פתח דבר
1. לפנינו ההכרעה בטענת הנתבעת, שהיא חברה קבלנית, שיש לאפשר לה לבצע את התיקונים בדירת התובעים, אשר רכשו ממנה ברח' טיומקין 11/3 בבאר-שבע (להלן: "הדירה") במטרה להסיר את הליקויים, שפורטו בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית משפט, המהנדס דב דוד (שהוגשה לבית המשפט ביום 10.6.03). טענת החברה הקבלנית הנתבעת (להלן: "חברת פרץ לוזון") נסמכת על סעיף 4 ב' לחוק מכר (דירות), תשל"ג - 1973 הקובע כדלקמן:
"התגלתה אי-התאמה או אי-התאמה יסודית הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".
התובעים (להלן: "הרוכשים" או "רוכשי הדירה") מתנגדים למתן אפשרות (נוספת) לחברת פרץ לוזון לתקן את הליקויים בדירה, שכן, לטענתם, מיצתה הנתבעת את זכותה על פי סעיף 4 ב' לחוק מכר (דירות) הנ"ל.
פירוט טענות הצדדים והסוגיות הדורשות הכרעה
2. א. טענת החברה הקבלנית לזכותה לתקן את הליקויים בדירה מורכבת מכמה וכמה יסודות. ראשית, טוענת חברת פרץ לוזון, כי התובעים לא הודיעו לה על הליקויים, אשר היא מבקשת לראשונה הזדמנות לתקנם. במצב זה, לפי הנטען, אין התובעים רשאים להסתמך על אי-ההתאמה הנטענת. גם נטען, שבהעדר הודעת אי-התאמה, החברה הקבלנית לא ידעה ולא יכלה לדעת על הליקויים, הקיימים בדירה. שנית, לפי הטענה, כל התנהלות התובעים היא בדרך בלתי מקובלת ובחוסר תום לב. נטען, שהתובעים הציגו בפני נציגיה חוות-דעת הנדסית ראשונה של המהנדס נסים לוי מ"נחמן בע"מ - ביקורת מבנים" בסך 51,901 ש"ח ביום 1.09.99. עוד נטען, שבמקום לתאם מועד לבדיקת טענותיהם בהתאם לבקשת הנתבעת במכתב בא-כוחה מיום 26.9.99, התעלמו התובעים מן המכתב והגישו את תביעתם זו (ביום 29.05.01) תוך צירוף חוות-דעת אחרת של המהנדסת פרלשטין מ"נחמן ליקויי בניה בע"מ" בסך 79,857 ש"ח. שלישית, נטען, שלאחר הגשת כתב התביעה ביצעה הנתבעת את תיקון הליקויים בדירת הרוכשים ביום 12.6.01. כתוצאה מכך חתם מר בוריס טללי (בשם התובעים) על טופס, המוכתר במילים "אישור הדייר על התיקונים", בו נכתב:
"עם ביצוע התיקונים האמורים לעיל, אין לי ולא תהיינה לי כל טענה, תביעה ו/או דרישה כלפי החברה והריני מוותר בזאת בויתור מלא, סופי וגמור על כל תביעה, ו/או טענה שיש לי ו/או היתה ו/או תהיה לי כלפי החברה".
ב. לטענת התובעים, בניגוד לציפייתם לקבל דירה חדשה, נמסרה להם דירה מלאה בליקויים בולטים וקשים, שהעיקרים ביניהם הם הרטיבות, בייחוד בחדר השינה של ההורים, וסדקים גדולים ומכוערים. עוד לטענת התובעים, על אף שהחברה הקבלנית ביצעה תיקונים בדירה שלוש פעמים, הרי הליקויים לא באו על פתרונם, אלא להיפך - הם חזרו ונשנו - והתיקונים היו למראית עין בלבד. לפי התובעים, העובדה שחלפו 8 שנים מאז נמסרה להם הדירה, בה הרטיבות והסדקים חוזרים ומתהווים מדי שנה, העובדה שהתובעים השקיעו מכספם לתיקון הליקויים, העובדה, שהקבלן תיקן את הליקויים כבר שלוש פעמים ללא הועיל, ובכלל זה פעם אחת במהלך המשפט עצמו, כל העובדות הללו מצביעות על כך, שאין הצדקה ליתן לחברה הקבלנית הזדמנות נוספת לתקן את הליקויים. כך לטענת התובעים.
ג. לכאורה, מן המקובץ עולות 4 שאלות משפטיות:
1. מה הנפקות של המסמך (נספח ו' לתצהיר מטעם הנתבעת), עליו חתם התובע, מר בוריס טללי, לאחר הגשת התביעה ובעת ביצוע התיקונים על-ידי חברת פרץ לוזון, שאין לו ולא תהיינה לו טענות כלפי הנתבעת, ושהוא מוותר על טענותיו אלו?
2. האם התובעים קיימו את חובתם להודיע לנתבעת על הליקויים [על פי סעיף 4 א' לחוק מכר (דירות), תשל"ג - 1973, המתנה את הסתמכות הרוכש על אי-התאמה בדירה במתן הודעה למוכר]?
3. האם עוד קמה לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים או שמא היא מצתה זכות זו, כשניתנה לה ההזדמנות הנאותה לתקן את הליקויים, אך היא לא ניצלה את ההזדמנות, שניתנה לה?
4. האם פעלו התובעים בדרך מקובלת ובתום לב?
התצהיר מטעם התובעים
3. בתצהירו פרט מר טללי, שכחודש לאחר כניסתו לדירה (ביוני 1997 - ג'ט"ל) פועלי הנתבעת ביצעו תיקון עקב דליפה בחדר השינה. אולם, לפי תצהירו, בחורף שלאחר מכן חזרו הדליפות, אשר תוקנו שוב על-ידי הנתבעת בקיץ 1998. לפי תצהירו, בשנה העוקבת חזרו הדליפות ושוב בוצע תיקון על-ידי הנתבעת, שלא היה אפקטיבי. לכן, נאלץ התובע לתקן את הנזקים בדירה בעצמו, דבר שחייבו להשקיע זמן, משאבים, התרוצצויות, ולהיקלע למריבות שנמשכו עד היום, 8 שנים לאחר מסירת הדירה (סעיפים 7 - 8 לתצהירו של בוריס טללי). עוד לפי המצהיר, למרות הפניות החוזרות ונשנות, סרבה החברה הקבלנית לתקן את הליקויים, שצויינו בחוות הדעת מטעם התובעים, וכל פניותיו נענו בזלזול ובחוסר התייחסות (סעיף 12 לתצהירו של בוריס טללי). לפי מר טללי, בין הגשת כתב התביעה בתיק זה לבין הגשת כתב ההגנה בו, הנתבעת ניגשה לדירה, כדי לבצע תיקונים, אך שוב נותרו הליקויים בדירה אף לאחר התיקון (סעיף 14 לתצהירו). הראיה, לפי המצהיר הזה, היא, שבעת ביקור המומחה מטעם בית המשפט בדירה, הוא עמד על המשך קיומם של חלק מן הליקויים בדירה (סעיף 16 לתצהירו של מר טללי). עוד הצהיר מר טללי, שבעת התיקון האחרון הנתבעת החתימה אותו בחוסר תום לב על כתב ויתור, כך שגם כשהגיעה לתקן את הליקויים בדירה, היא עשתה כן במגמה להתנער מאחריותה (עמ' 15 לתצהירו). לבסוף, תאר מר טללי את חוסר אמונו המוחלט ברצון הנתבעת לתקן את הליקויים בדירה (סעיף 19 לתצהירו).
התצהיר מטעם הנתבעת
4. לפי תצהירו של מר אילן לוזון מטעם חברת פרץ לוזון, בעת מסירת הדירה נרשמו 9 ליקויים מינוריים בפרוטוקול המסירה (סעיף 3 לתצהירו). לדבריו, הנתבעת התייחסה מידית לכל פניותיו של מר טללי, הגם שהיתה בסה"כ פניה אחת (סעיף 4 לתצהירו של אילן לוזון). עוד הצהיר מר לוזון, שעובר לתיקוני שנת הבדק לא היתה כל פניה מאת התובעים, וכי תיקוני שנת הבדק נערכו בשנת 1998 לשביעות רצון התובעים (סעיפים 5 ו - 6 לתצהיר מטעם הנתבעת). לפי מר לוזון, התובעים פנו לנתבעת לראשונה ביום 01.09.99, וזאת באמצעות מכתב פרקליטם, אשר צורפה לו חוות דעת הנדסית על ליקויי בניה, שנאמדו בסך 51,091 ש"ח. לפי התצהיר, התובעים התעלמו ממכתב בא-כוח הנתבעת מיום 26.06.99, שהזמינם לתאם מועד לבחינת טענותיהם בעניין ליקויי הבניה. תחת זאת, הגישו התובעים את תביעתם (סעיפים 7 - 9 לתצהירו של אילן לוזון). לאחר קבלת כתב התביעה, אשר צורפה לו חוות דעת הנדסית אחרת, הפעם תוך פירוט ליקויים, שנאדמו בסך 79,857 ש"ח, הנתבעת פנתה למר טללי ללמוד את פשר הדברים. לפי מר לוזון, מר טללי השיב לו, שטענות התובעים מסתכמות ב - 6 ליקויים, ושאם יתקנום, תוסר התביעה. ברוח זו, לפי תצהירו של מר לוזון, הגיעו פועלי הנתבעת לדירה ביום 12.06.01 ותקנו את הליקויים לשביעות רצון התובעים (סעיפים 10-12 לצהירו של מר לוזון). עקב כך חתם מר טללי על כתב הויתור נספח ו' לתצהירו של מר לוזון (סעיף 13 לתצהיר מטעם הנתבעת). מר לוזון הסביר (בסעיפים 14 ו - 15 לתצהירו), שאחד הליקויים הוא נזילה בתקרת חדר ההורים, שמקורו אינו ידוע, היות והשכנה ממעל סרבה להתיר את הגישה לדירתה. מר לוזון הצהיר מפורשות בסעיף 19 לתצהירו, כי הנתבעת לא קיבלה כל פניות מהתובעים לביצוע תיקונים, ושפניות הנתבעת לתובעים לא זכו להתייחסותם. עוד הצהיר מר לוזון, כי בדירה ישנם ליקויים מינוריים (סעיף 23 לתצהירו). הוא הצהיר, שהחברה נתוודעה לראשונה למרבית התיקונים הנדרשים עם הגשת חות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט (סיעף 21 לתצהירו של מר לוזון). לפי מר לוזון, הנתבעת מעולם לא התעלמה מפניית התובעים (סעיף 26 לתצהירו).
תוצאות החקירה הנגדית: העובדות הצריכות לעניין
5. א. בחקירתו הנגדית של בוריס טללי הוברר, כי עד עצם היום הזה קיימת בעיה
