החלטה בתיק א 55676/05

1.      זו בקשה לסילוק התביעה על הסף והארכת מועד להגשת כתב הגנה.

2.      המשיבה רכשה ביום 30.01.1996, דירת מגורים מקבלן, חברת פרופיט גולד בע"מ.

3.      המבקשות הינם מבעלי מניות ומנהלי החברה, ערבים לקיום חיובי החברה כלפי הבנק. אשתו של מנהל החברה צבי וולף ז"ל, הגב' יפית וולף המשיכה בניהול החברה תחת בעלה המנוח.

4.      המשיב הפורמלי, הינו בנק אשר נתן לחברה ליווי בנקאי לפרויקט. הבנק הנפיק לתובעת ערבויות בנקאיות להבטחת מרבית הכספים ששולמו על ידה.

5.      המשיבה הגישה בשנת 2000 תביעה כנגד החברה לביטול הסכם הרכישה, להשבה ופיצוי. ביום 12.09.2002 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט דן מור, המבטל את הסכם הרכישה ומחייב את החברה בהשבה ופיצוי. פסק הדין הינו חלוט וסופי לאחר מחיקה וביטול הערעור שהוגש על ידי החברה.

6.      ביום 23.01.2005 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופטת רות רונן המחייב את הבנק לפרוע את הערבויות המוחזקות אצל התובעת וכנגד פסק דין זה הוגש ערעור על ידי הבנק המתברר כיום בבית המשפט המחוזי ת"א, בפני כבוד השופט שילה.

7.      כמו-כן, הוגשה בקשת פירוק נגד החברה על ידי אחד מנושיה, אשר המשיבה הגישה בקשת הצטרפות לה. בקשה זו אושרה על ידי כבוד השופטת ורדה אלשיך ביום 22.02.2005 וע"ד דינה יהב, ב"כ המשיבה, מונתה כמנהלת מיוחדת.

8.      המשיבה הגישה כתב תביעה, בהתחשב בפס"ד האמור לעיל, למימוש הערבויות כנגד המבקשת.

9.      לאור האמור לעיל המבקשות פנו לביהמ"ש בבקשה לסילוק התביעה על הסף והארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקשות, וזאת מן הנימוקים הבאים:

א.    עילת התביעה כנגד המבקשות התיישנה.

ב.     אין מתקיימת בענייניו יריבות משפטית כלשהי בין המבקשות לבין המשיבה.

ג.       עילת התביעה חייבה את המשיבה לבקש הרמת מסך כנגדה.

ד.     כתב התביעה נעדר כל עילה משפטית כנגד המבקשות ואף ניתן פסק דין חלוט, שבמסגרתו אף קיבלה המשיבה פיצוי מוסכם וסעד של השבה של הכספים כנגד החברה בלבד.

ה.    מעת שניתן צו פירוק כנגד החברה כל הליך משפטי הנוגע לה ייעשה אך על ידי בית המשפט של הפירוק ובעיקר באמצעות סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.

ו.       בית המשפט מתבקש ליתן למבקשת אורכה בת 30 ימים נוספים להגשת כתב הגנה מטעמה לתובענה גופא, וזאת ממועד הכרעת בית המשפט הנכבד בבקשה דנן.

אני מקבלת טענה זו לסילוק על הסף.

התיישנות - האומנם?

10.  המבקשות טוענות כי ביום 12.09.2002 כבוד השופט דן מור קבע בפסק הדין החלוט כי דין תביעת הביטול וההשבה של המשיבה להתקבל היות ומועד המסירה של הדירה אשר נקבע ליום 01.12.1997 הופר הפרה יסודית על ידי החברה וזאת כאשר נקבע כי איחור במסירת החזקה מעבר ל- 8 חודשים ממועד המסירה, כאמור, הנו בגדר הפרה יסודית של ההסכם.

11.  טוענות המבקשות כי מועד גיבוש עילת התביעה, 8 חודשים לכל המאוחר ממועד מסירת החזקה שנקבע בהסכם, קרי, 01.08.1998, כאמור בפסק הדין כנגד החברה, ועד למועד הגשת כתב התביעה בעניינינו, מיום 10.11.2005 חלפו מעל 7 שנים. המבקשות מדגישות כי הקובע לעניין עילת ההתיישנות הנו לא ידיעתה בפועל של המשיבה אלא מה היה על המשיבה לדעת במועד הרלוונטי ואף באם לא ידעה בפועל הרי מרוץ ההתיישנות החל מאותו מועד רלבנטי לעניינינו. קרי, נושא התנהלות החברה והמצאת ו/או אי המצאת ערבויות חוק מכר היווה את סלע המחלוקת בין הצדדים.