החלטה בתיק א 46271/05

1.         בפני בקשת רשות להגן כנגד תביעה בסד"מ על סך 32,369 ש"ח.

רקע עובדתי

2.         המשיבה עוסקת ביבוא, שיווק מכירת קפה ומוצריו.

המבקש עבד בעסק של בית קפה בשם "Eשנטי" ( להלן:" העסק").

המבקש חתם לטובת המשיבה, על כתב התחייבות נושא תאריך 7/11/04 להשאלת מכונת אספרסו, מכונת ברד ומטחנת קפה ( להלן:" כתב ההתחייבות").

המשיבה סיפקה לעסק את המכונות נשוא כתב ההתחייבות וכן סחורה כמפורט בחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה בסך 4,248 ש"ח.

המכונות לא הוחזרו למשיבה ולא שולמה לה תמורה בגין הסחורות.

טענות המבקש

3.         לטענת המבקש אין הוא בעל העסק, אלא שכיר. לא הזמין את המכונות ולא ביקש את שירותי המשיבה.

המבקש לא הסכים לחתום על כתב ההתחייבות, אולם בסופו של דבר חתם רק על העמוד הראשון ולא הסכים לחתום על העמוד השני .

המשיבה לא פעלה להקטנת נזקיה.

טענות המשיבה

4.         המבקש חתם על כתב ההתחייבות באופן אישי.

חבותו של המבקש נקבעה בעמוד הראשון לכתב ההתחייבות.

בקשת הרשות להגן הוגשה באיחור, ללא בקשה להארכת מועד.

המסגרת המשפטית

5.         ההלכה היא שבבחינת בקשת רשות להגן, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין.

דלתות ביהמ"ש תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות המבקש.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש (ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א 1253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים  פד"י מה (3) 585 ).

העובדה כי בשלב זה של הדיון מסתמך ביהמ"ש על תצהירו של המבקש, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר. מטעם זה חזרו ביהמ"ש וקבעו כי  טענה הנטענת בתצהיר, על דרך הסתם, וללא פירוט מספיק, אינה מזכה את המבקש באפשרות להתגונן בגינה (ראה: ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית, עמ' 92 והאסמכתאות שם).

טענה מקדמית

6.         בפתח הדברים, יש לבחון טענה מקדמית שהועלתה על ידי ב"כ המשיבה בסיכומיו. לטענת ב"כ המשיבה, דין הבקשה להידחות מאחר שהוגשה באיחור, בלא שנלוותה לה בקשה להארכת מועד.

הבקשה הוגשה ביום 7/12/05, כאשר מאישור המסירה עולה כי כתב התביעה נמסר למבקש ביום 23/10/05.