החלטה בתיק א 44958/03

1.         בפני בקשת ב"כ המבקשים ליתן  צו לפקיד שומה ת"א 1 להמצאת תעודת עובד ציבור.

הבקשה היא להורות לפקיד השומה להמציא תעודת עובד ציבור, שבה יצוין המועד להעברת החזר מס על סך 231,751 ש"ח לחשבון של טורגד - חברה להנדסה ועבודות ביסוס בע"מ, בבנק דיסקונט סניף 136 מספר 000203751.

2.         החזר המס צוין בשומת המס לשנת 1997 מיום 26/1/99, אשר צורפה לתצהירו של נתן גדאייב - מטעם המשיבים.

3.         המבקשים טענו, כי שומת המס צורפה כראיה מטעם המשיבים , ואין יסוד להתנגדות ב"כ המשיבים למתן צו המורה על הגשת תעודת עובד ציבור בדבר המועד להעברת הכספים, וזאת משלא ידע נתן גדאייב להשיב באיזה מועד הועברו הכספים שצוינו בשומת המס.

4.         המבקשים טענו, כי יש לאפשר צרוף ראיה בשלב זה, שכן טרם הסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק, והראיה תסייע לגילוי האמת בהליך השיפוטי.

ב"כ המבקשים ציין, כי אין מדובר בהרחבת חזית או חריגה מכתבי הטענות ממספר טעמים:

א)         הנתבעים - המבקשים הכחישו בכתב ההגנה את מבנה החוב ושיעורו, ועל התובעת - המשיבה הנטל להוכחת יתרת החוב, ויש לאפשר לנתבעים להביא ראיות שיוכיחו כי החוב הנטען ע"י התובעת אינו נכון.

ב)         שומת המס הוצגה כראיה מטעם המשיבים, ולא ניתן למנוע מהמבקשים לקבל תשובה בנוגע לפרט חשוב העולה מאותה שומת מס, באיזה מועד הועברו הכספים לטורגד.

ג)          המשיבים אינם יכולים למנוע בירור יסודי ואמיתי בנוגע לגובה החוב הנטען, שכן כבעלי דין, עליהם לפעול בדרך מקובלת ובתום לב.

ד)         המבקשים לא יכלו לטעון טענה באשר להחזר המס בכתבי טענותיהם, שכן אותו מסמך שצורף ע"י המשיבים, לא צורף לכתב התביעה אלא רק לתצהיר העדות הראשית של גדאייב.

5.         ב"כ המשיבים הגיש תגובה לבקשה, והתנגד לבקשה ממספר טעמים, שאציין את המרכזיים שבהם:

א)         טענת המבקשים בנוגע להחזר המס לא אוזכרה בכתב ההגנה ובתצהיר העדות הראשית מטעמם, והיא מהווה הרחבת חזית.

ב)         צרוף ראיה נוספת, שאיננה מתייחסת כלל ל"חזית" שהוגדרה בכתבי הטענות תגרום נזק רב למשיבים, אשר סיימו את שלב הבאת ראיותיהם, למעט - חקירה משלימה שבימ"ש התיר לערוך לנתן גדאייב בנושא ספציפי בלבד.

ג)          הבקשה הוגשה באיחור, שכן אותה שומת מס היתה מונחת בפניהם כבר לפני למעלה משנתיים ותצהירו של נתן גדאייב על נספחיו הוגש עוד בחודש נובמבר 2004.

6.         לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל.

א)         ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת, ואם בימ"ש סבור, כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, עשוי בימ"ש להעתר לבקשה, גם אם אי הגשת הבקשה במועד נובעת ממחדלו של בעל דין.

ראה לענין זה: רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח' פד"י מט (2) 516.

רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"י נה (4) 577.

ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ בית חרושת למכונות וציוד , פ"ד כ' (3) 477, 479.