אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 47163/05

החלטה בתיק א 47163/05

תאריך פרסום : 19/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
47163-05
06/05/2007
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
ביטוח לאומי
עו"ד לוברט יונה
הנתבע:
1. נסיר תעשיות
2. דולב בע"מ - חברה לבטוח
3. הדר בע"מ - חברה לבטוח
4. פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו

עו"ד הוד יוסף
החלטה

1.      המבקש, הינו התובע, המוסד לביטוח לאומי, התובע על פי סעיף 328 לחוק המוסד הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, החזר גמלאות ששולמו ועתידות להשתלם על פי דין לתלויי המנוח אלשמאי קאיד ז"ל, אשר נפגע בתאונת עבודה ביום 10.9.98.

2.      במהלך שמיעת הראיות עתר המבקש להגיש כראייה את דו"ח חקירה מטעם משרד העבודה, אשר נערך על ידי מפקח העבודה שחקר את התאונה.

הצדדים טענו הן בפני בית המשפט והן הגישו סיכומיהם בשאלת הגשת דו"ח החקירה מטעם משרד העבודה כראייה.

3.      לטענת המבקש, " דו"ח המפקח על העבודה מטעם העבודה עונה על כל התנאים הדורשים להיחשב כ'תעודה ציבורית' המשמשת ראיה קבילה לתוכנה. המדובר ברשומה על מעשה ביצוע כל משרד ממשלתי (חקירת סיבות ונסיבות תאונת העבודה), המבצע את החקירה על פי חובה וסמכות מפורשת בדין. אופיו הציבורי על שמסמך אף הוא אינו שנוי במחלוקת: המחוקק לא ראה תאונת עבודה כאירוע פרטי, אלא חייב דיווח וחקירה רשמית של האירוע ועריכת דו"ח בהתאם. הדוחו"ת ודאי לא נועדו ל'שימוש חד פעמי' אלא נשמרים במשרד העבודה ופתוחים לעיון הציבור המתעניין, על פי נוהלי המשרד".

המבקש ממשיך וטוען כי " ...הדו"ח ממלא אחר הציפיות התלויות בו, ... הוא נערך על ידי חוקר מקצועי ומהימן, שחזקה עליו כאשר הוא מתבסס על עדויות אחרים, עושה זאת לאחר סינון, בדיקה עצמאית. הקירבה הכרונולוגית לאירוע, יכולותיו וסמכויותיו של החוקר, מבטיחים את מהימנות הדו"ח. הדו"ח פתוח לעיון הציבור והוא נועד לשמש בסיס להמשך טיפול באירוע על ידי המדינה... אין כל הצדקה ואין כל הגיון שלא להעניק לו את המעמד המגיע לו כ'תעודה ציבורית' הקבילה בפני בית המשפט".

עוד טוען המבקש כי דו"ח המפקח על העבודה הינו בבחינת תעודת עובד ציבור. לשיטתו, דו"ח החקירה מטעם המפקח שלטענתו כשיר להיחשב ל"תעודה ציבורית", " ... ודאי הינו בגדר 'מסמך רשמי': המסמך נערך על ידי פקיד ממשלתי הפועל מטעם הרשות, ומבצע את תפקידו במסגרת הסמכויות שניתנו לו בחוק. על המפקח להגיש את הדו"ח בפני המפקח הראשי והוא משמש בסיס להמשך פעילות רשמית (הוצאת צווי בטיחות, הגשת כתבי אישום וכד')".

כן מבקש התובע לבסס את בקשתו על ע"א 423/84, מ.י נ' עזבון המנוחה ורד סילוורמן , פד לז(4) 281, לשיטתו, " ...בהיעדר נתונים על טיב ועדת החקירה, לא ביסס כב' בית המשפט את החלטתו לקבל את הדו"ח על היות הדו"ח 'תעודה ציבורית'- אולם לא ראתה בכך סוף פסוק, אלא נכנס לעובי הקורה, בדק את הבסיס העיוני למניעה להגשתו מבחינת הראיות, והגיע למסקנה, כי ניתן להכשיר דו"ח של ועדת חקירה כעדות, בהתמלא תנאים מסוימים... למעשה יצר... בית המשפט חריג נוסף או 'עצמאי' לכלל, שעניינו דוחו"ת חקירה רשמיים, אשר מסיבה זו או אחרת אינם נכנסים לקטגוריה של 'תעודה ציבורית'".

4.      המשיבות, הן הנתבעות, מתנגדות להגשת דו"ח חקירת המפקח על העבודה כראייה.

לדידן , " תעודת עובד הציבור מורכבת מכמה חלקים, יש בה חלק שבו הוא מצטט את עדויות השמיעה שהוא שמע מכל מיני גורמים. העובדה שהוא מצטט עדויות שמיעה מכל מיני גורמים איננה מכשירה את זה כראיה...החלק הזה בתעודת עובד הציבור שלו פסול. החלק האחר בתעודת עובד הציבור שלו זו חוות דעת . הוא מחווה את דעתו בנושא האחריות. חוות דעת צריך להגיש כחוות דעת של מומחה ולא כתעודת עובד ציבור. אם האיש מומחה לתאונות עבודה, הוא צריך להגיש חוות דעת, לציין את פרטי השכלתו וניסיות ולחוות את דעתו... האדון הזה לא עשה את זה, הוא הגיש מסמך שנקרא דו"ח חקירה והוא חושב שיש אחריות. יש כלל בדיני הראיות שפוסל עדויות סברה. היחידים שיכולים להגיש עדויות סברה הם מומחים בגדר חוות דעת מומחה. כיוון שלא הוגשה חוות דעת מומחה... שהחלק שבו עובד ציבור הזה חיווה את דעתו בתוך חוות הדעת איננה קבילה כראיה ויש למחוק אותו...".

כן טוענות המשיבות כי מקרה זה הינו מובחן ממקרה סילוורמן, " בפס"ד סילוורמן עסק ביהמ"ש העליון, בטענתה של מדינת ישראל, כי אין לקבל כראיה מסקנות של ועדת חקירה, שמונתה ע"י מדינת ישראל, וגם אין לקבל את העדויות שגבתה הועדה מפי אנשים, שהיו עובדים של מדינת ישראל" וכי כל אמירותיו של התובע בהקשר זה, " המצוטטות בהרחבה בסיכומי התובע כאן, מתייחסות לנושא שאיננו קשור לתיק שלנו בכלל...אינו תומך בשום דבר, שטוען התובע כאן".

דיון

5.      כאמור,  המבקש/התובע מבקש לבסס בקשתו בהסתמך על פס"ד בעניין עזבון המנוחה סילוורמן, כאשר באותו מקרה הוגש כראייה דו"ח ועדת חקירה של משרד הבריאות על רקע פטירת פציינטית בבית חולים ממשלתי. דו"ח ועדת חקירה, במובחן מדו"ח המפקח על העבודה, מהווה חריג לכלל האוסר עדות מפי שמועה לנכונות תוכנה וזאת מכוח שילובם של שני גורמים. האחד, מכוח היותו הודאה שילוחית של בעל דין. כלומר, שעה שעסקינן בועדת חקירה שהוקמה על ידי משרד הבריאות, והנתבע הינו בית חולים ממשלתי, הקשר בין הצד למשפט לבין בעל הדין שונה ממקרה כגון זה בו המפקח חוקר מטעם משרד העבודה ואילו הצדדים הינם גורמים פרטיים. השני, מכוח העדר חשש לאמינות תוכנו וזאת משום ש"עורך הדו"ח מודע לאפשרות שאמינות הדברים ניתנת לבדיקה על ידי העדת העדים שהעידו בפני ועדת חקירה".

וראה לעניין זה המלומד קדמי בספרו " על הראיות ", חלק ראשון, עמ' 523-524; ע"א 423/84, מ.י נ' עזבון המנוחה ורד סילוורמן , פד לז(4) 281; ע"א ,6160/99, דרוקמן נ' בי"ח לניאדו ואח' , פ"ד נה(3) 122.

6.      המפקח על העבודה מכין דו"ח על פי הדין, חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד -1954, כאשר זהותו של המפקח נגזרת מכישוריו ואין הוא נבחר באופן שרירותי. נכון הוא כי בניגוד לחוות דעת מומחה, פרטי מומחיותו של המפקח על העבודה אינם נמנים, עם זאת סבורני, כי ניתן לתקן פגם זה.

7.      זאת ועוד, בית המשפט ער לכלל "... כי התשתית העובדתית-קרי: נתוני הרקע-לחוות דעת מומחה יש להוכיח בדרך הקבועה בחוק ולא על ידי עדות שמיעה ובמקום שזו שנויה במחלוקת ואינה מוכחת בעדות קבילה, נשמט הבסיס מתחת לחוות הדעת. זאת, כמובן, במידה שחוות הדעת מושתתת על הרקע העובדתי ונעוצה בו; ועניין זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט" (קדמי בספרו, " על הראיות ", כרך ראשון, עמ' 528; רע"א 1559/96, קופת חולים של ההסתדרות נ' כהן , תקדין עליון).

8.      לאור האמור לעיל, אני קובע כי דו"ח החקירה שערך המפקח, ולא העדויות שגבה, יהיה קביל כראייה במשפט וזאת בכפוף לסייג של עדות מפי השמועה. המפקח יהיה רשאי להעיד על ביקורו בשטח לרבות בדיקות שהוא ערך בעצמו. הצדדים רשאים לחקור את המומחה בדבר נסיונו והשכלתו. משקל הראייה והרלוונטיות שלה יקבעו בהתאם לאמור לעיל, לרבות התשתית העובדתית (ראה פסק דינו של כב' השופט הנדל בבר"ע (בש) 614/03 שעבן נגד כריכלי).

9.      שאלת ההוצאות תלקח בחשבון בסופו של ההליך.

10.  המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ז (1 במאי 2007) בהעדר הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ