפסק דינו של בית הדין האזורי, מושא בקשה זו.

5.         לאור האמור, אלה הם הנושאים המוזכרים בנימוקי הערר אליהם נדרשת התייחסותינו בהחלטה זו : אי פסיקת אחוזי נכות בגין הליקויים הבאים :  יתר לחץ הדם, עודף משקל ותסמונת התעלה הקרפלית ; אי בדיקת מידת יציבותה של ברך שמאל ; והכוונה להפחית את אחוזי הנכות בגין רדיקולופטיה צווארית.

6.         לאחר שעיינו בהחלטת הוועדה אנו סבורים כי הוועדה התייחסה לכל טענות המבקשת כפי שהופיעו בנימוקי הערר. ונפרט.

            יתר לחץ דם - בבדיקתה מצאה הוועדה כי מדדי לחץ הדם של המבקשת הם 155/80. לפי סעיף 9(3)(א) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבוד), תשט"ז - 1956 (להלן - רשימת הליקויים) נתון זה מקנה למבקשת נכות בשיעור 0%, כפי שפסקה הוועדה.

            עודף משקל - הוועדה ציינה מהו משקלה את המבקשת וסברה כי בהתחשב בגובהה יש להעניק לה נכות בשיעור 0% לפי סעיף 3(א) לרשימת הליקויים, שזו לשונו : "הפרעות בפעילות [הבלוטות-ע.ר.] (יתרה, מיעוטה או בלתי סדירה) עם סימנים קליניים ברורים (לא ממצאים מעבדתיים למינהם בלבד) בלי הפרעה ניכרת בכושר העבודה ובמצב הכללי של החולה או מצב לאחר ניתוח או טיפול, לא נשארו סימני מחלה". קביעה זו של הוועדה היא קביעה רפואית בה לא מצאנו להתערב.

            תסמונת התעלה הקרפלית - הוועדה בדקה את כפות ידיה של המבקשת והגיעה לממצאים הבאים : "אין אטרופיה. סימני c.t.s שליליים. אין חסר תחושתי ואין חסר מוטורי. החזרים גידיים הופקו תקינים ושווים". משלא נמצאו בבדיקה הקלינית כל סימנים המעידים על תסמונת התעלה הקרפלית, אין לתמוה כי לא הוענקו למבקשת אחוזי נכות בנושא זה. למעלה מן הצורך יצויין, כי גם בחוות דעתו של ד"ר סטולרו ששימש יועץ לוועדה מדרג ראשון ציין האחרון כי : "אין שינוי בצבע עור כפות הידיים. אין סימני הזעת יתר, שרירים מפותחים היטב, קמיצה טובה, סימן טונל שלילי, סימן פאלן שלילי". נתונים אלה מחזקים את קביעת הוועדה.

אי בדיקת מידת יציבותה של ברך שמאל - אכן, בדו"ח הוועדה לא נבדקה מידת יציבותה של ברך שמאל, אך ממסמכים שהומצאו לבית הדין, על ידי המשיב עולה כי ועדה מאוחרת יותר שהתכנסה בעניינה של המבקשת ביום 4.10.2006 העניקה לה אחוזי נכות בשיעור 10% בגין הליקוי בברכה השמאלית החל מיום 1.7.2004. בנסיבות אלה, גם אם טעתה הוועדה תוקנה הטעות על ידי הוועדה האחרת מיום 4.10.2006. יוטעם, כי הוועדה המאוחרת בדקה את מידת יציבותה של ברך שמאל, אך לא מצאה כל פגם במידת היציבות של הברך. בנסיבות אלה, אין מקום להורות על החזרת עניינה של המבקשת לוועדה בעניין זה. 

כוונת הוועדה להפחית אחוזי נכות בגין רדיקולופטיה צווארית - בישיבת הוועדה מיום 13.3.2006 ציינה הוועדה כי "לא נמצאה עדות לרדיקולופטיה". יחד עם זה, מצאה הוועדה להעניק למבקשת אחוזי נכות בשיעור 10% בגין ליקוי זה מיום 15.12.2004 ועד ליום 31.12.2005. בנסיבות אלה וכאשר ממצאי ה - EMG שנערכו למבקשת היו תקינים ולא נמצאה עדות לרדיקולופטיה בבדיקה הקלינית אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה.

7.          סוף דבר - משנמצאה התייחסות לתלונות המבקשת, כפי שהופיעו בנימוקי הערר, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה. זאת, למעט בעניינים שהוחזרו לוועדה בפסק דינו של בית הדין האזורי ובעניינים שהמשיב הסכים להחזירם לוועדה.

אשר על כן, בכל הנוגע לעניינים שפורטו בהחלטה זו בקשת רשות הערעור נדחית. החלטה ביחס להחזרת עניינה של המבקשת לוועדה בנושאים שהמשיב הסכים להחזירם לוועדה תנתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשס"ח (6 דצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: