1.
רקע עובדתי
א. עסקינן בתביעה כספית עפ"י 3 פוליסות ביטוח חיים ובריאות.
ב. התובע נפגע בתאונה ביום 10.8.02 בביתו, החליק ונפגע בראשו, גבו ורגל ימין התעקמה ונחבטה ברצפה וכתוצאה סבל משבר פרק ירך ימין.
ג. התביעה הוגשה ביום 10.08.04 בגין אירוע מיום 10.08.02, נתקיימו קדמי משפט, ניתנה הצעת בית המשפט ונתקיים הליך גישור.
ד. לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית עתר התובע לתיקון כתב התביעה ומבקש לצרף את חוות דעתו של ד"ר שפירא שקבע כי ההחמרה במצבו לאחר התאונה הנדונה הינה בבחינת תסמונת מאוחרת לאחר שיתוק ילדים שפרצה בעקבות הפגיעה הנדונה.
ה. הנתבעת מתנגדת לתיקון כתב התביעה בשלב זה בטענה כי בתיק זה כבר הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים ומונה מומחה מטעם בית המשפט אשר נתן חוות דעתו, "אשר כפי הנראה אינה נושאת חן בעיני התובע".
ו. לטענת ב"כ הנתבעים הוגשה הבקשה בשיהוי ניכר כמפורט לעיל וגם בכך יש כדי לגרום לדחייתה . יש לטענתו בהשהיית הבקשה חוסר תום לב אשר גם הוא מצדיק דחיית הבקשה.
ז. ב"כ הנתבעת מלין כי התיקונים המבוקשים אינם תיקונים פורמאליים והתובע מבקש לערוך שינויים מהותיים בכתב התביעה המתוקן.
2. בקשה לתיקון כתב התביעה
א) כאמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."
ב)
"מלשון התקנה ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין- נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים. אולם כאשר אין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתאות לא יהיה בו צורך ".
(השופט אורי גורן בספרו
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, עמ' 120.)
ג)
לעניין תיקון כתבי טענות בשלב מאוחר של הדיון, אמר כב' הנשיא א' גורן דברו בספרו הנ"ל בעמ' 128-129:"
השאלה, אם להתיר תיקון על אף האיחור בהגשת הבקשה, היא נושא הנתון לשיקול דעת, שבהפעלתו מוטל על בית המשפט לבחון גם את תוצאות הסירוב לבקשה. המבחן להכרעה בשאלה, אם להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו, על פי בקשה המוגשת לאחר סיום קדם המשפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין וכן על ההתחשבות בתקנת הציבור ". (ראה גם ספרו של כב' הנשיא זוסמן, ז"ל, "סדרי הדין האזרחי ", מהדורה שביעית, 1995, עמ' 340-339, וכן בעמ' 354-355.)
ד) כאמור בע"א 90 / 3092 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי פד"י מו (3) 214, עמוד 218: "
הלכה היא, כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה איפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה" (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 328).
כן איפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84, ישעיהו משען נ' מדינת ישראל, מא (1) 748, אמר על כך השופט חלימה, כי -"
לא יכולה להיות מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טירחתו הנוספת על ידי פסיקת הוצאות".
ה) כאמור בע"א 2508/93
פלזן נ' יהלומי אוליראן שאול בוארון בע"מ פ"ד נ' (3) 655, עמ' 658-659:
"חובתו של בית-משפט לאפשר ואף ליזום תיקון כתב-תביעה על-מנת לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת (תקנות 92 ו- 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (שלמה לוין-עורך, מהדורה שביעית, 361 (1995),"
"מעת שהראה בעל דין שהתיקון דרוש כדי להעמיד לדיון את השאלה שהיא באמת השאלה שבמחלוקת, זכאי הוא לכאורה, לקבל רשות לתיקון (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה 7,ש' לוין עורך, 1995), 337-338)... רע"א 7183/97
מחמוד ביידון נ' עווני ביידון דינים עליון, כרך נג, 63.
"אם מתברר כי בעל דין העלה בכתב הטענות פלוגתא, שאינה באמת השנויה במחלוקת, ובתיקון הוא רוצה לתקן את העיוות- נעתרים לו ברוחב לב..." (ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט (2) 556, 557- 558) ".