1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה הראומטולוגיה.
2. התובע הגיש תביעהבגין נזקי גוף שאירעו לו לטענתו כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 20.7.03.
3. כעת, ובטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו.
4. תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספת הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה.
5. בקשתו של התובע הינה בעקבות החלטת 3.11.05, המציינת, במסגרת בש"א מספר 178599/05, כי כתב התביעה לא כלל עתירה בתחום זה.
6. לטענת התובע, "
לאחר הגשת כתב התביעה התדרדר מצבו הרפואי של התובע, כאביו התחזקו והוא המשיך לסבול מכאבים קשים וממגבלות קשה בגב עליון, כתפיים וצוואר" וכי "
במהלך שנת 2005, לאחר תלונות חוזרות ונשנות וביקורים אצל מומחים רפואיים שונים, אובחן התובע כסובל ממחלת הפיברומיאלגיה".
התובע סבור כי מחלתו זו הינה "
תוצאה ישירה של הטראומה הגופנית שקרתה לתובע בתאונת הדרכים...".
כן צרף התובע תצהיר בתמיכה לבקשתו לפיו, "
לאחר הגשת כתב התביעה התדרדר מצבי הרפואי, כאבי התחזקו והמשכתי לסבול מכאבים קשים וממגבלות קשה בגב עליון, כתפיים וצוואר. במהלך שנת 2005, לאחר תלונות חוזרות ונשנות וביקורים אצל מומחים רפואיים שונים, אובחנתי כסובל ממחלת הפיברומיאלגיה... הטיפול הרפואי משנת 2005 והאבחון הרפואי לפיו לקיתי במחלת הפיברומיאלגיה כמפורט לעיל, לא היו קיימים במועד הגשת התביעה לבית המשפט".
7. הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לשיטתה, "
התביעה הוגשה בשנת 2004. התובע טוען להידרדרות במצבו- לא מיום התאונה, אלא מיום הגשת התביעה. לשון אחר- בין התאונה לבין הגשת התביעה-כשנה, לא חלה כל התדרדרות בתחום הראומטולוגי", ולכן סבורה הנתבעת כי התובע אינו עומד בתנאי הראשון הנדרש על-פי התקנות, וכי התובע לא הוכיח כי טעה טעות כנה בהגשת כתב התביעה המקורי, וזאת ועוד, לא הוכיח על קשר בין המחלה הנטענת שהתגלתה כשנתיים לאחר התאונה, לתאונה עצמה.
דיון
8. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון- א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן:
"התקנות");
הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7); ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.
9. כדי לבדוק, באם נתקיים התנאי הראשון, הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות
"... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61
זדרייביץ נ' תרום
, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85,
אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ
, פ"ד לט(2) 556, 559).
10. במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט.
11. לפיכך ומשלא יגרם כל עוול לנתבעת, שאינו ניתן לתיקון בהוצאות, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש, עם זאת בנסיבות העניין, בשלב המקדמי בו מצוי התיק לא מצאתי מקום לחייב את התובע בהוצאות כתנאי לתיקון. ענין זה יקבע בהמשך.
12. כעת, ומשהתרתי תיקון כתב התביעה כמבוקש, אני מוצא מקום לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה.
13. הנתבעת מתנגדת למינוי המבוקש ולטענתה יש מקום לפסילת המסמך הערוך על ידי פרופ' בוסקילה, מיום 26.8.05, אשר ערוך לטענתה, כ"
חוות דעת לכל דבר ועניין...".
14. לתובע מונה זה מכבר מומחה רפואי בתחום האורטופדי, ד"ר פרידמן, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 5%. עוד הוסיף המומחה כי התובע סובל מהפרעה צווארית עובר לארוע שבנדון עם צורך בייעוץ וטיפול רפואי וכי ת"ד מיום 20.7.03 החמירה מצבו הרפואי בע"ש צווארי והוסיפה נדבך נוסף של סבל וחולי על הפרעה צווארית קודמת ולכן קבע כי נכותו הרפואית הצמיתה בגין התאונה נשוא התביעה הינה בשיעור 2%.
15. לבקשתו צרף התובע מסמכים רפואיים מהם עולה כי התובע אובחן כלוקה בפיברומאלגיה, אשר התפתחה בהמשך לתאונת הדרכים. התובע מתלונן על כאבים בעמ"ש עליון וכתפיים אשר התפשטו לכל הגוף, עייפות והפרעות בשינה, נזקק לטיפול תרופתי, מעקב במרפאת כאב ולהתעמלות.
16. בנסיבות אלה, בהתחשב בתלונותיו של התובע, בטיפול בו היה נתון והואיל וקיימים ממצאים במסמכים הרפואיים אשר לבית המשפט לא הידע ולא המומחיות לקבוע את משמעותן מבחינת הנכות האפשרית הלכאורית והקשר הסיבתי בינם לבין הפגיעה בתאונה, יש תשתית ראייתית מספקת למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה, ויש בתלונותיו של התובע משום ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות שכזו בתחום זה.
