החלטה בתיק א 47272/05

בפניי בקשה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בנתניה.

טענות המבקשת

המבקשת מכחישה את הנטען בסעיף 11 לכתב התביעה. היא טוענת כי מאחר והמשיבה לא סיפקה כל מכונות ומאחר ולא היו בין הצדדים כל הסכמים בקשר עם המכונות נשוא כתב התביעה, המבקשת לא חייבת דבר למשיבה.

נטען, כי מענה הרשום ומקום פעילותה של המבקשת הינו בנתניה, נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה זו לבית המשפט השלום בנתניה.

טענות המשיבה

במקרה דנן, אמנם מקום מענה הרשום ומקום פעילותה של המבקשת הנם בנתניה, לפיכך גם לבית המשפט בנתניה סמכות לדון בתובענה זו, אולם מקום קיום ההתחייבות הנו בהרצליה, קרי, במחוז תל אביב ולפיכך, לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.

המשיבה בחרה להגיש את התובענה על פי מקום קיום ההתחייבות של המבקשת, דהיינו בבית המשפט השלום בת"א, על פי החלופה בתקנה 3 (א) 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הקובעת סמכות מקומית לבית המשפט, שבאזור שיפוטו מצוי "המקום שנועד, או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות".

סעיף 44 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) קובע, כי חיוב דלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה.

לאור הלכת לוי נ' פולג, הרי שבמקרה בו לא נקבע מקום ביצוע החיוב, יש להפנות להוראות הדין המהותי כדי לברר מהו המקום שנועד לביצוע ההתחייבות (תשלום התמורה בגין המכונות).

במקרה הנדון, מאחר וסעיף 44 לחוק החוזים קובע מהו מקום ביצוע החיוב והנו סעיף ספציפי הקובע, כי מקום ביצוע החיוב יהיה מקום עסקו של הנושה, הרי שמקום ביצוע ההתחייבות הנו מקום עסקה של המשיבה בהרצליה. לפיכך, קמה לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה.

דיון

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו, אם מתקיים אחד התנאים המנויים בתקנה 3(א).

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

3. תובענה שאינה במקרקעין -

(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;