החלטה בתיק ב"ש 4457/08

החלטה - המשיב 2 (רועי צורף)

1.         כנגד רועי צורף (להלן - " המשיב") וכנגד שניים נוספים (המשיב 1 ואדם נוסף בשם דוד קוגמן) הוגש בת.פ. 157/08 כתב אישום המחזיק 22 אישומים. בכתב האישום מפורטת מסכת מזעזעת של מעשי התעללות אכזריים שבוצעו כלפי קטינים, בני משפחה אחת. לאחר הדיון בבקשה דנן תוקן כתב האישום ונוסך לו נאשם בשם שמעון גבאי.

האישום היחיד הנוגע למשיב הוא אישום מס' 20, שעל-פיו, במהלך השנה האחרונה (ליתר דיוק, כפי שעולה מהראיות, במהלך המחצית הראשונה של השנה החולפת), בישיבה ברח' שרי ישראל בירושלים, נהג המשיב להכות את ש', יליד 1994, באמצעות אגרופיו בכל חלקי גופו. במקרה אחד היכה המשיב את ש' באמצעות מקל.

העבירות המיוחסות למשיב הן עבירה של תקיפת קטין בידי האחראי עליו (סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977) ועבירת התעללות בקטין (סעיף 368ג לחוק הנ"ל).

2.         המבקשת מבקשת את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. ב"כ המבקשת לא שללה קטיגורית את האפשרות שהמשיב ישוחרר לחלופת מעצר הולמת, אך עמדת המבקשת היא, ששחרור כזה יכול להיעשות, אם בכלל, רק לאחר ששירות המבחן יגיש תסקיר מעצר.

עמדת המשיב היא, כי ראוי לשחררו לאלתר, הן לנוכח דלות הראיות נגדו והן לנוכח העדר מסוכנות ויתר נתוניו האישיים, ובכלל זה העדר עבר פלילי.

3.         העדות היחידה הקושרת את המשיב למעשים המיוחסים לו היא עדותו של ש' שנמסרה לחוקר הילדים מיכה הרן. ש' הוא אחד מילדיה של המשפחה שנחשפו למעשי התעללות ותקיפה הקשים שבוצעו, בעיקרו של דבר, על-ידי אנשים שנימנו על תומכיו ותלמידיו של מי שכונה "הרב" אליאור חן (להלן - " חן"), ושהיו בקשר עם הורי הילדים, בעיקר עם אמם, שגם היא הועמדה לדין.

ביום 4.4.08 מסר ש' לחוקר ילדים עדות מפורטת וארוכה, שהתייחסה בעיקרה למעשיהם של הנאשמים האחרים. בעדות זו מספר ש', ביוזמתו, שכאשר שהה בישיבה ברח' שרי ישראל, בה נכחו גם תומכיו של חן, התעלל בו המשיב (עמ' 39, ש' 9-12 לתמליל). ש' ציין, כי המשיב התעלל בו "פחות" מהאחרים, אך תיאר את מעשי המשיב במילים אלה: "מביא לי כאפות, סטירות, בוקסים, זהו, חצי שנה זה היה" (שם, ש' 22-23). כאמור, ש' העיד כי האחרים התעללו בו "יותר חזק".

ש' הדגיש מספר פעמים בעדותו, כי הוא "מוחל" למשיב והסביר, כי תפקידו של המשיב היה "לחנך" אותו (עמ' 40, ש' 6 לתמליל ההודעה הנ"ל).

בהמשך, בחקירה שהחלה בשעה 13:20, שב ש' וציין, כי המשיב "פיצץ" אותו במכות (עמ' 2 ש' 10-16 לתמליל), כפי שעשו גם אחרים מבני החבורה.

בתאריך 5.4.08, במוצאי שבת, שוחח חוקר הילדים בטלפון עם ש', שמסר לו לגבי המשיב, כי: "לעומתם זה כלום מה שהוא עשה, הוא היה מביא מכות עם הידיים ופעם אחת עם מקל מעץ - מכות בפרצוף ובגוף ובוקסים ..." (מזכר מיום 6.4.08).

בחקירה מיום 6.4.08 הזכיר החוק לש' את דבריו הנ"ל, וש' ביקש "שיעזבו" את המשיב, העומד להינשא וזה "יהרוס לו את החיים" (עמ' 6 לתמליל מיום 6.4.08). ש' טען, שהמשיב כבר למד לקח, כי מזה מספר חודשים המשיב כבר אינו פוגע בו וכי המשיב "הוא היה קצת, אבל הם [האחרים] בעיקר" (עמ' 11, ש' 28 לתמליל הנ"ל). בחקירה זו סיפר ש' על מכות בפנים שקיבל מהמשיב, כמו גם על סטירות.

כשש' נשאל מדוע הוכה על-ידי המשיב, השיב, כי הוכה על מנת שיחזור "להיות חרדי" (עמ' 11, ש' 15 לתמליל), וכי המשיב תקף אותו באמצעות מקל "כי היו מצווים אותו", כשהוא מתכוון לכך שמעשיו של המשיב נעשו כיוון שחן ציווה עליו לעשות כן (עמ' 7-8 לתמליל).

4.         אין לקבל את טענת ההגנה, כי מדובר בראיות שעוצמתן דלה. מדובר בעדות של עד אחד, אך העדות מפורטת, מאוזנת (ניכר שש' אינו רוצה לפגוע במשיב) ובחלקים שלה (שאינם נוגעים למשיב) היא נתמכת בראיות נוספות. חוקר הילדים העריך שש' מסר דיווח אמין על מה שראה וחווה. בא כוח המשיב טען, כי חוקר הילדים הכניס דברים לפיו של ש'. מקריאת החקירה במלואה (במובחן מהפניה לקטעים מנותקים מההקשר הכולל), עולה שאין ממש בטענה זו. ש' הוא זה שהזכיר ביוזמתו ולראשונה את המשיב, בעדות מיום 4.4.08,  את עניין ההכאה באמצעות המקל (בשיחת הטלפון מיום 5.4.08) ואת כל יתר העובדות הנוגעות למשיב.

גם לא נדרש סיוע לעדותו של ש', שכן, כפי שמסרה באת כוח המבקשת, חוקר הילדים התיר להעיד את ש' בבית המשפט, בכפוף לכך שהדבר לא ייעשה בנוכחות הנאשמים.

המסקנה היא, שככל שהדבר נדרש לבקשת המעצר, ניתן לקבוע שיש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, מה גם שבנושאים אחרים הנוגעים לנאשמים אחרים נמצא בחומר הראיות סיוע רב להודעותיו של ש', בין היתר בחוות הדעת הרפואיות, בפריטים שנמצאו במקומות בהם בוצעו העבירות והתואמים את התיאורים שמסר ש' וביתר העדויות.

5.         בא כוח המשיב טען, כי מחומר הראיות לא עולה שהמשיב היה "אחראי" על ש', במובן מונח זה בסעיף 368א לחוק העונשין.

אכן, אין מדובר במצב אופייני של מבוגר האחראי על קטין, אך מהראיות עולה שש' נמצא במחיצת המשיב בתקופה שהיה בישיבה ושהמשיב עסק בחינוכו. מי שעוסק בחינוכו של קטין יכול להיחשב כ"אחראי" עליו במובן הסעיף הנ"ל. אגב, גם אם לא יעלה בידי המבקשת להוכיח שהמשיב היה "אחראי" על ש', די בחלופות הפחות חמורות שבסעיפי האישום כדי להצדיק את התוצאה אליה הגעתי, כמפורט להלן.