החלטה בתיק א 49850/07

1.                   רד מש ניהול בע"מ (להלן: " התובעת"), הגישה תביעה כספית בסד"מ נגד שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ (להלן: " שפיר"), אביב ושות' חברה קבלנית לעבודות ציבוריות ועבודות בניין בע"מ (להלן: " אביב") ונגד תה"ל מהנדסים יועצים בע"מ (להלן: " תה"ל") (שלושת הנתבעות יחד תקראנה בהמשך: " הנתבעות" או " הקונסורציום" או " המבקשות").

2.                   המבקשות הגישו בקשה למחיקת הכותרת סדר דין מקוצר. לטענתן, התביעה אינה נתמכת בראיות בכתב לתמיכת הנטען בכתב התביעה. לטענת המבקשות, ההסכמים שצורפו אינם מהווים ראיה, ואף לא ראשית ראיה, ביחס לקיומו של חיוב מצד מי מהנתבעות כלפי התובעת. המבקשות טוענות, שההסכמים הרלוונטיים (נספח ג' ונספח ד' לכתב התביעה), נקשרו בין התובעת לבין קונסורציום ספידן ולא בין התובעת לבין שלושת הנתבעות.

3.                   קראתי את טיעוני המבקשת, תגובת התובעת והתגובה לתגובה, והריני קובעת כדלקמן:

מכתב התביעה ומההסכמים, שצורפו אליו, עולה לכאורה כי:

א.      הסכם ההתקשרות, נספח ג' לכתב התביעה (להלן: " הסכם ההתקשרות"), שהוא ההסכם נושא התביעה, נקשר ביום 17.10.04, בין התובעת לבין קונסורציום ספידן.

ב.      קונסורציום ספידן היה, במועד בו נחתם הסכם ההתקשרות, שותפות של מספר חברות, שהתאגדו לצורך הגשת הצעה להקמת, מימון והפעלת הרכבת הקלה בת"א.

ג.        חלק מהחברות השותפות בקונסורציום פרשו מהמשך ההשתתפות בפרויקט עובר לחתימה. הדבר נלמד מהרשום במבוא להסכם ההתקשרות נספח ג', שם נכתב, בין היתר:

" והואיל והקונסורציום עבר את שלב המיון המוקדם, ואושר להגיש הצעה למכרז, ולאחר מכן, מספר שותפים בקונסורציום פרשו מהמשך השתתפות בפרויקט, כך שמהחברים בקונסורציום נותרו שפיר ואביב בלבד ..."

העולה מהכתוב בהסכם ההתקשרות הוא, שבעת חתימת הסכם ההתקשרות בין התובעת לקונסורציום, נותרו בקונסורציום שפיר ואביב בלבד.

לפיכך, ניתן לומר, שההסכם נספח ג' שצורף לכתב התביעה, מהווה ראיה לכאורה להוכחת חבות ויריבות בין התובעת לבין שפיר ו"אביב", אך לא לגבי תה"ל. ספק אם בכלל קיימת יריבות בין התובעת לתה"ל. בשאלה זו, אקיים דיון נפרד, אם יהיה צורך. מכל מקום שוכנעתי, כי התביעה כפי שהוגשה לא הייתה ראויה להידון בסד"מ נגד תה"ל.

בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר חלק מהתביעה אינו ראוי להידון בסד"מ, דינה של התביעה כולה שלא להידון בסד"מ. לפיכך, אני קובעת, שהתביעה כפי שהוגשה אינה ראויה להידון בסד"מ, ומן הראוי למחוק את הכותרת סדר דין מקוצר ולהעביר הדיון לסדר דין רגיל.

תוך 30 יום יוגש כתב הגנה והתיק יקבע לקדם משפט.

אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 4,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, א' בכסלו, תשס"ח (11 בנובמבר 2007), במעמד הנוכחים עו"ד שי רייכר, ב"כ המבקשות, ועו"ד דליה ישראלי, ב"כ המשיבה.

עו"ד ישראלי:

בטרם בית המשפט חותם על ההחלטה, ולאחר שנעשה שימוע שלה, אני מבקשת למחוק את התביעה נגד נתבעת 3 תה"ל, על מנת להכשיר את התביעה להיות ראויה להידון בסדר דין מקוצר.

עו"ד רייכר:

עמדתנו היא שכל התביעה כולה לא ראויה להידון בסד"מ.

הערתי היחידה בהקשר זה, היא שככל שבית המשפט נתן לחברתי את האפשרות למחוק את תה"ל, והוא נתן, אין לי אלא לחיות עם אפשרות זו.

אני אומר שהבקשה הזו היא בקשה למחיקת כותרת, ואיני רואה את היעילות שתושג בהחלטה זו. החלוקה לא תתרום מאומה לניהול התיק.

החלטה

התביעה נגד תה"ל נמחקת.

לאחר שנמחקה התביעה נגד תה"ל, הריני קובעת כי התביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר.

עד לא יאוחר מיום 11/12/07 תוגש בקשת רשות להגן.