אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 51621/05

החלטה בתיק א 51621/05

תאריך פרסום : 07/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51621-05
26/11/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק אגוד סניף קרית אריה
הנתבע:
1. אופק תעשיות שילוט 1992 בע"מ
2. דגן מוריס
3. פלד יעקב

החלטה

מבוא

1.         בפניי בקשות רשות להתגונן של הנתבעים 2 ו-3 מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 398,996 ש"ח, שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"), שהתנהל אצל הבנק התובע ( להלן: "הבנק"), ואשר הנתבעים 2 ו- 3, בעלי השליטה בחברה, ערבו לפרעונו.

2.         הנתבע 2, מוריס דגן ( להלן: "דגן"), טוען להגנתו כי החברה ניהלה חשבונות אצל הבנק מאז תחילת שנות התשעים. בשנת 2003 חילל הבנק באי פרעון כארבעים שיקים שמשכה החברה, בלא כל הצדקה. עקב כך התמוטטה החברה וחשבונה הוגבל בבנק. שותפו לחברה, יעקב פלד, הוא הנתבע 3 ( להלן: "פלד"), לחץ עליו לחתום על הסדר חוב עם הבנק. מנהל הבנק אף הבטיח לו כי אם יפרע את חלקו בהסדר הפשרה לפי לוח הסילוקין, הבנק לא ידרוש ממנו לשלם את חלקו של פלד. בעקבות דברים אלה, חתם דגן על הסדר חוב עם הבנק ביום 10.8.2004 ( להלן: "הסדר החוב"). על פי הסדר החוב, משך דגן 36 שיקים מעותדים לפקודת הבנק לשם תשלום חלקו בהסדר החוב, והשיקים נפרעו כסדרם, עד אשר הגיש הבנק את התביעה הנוכחית, ביום 9.10.2005. השיק הראשון של דגן נפרע ביום 10.11.2004 והשיק האחרון היה אמור להפרע ביום 10.10.2007. הואיל והבנק הגיש את התביעה בניגוד להסדר החוב, ביטל דגן את כל השיקים שנועדו להפרע החל מחודש לאחר הגשת התביעה.

            דגן טוען כי הבנק לא היה רשאי להגיש נגדו את התביעה כל זמן שהשיקים שהפקיד בידי הבנק נפרעו כסדרם, גם אם פלד חדל לשלם את חלקו שלו בחוב. מעשה זה של הבנק מהווה הפרה יסודית של ההסכם, ועל כן היה דגן זכאי להפסיק את התשלומים ולבטל את השיקים שמשך לפקודת הבנק.

            עוד טוען דגן כי הבנק הסתיר מבית המשפט את קיומו של הסדר החוב, למרות שהבנק אינו רשאי לתבוע בגין חובותיה של החברה כפי שהיו קודם לכריתתו של הסדר החוב, משום שבגדרו של ההסדר, נסתם הגולל על חובות אלה.

            לחלופין טוען דגן, כי במידה וייקבע שהבנק ביטל כדין את הסדר החוב, אזיי עומדת לדגן טענת קיזוז בגין קריסתה של החברה בשל מעשי הבנק בשנת 2003.

3.         פלד חוזר על טענות ההגנה של דגן ומוסיף טענות הגנה משלו. פלד טוען כי לשם קיום חלקו בהסדר החוב, הוא חתם על הוראת קבע בחשבונה של חברה אחרת שהקים, אשר באמצעותה קיווה לשלם את התשלומים החודשיים לפי הסדר החוב. דא עקא, כעבור חודשיים בלבד הפסיק הבנק לכבד את הוראת הקבע שניתנה בחשבונה של החברה האחרת, והגיש את התביעה הנוכחית. לדברי פלד, הבנק לא היה רשאי להפסיק את הוראת הקבע בחשבון האחר, ועל כן זכאי היה פלד להפסיק לשלם את חלקו בהסדר החוב.

דיון

4.         אין כל ממש בטענות הנתבעים בענין הסתרה מכוונת מצד הבנק של הסדר החוב, ובענין ההסתמכות כביכול של הבנק על חובות העבר שקדמו להסדר החוב. הבנק הגיש את התביעה על יסוד החוב שהצטבר בחשבון בעקבות הסדר החוב, ולא על יסוד החוב ההסטורי כפי שהיה בחשבון ערב הסדר החוב. הדבר עולה מתוך השוואת הוראותיו של הסדר החוב, עם הדף המציג את מצב הלקוח, שצורף כנספח ג' לכתב התביעה. לכן, הבנק לא היה חייב לצרף את הסדר החוב לכתב התביעה או לציין את דבר קיומו.

            בהסדר החוב נקבע כי הבנק יעמיד לחברה הלוואה לתקופה של 36 חדשים בגין החוב שבהסדר, וכי ההלוואה תיפרע בתשלומים חודשיים. והנה, עיון בנספח ג' לתביעה מגלה כי החוב נשוא התביעה מורכב מיתרת ההלוואה נשוא ההסדר, וכן מהפיגורים שהצטברו בגינה.

מרכיב אחר של התביעה נעוץ ביתרת החוב שהצטברה בחשבון החברה ביום הגשת התביעה. הואיל והסדר החוב נכרת ביום 10.8.2004, הוא חוסם אמנם כל תביעה בגין חוב שקדם לו, אך בוודאי שאין הוא מונע תביעה בגין החוב שהצטבר בחשבון החברה לאחר כריתתו.

מרכיב שלישי בחוב נשוא התביעה הוא ערבות אוטונומית שהבנק העמיד לבקשת החברה לטובתו של צד שלישי, ואשר טרם הושבה לבנק עד עצם היום הזה, מה שמחייב את הבנק להאריך את תוקפה פעם אחר פעם כדי למנוע את הצורך לפרוע אותה לידיו של הצד השלישי.

            הנה כי כן, הבנק לא ניסה להרים מחדש את הגולל שנסתם על חובות העבר עם כריתתו של הסדר החוב, אלא הוא נצמד בתביעתו בדיוק לאותם חובות שנוצרו בעקבות כריתתו של הסדר החוב, ואשר היו אמורים להפרע במסגרת ביצועו של הסדר החוב.

            בנסיבות אלה, הבנק לא היה חייב לציין בכתב התביעה את קיומו של הסדר החוב, שכן תביעתו היא בגין החוב בחשבון החברה ביום הגשת התביעה, יהא מקורה המשפטי של החבות כאשר יהא.

5.         אין כל ממש בטענת הנתבעים כאילו החוב נשוא התביעה חושב בהסתמך על חובותיהם בגין התקופה שקדמה להסדר החוב. מדובר בטענה בעלמא, שלא הובאה כל ראיה לתמיכה בה, כגון, תחשיב של מומחה לבדיקת חשבונות בנק.

6.         אין כל ממש בטענת הנתבעים כאילו הפר הבנק את הוראות הסדר החוב. אין חולק כי הנתבעים אינם מקיימים את חלקם בהסדר החוב מזה שנתיים עד שלוש שנים. פלד חדל לשלם את חלקו לפי הסדר החוב כחודשיים לאחר כריתתו של ההסדר, קרי, מאז חודש אוקטובר 2004. דגן חדל לשלם את חלקו בהסדר החוב כחודש לאחר הגשת התביעה, קרי, מאז חודש נובמבר 2005. בנסיבות אלה, חלה הוראת ס' 5 להסדר החוב, הקובעת כי אי עמידה בתנאי הלוואת ההסדר תקנה לבנק את הזכות להעמיד את החוב כולו לפרעון מיידי, לבטל את מסגרת האשראי ולממש את כל הבטוחות שהועמדו במסגרת ההסדר. אמור מעתה: הגשת התביעה אינה מהווה ביטול של הסדר החוב על ידי הבנק, אלא פעולה בגדרו של הסדר החוב ואכיפתו.

7.         אמנם, פלד טוען להגנתו כי הבנק הוא שגרם לאי פרעון ההלוואה, בכך שחדל לכבד הוראת קבע שניתנה בחשבונה של חברה אחרת, אלא שטענה זו אינה יכולה להקנות לו רשות להגן, משום שמדובר בטענה סתמית ביותר. פלד כלל לא טרח לציין את שמה של אותה חברה נעלמה שהיתה אמורה לשלם את תשלומי ההלוואה באמצעות הוראת קבע. אין הוא טורח לציין האם בחשבונה של אותה חברה עמדה יתרת זכות שאיפשרה את ביצועה של הוראת הקבע. כך למשל, פשיטא שאם חשבונה של אותה חברה חרג למשל ממסגרת האשראי, הבנק לא היה חייב לכבד את הוראת הקבע באותו חשבון. על מנת לבחון האם ניתן לייחס לבנק אשם כלשהו בקשר לאי כיבודה של הוראת הקבע, צריך היה פלד להכבד ולמסור פרטים כלשהם אודות אותו חשבון ואותה חברה, דבר שלא טרח לעשות.

            כפי שנפסק בע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ , פ"ד מב (1) 721, 722:

"... לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ