אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 528/04

החלטה בתיק א 528/04

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
528-04
14/11/2005
בפני השופט:
י. גריל

- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוח מלכה אלמוג ז"ל
2. מלכה סימה
3. מלכה יוסף

עו"ד נאיף מחאג'נה
הנתבע:
1. סינאי משה גפן
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד משה עבדי
החלטה

א.         הבקשה שבפניי היא למינויו של מומחה רפואי בתחום הנפשי לגבי התובעת מס' 2, סימה מלכה, ילידת 1983, שהיא אחותו של המנוח אלמוג מלכה ז"ל, יליד 1988, שמצא מותו בתאונת דרכים מיום 11.4.03.

עוד מבוקש למנות מומחה רפואי בתחום הנפשי לגבי התובע מס' 3, יוסף מלכה, יליד 1953, שהוא אביו של המנוח אלמוג מלכה ז"ל.

ב.         בישיבת קדם המשפט מיום 1.6.05 הגיש ב"כ התובעים מסמכים רפואיים מן המרפאה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי בעמק בעניינו של התובע יוסף מלכה, מסמכים שסומנו באות א', וכן הוגש מרשם של תרופה בעניינה של התובעת סימה מלכה, מסמך שסומן באות ב'.

בהתאם להחלטה שניתנה בסיום ישיבת 1.6.05 המציא ב"כ התובעים לבית המשפט ולב"כ הנתבעים עותק מצולם של הכרטיסים הרפואיים בעניינם של שני התובעים.

ג.          בישיבה שהתקיימה ביום 13.11.05 חזר ב"כ התובעים על בקשתו ואילו ב"כ הנתבעים התנגד לבקשה.

ב"כ הנתבעים הסביר שהוא חולק עובדתית על כך שמתקיימים בענייננו התנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה, ולחילופין ציין, שגם אם ימנה בית המשפט מומחה רפואי יהא צורך בשלב שמיעת הראיות לברר האם מתקיימות עובדות המצדיקות תחולתה של הלכת אלסוחה.

לגבי התובע יוסף מלכה הוסיף ב"כ הנתבעים וטען שהמסמכים הרפואיים אינם מצביעים על קיומה של בעיה בתחום הנפשי.

ב"כ התובעים טען בתגובה שהתובעת סימה מלכה נכחה באירוע התאונה, ואילו התובע יוסף מלכה הוזעק לבי"ח העמק שבקרבתו ארעה התאונה, ושם גם טופל המנוח לאחר התאונה, בהמשך הועבר המנוח לביה"ח רמב"ם והאב (התובע מס' 3) שהה ליד בנו עד שנפטר.

ב"כ הנתבעים הבהיר שדבריו אלה של ב"כ התובעים טעונים, כמובן, הוכחה, ויהא צורך לברר טענות אלה בשלב שמיעת הראיות.

ד.         בכל הנוגע להלכת אלסוחה, נקבע ברע"א 444/87 פ"ד מ"ד(3), 397 שאם הנזק הנפשי נוצר על ידי זעזוע או הלם כאשר התובע נדרש להתעמת לראשונה עם האירוע המזיק על ידי עמידה על תוצאותיו המאוחרות, הרחק מזירת האירועים (למשל, כאשר ההורים שוהים בחו"ל ומגיעים לבית החולים מספר ימים לאחר התאונה או כאשר גופת קורבן התאונה לא זוהתה אלא לאחר חלוף פרק זמן ממועד התאונה (שם, בעמ' 433) כי אז:

"אין לדידי מקום לקביעה שרירותית מראש, מהי קירבה מספקת במקום ובזמן, כתנאי להטלת אחריות. בדרך כלל, ככל שמתרחקים במקום ובזמן מזירת האירוע המזיק, הצפיות להתהוותו של נזק נפשי הולכת ופוחתת... לא הרי צפייה ישירה ובו זמנית בתאונה בה נפגע אדם יקר כהרי ביקור בבית החולים בו מאושפז אותו אדם פרק זמן לאחר מכן. במקרה הראשון המדובר בהלם פתאומי, הנובע מאירוע פתאומי דרמטי, ובשני המדובר בחוויה, היכולה אמנם להיות קשה ומדכאת, אך נשלל ממנה מימד ההפתעה והדראסטיות המאפיין את הנוכחות באירוע המזיק עצמו. אולם כאמור, אין מקום להכללות ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולשאול, אם, בנסיבות העניין, היה המעוול, כאדם סביר, צריך לצפות התהוותו של נזק כתוצאה מסתברת מן האירוע הרשלני.... בבחינת שאלת הסיבתיות, במיוחד מקום שהמדובר בנזקים שהתהוו במרחק של מקום וזמן מן המעשה הרשלני, יש, כמובן, לתת את הדעת להשפעתם של אירועים מאוחרים על קביעת האחריות" (שם, בעמ' 435).

ובהמשך:

"... הקובע צריך להיות רצינותה של הפגיעה שבעטיה נשללת יכולת הנפגע להתמודד עם הלחץ הנפשי. יכול שהפגיעה הרצינית תנבע מהלם הצפייה המיידית, ויכול שפגיעה רצינית עוד יותר תיווצר כתוצאה מן הצפייה הנמשכת בילד גוסס המתעוות בסבלו. ... הקובע לפי מבחני ההגיון והצדק הוא הקירבה הסיבתית.... וההוכחה הברורה של נזק נפשי ממשי ומוגדר, ולאו דווקא קירבת הזמן או המקום". (ההדגשה במקור, שם, בעמ' 435).

למניעת ספק יובהר שביהמ"ש העליון ממשיך וקובע שעניין הפגיעה הנפשית בקרוב משפחה נכנס אף הוא לגדר חוק הפיצויים, וכי המבחנים זהים לאלה שהובאו בכל הנוגע לאחריות לפי דיני הנזיקין (שם, בעמ' 439 מול האותיות ה'-ו').

ה.         בענייננו, נטען שהתובעת מס' 2 נכחה בזירת אירוע התאונה, וכי התובע מס' 3 הוזעק לבי"ח העמק, לשם הועבר המנוח לאחר התאונה, ולאחר מכן הועבר המנוח לביה"ח רמב"ם שם שהה התובע מס' 3 עד שהמנוח נפטר.

אני מסכים עם ב"כ הנתבעים שטענות אלה של התובעים מחייבות הוכחה, ובירור העובדות מקומו, בבוא העת, בשלב שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי.

ו.          מעיון במסמכים הרפואיים עולה שהתובעת מס' 2 פנתה למרפאה הפסיכיאטרית:

"הגיעה לדבריה בשל התדרדרות במצבה הנפשי בשנה האחרונה על רקע מותו של אחיה לפני שנה מול עיניה".

בדפי הקבלה למרפאה הפסיכיאטרית ביחס לתובע מס' 3 צויין שסיבת הפניה היא "תגובה למות בנו", ובין יתר הדברים נרשם גם שמאז אינו ישן בלילות, ובוכה כל הזמן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ