החלטה בתיק ברע 1278/06

1.         בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב  שניתן ביום 31/1/06 בת.ק. 1165/02 ע"י כב' השופט אביחי דורון. בימ"ש קמא קיבל את התביעה וחייב את המבקשים לשלם למשיב סך של 2,627 ש"ח בצירוף הוצאות. יצוין כי זהו גלגולו השני של התיק דנא, לאחר שכבר נדון הן בבימ"ש לתביעות קטנות והן במסגרת בר"ע בבימ"ש המחוזי.

2.         המשיב, הוא התובע, הגיש תביעה נגד המבקשים לתשלום בגין נזקים שנגרמו למכוניתו במהלך תאונת דרכים. המשיב טען כי מבקש 1 שנהג במשאית "דחף" את מכוניתו בעת נסיעה בכביש, וגרם לה לנזקים. לטענתו, על אף שהצדדים שוחחו ביניהם לאחר התאונה, ברח המבקש מן המקום. מנגד, טען מבקש 1 כי המשיב נכנס לתוך נתיב בו נסעה המשאית וכך נגרמה התאונה. עוד טען כי מן הנזקים שנגרמו למשיב עולה כי גרסתו אינה אמת.

3.         בימ"ש קמא לאחר ששמע את הצדדים, קבע כדלקמן:

"למעלה מן הצורך אפשרתי את עדותו של הנתבע 1 גם בשאלה המהותית לדיון הראשוני, והיא מי אשם בתאונה סופה של שאלה זו בתמונה המצורפת לכתב התביעה והמראה כי לבד מן הנזק בפינה האחורית שמאלית של רכב התובע, קיימות שריטות, שלא לומר מכות, לכל רוחב רכבו מאחורה על גבי תא המטען באופן העולה בקנה אחד יותר עם תיאורו את התאונה מאשר עם התיאור שמסר הנתבע 1 ... על הנתבעים שווה בשווה, לשלם לתובע סך 2627 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית מיום 20.7.01. לסכום זה יתווספו הוצאות, שגם בהן יתחלקו הנתבעים שווה בשווה בסך1,000 ש"ח וזאת נוכח הישיבות הרבות שהתקיימו בתיק זה, וכן נוכח הרחבת החזית שבוצעה בדיון היום ללא צורך."

4.         בבקשת רשות הערעור טוענים המבקשים כי שגה בימ"ש קמא עת קבע כי מכוניתו של המשיב נפגעה לכל רוחב צידה השמאלי. לטענתם, על פי דו"ח שמאי שהוגש מטעמם, נפגע הרכב בצדו השמאי האחורי בלבד. עוד לטענתם, מתיישבת גרסתם עם מיקום הנזקים יותר מגירסתו של המשיב. המבקשים מוסיפים וטוענים כי שגה בימ"ש קמא עת ביסס את פסק הדין על תמונה של הרכב הנפגע. אשר להוצאות שנפסקו לטובת המשיב, טוענים המבקשים כי כל העיכובים שנגרמו נגרמו בעטיו של המשיב וכי לא היה מקום להטיל עליהם הוצאות. 

5.         לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא ובבקשת רשות הערעור, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

6.         על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, להבדיל מפסק דין של ערכאה ראשונה, אין ערעור בזכות אלא ניתן לערער עליו ברשות בלבד, אם וכאשר סבור בית המשפט כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של בית משפט קמא, וכי יש סיכוי לערעור.

זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי לא יתערב בימ"ש של ערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הראשונה. לעניין זה ראה ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים פ"ד לב(2) 661, עמ' 665:

"אין בית משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי אמצעית מן העדויות".

כן ראה ע"א 6581/98 זאבי נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות, תק-על 2005(1), 2899, עמ' 2903:

"התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם".

(ראה גם ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נ"ב (2) 582).

7.         במקרה זה, בימ"ש קמא נתן את פסק הדין לאחר ששמע את גירסאות שני הצדדים, ולאחר שהתרשם מן העדויות שהביאו. בימ"ש קמא קבע, על בסיס הראיות, כי גירסת המשיב אמינה בעיניו, וקיבל את התביעה. פסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים שמצא בימ"ש קמא ועל התרשמותו הבלתי אמצעית מן העדים וממהימנותם. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה להתערב בפסק הדין.

8.         לא מצאתי מקום להתערב בהוצאות שהטיל בימ"ש קמא על המבקשים. הטלת הוצאות על בעל דין וקביעת גובה ההוצאות שישלם, נתונים לשיקול דעתו של בימ"ש קמא. הלכה פסוקה היא כי רק בנסיבות מיוחדות וחריגות יתקבל ערעור על פסיקת הוצאות, וזאת כאשר נתגלה פגם מהותי או טעות בשיקול דעת של הערכאה הראשונה בפסיקת ההוצאות. מקרה זה אינו נכנס בגדר מקרים מיוחדים אלה.

הבקשה נדחית.

לאור העובדה שלא הוגשה תגובה לבקשה, אין צו להוצאות.

ניתן היום בלשכתי, ו' בטבת, תשס"ז (27 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר.