1. בפני בקשה לתשלום תכוף, על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").
2. המבקש, יליד 1973 טוען כי ביום 21.11.03, נפגע בתאונת פגע וברח.
3. במסגרת הבקשה, תוארו נסיבות ארוע התאונה כדלקמן:
"הלכתי ברחוב הנ"ל (רח' סלומון באזור התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב - ב.ט.)
ורכב שבא ממול במהירות מופרזת, כמעט דרס אותי, ברחתי הצידה ונפגעתי בעין ממיכל אשפה שהונח בצד הדרך".
המבקש סבל פגיעה קשה בעין שמאל שגרמה לאובדן מוחלט של העין. המבקש עותר לפסיקת פיצוי בגין צרכי מחייה והוצאות רפואיות, לרבות ניתוח קוסמטי וטיפול פסיכולוגי.
4. המשיבה, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), מכחישה את נסיבות ארוע התאונה וטוענת כי דין הבקשה להדחות, הן מחמת שהוגשה לאחר חלוף שנתיים ממועד ארוע התאונה והן לגופו של עניין.
5. לאחר ששמעתי חקירת המבקש וטענות הצדדים, ראיתי לדחות הבקשה מהטעמים שיפורטו להלן.
6. הבקשה לתשלום תכוף, הוגשה לראשונה, לבית המשפט השלום בנצרת, ביום 19.2.06, דהיינו; לאחר חלוף שנתיים ממועד התאונה. יצויין כי בד בבד, עם הגשת הבקשה, הוגשה גם התביעה העיקרית.
הדיון בתביעה ובבקשה לתשלום תכוף, הועבר לבית משפט זה, מחמת העדר סמכות מקומית, כאמור בהחלטת כב' השופטת נבילה דלה מוסא, מיום 13.7.06.
סעיף 5 ה (ב) לחוק קובע:
"לא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף".
הליך התשלום התכוף נועד ליתן סעד מהיר ומיידי, לנפגע, לכאורה, בתאונת דרכים, עד לברור התביעה העיקרית. בענייננו, אמנם המבקש נפגע פגיעה של ממש אלא שלא הובא בפני כל טעם של ממש, לאיחור בהגשת הבקשה שכאמור, הוגשה לראשונה, לבית המשפט השלום בנצרת, לאחר חלוף שנתיים, ממועד ארוע התאונה.
בנסיבות אלה ועל אחת כמה וכמה כשהמבקש טוען כי שלח למשיבה דרישה לתשלום תכוף, עוד ב- 20.3.04, ומכאן שפנה לייעוץ וייצוג משפטי, סמוך לאחר התאונה, לא היתה כל מניעה להגיש בקשה לתשלום תכוף וכן את התביעה העיקרית, סמוך לאחר התאונה, על מנת שניתן יהא להחל בבירורה, במיוחד כאשר בנסיבות העניין, יש מקום לדון ולהכריע תחילה, בשאלת החבות. בנסיבות אלה, השיהוי בברור התביעה העיקרית, נובע מטעמים התלויים במבקש, ועל כן לא ראיתי להיעתר לבקשה לאחר חלוף התקופה הקבועה בסעיף 5 ה (ב) לחוק.
7. זאת ועוד, גירסתו של המבקש בדבר נסיבות ארוע התאונה, עומדת בשלב זה, כעדות יחידה כשיצויין כי בעוד שבבקשה נטען כי
"רכב שבא ממול במהירות מופרזת, כמעט דרס אותי, ברחתי הצידה ונפגעתי בעין ממיכל אשפה...", הרי בחקירתו הנגדית ובחקירתו החוזרת, ציין המבקש כי הרכב פגע ברגלו וכדבריו:
"אני הלכתי. האוטו בא מולי. ראיתי אוטו מתקרב. בא אליי, קפצתי. האוטו נגע לי קצת ברגל והגעתי לפח הזבל" (עמ' 3 לפרוטוקול) ובהמשך, בחקירה חוזרת:
"הייתי הולך בכביש. אני מסתובב ורואה אוטו בא. מסתובב אלי. הוא נכנס בי טיפה, משך אותי ברגל. קפצתי על פח הזבל ונפגעתי מפח הזבל" (עמ' 4 לפרוטוקול).
בתעוד הרפואי שנערך בסמוך לאחר התאונה, מופיעות גרסאות שונות.
בדו"ח מד"א, נרשם:
"ת.ד. פגע וברח (?) ידוע על שימוש בסמים (?) פגיעה בודדת בפנים...", ובהמשך:
"הסיפור לא ברור,
MVA
, מכות?... בהכרה, עונה לעניין אך מתושתש (כך במקור - ב.ט.)
עם ריח חזק של אלכוהול".
במסמך מחדר מיון מבי"ח איכילוב, נרשם:
"בן 30 הובא על ידי נטן לאחר קטטה בתחנה מרכזית ישנה בתל-אביב", אך יש לציין כי המילה "קטטה", רשומה מעל לשורה ומעל לכיתוב "תאונת פגע וברח", אשר נמחק.
בסיכום המחלה, נרשם:
"התקבל במיון לאחר מכות בפנים ובאזור עין שמאל (סיפור לא ברור, מצב אחרי שתיה חריפה)".
8. עוד יש לציין כי המבקש הודה בחקירתו הנגדית, בשימוש בסמים ובאלכוהול ואף הודה כי עובר לארוע התאונה, שתה אלכוהול אם כי לדבריו, לא היה שיכור, אך יתכן ותהיה לדברים משמעות, בהערכת אמינות גירסת המבקש ועדותו.
9. כידוע, במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, בית המשפט אינו נדרש להיכנס לעובי הקורה ולקבוע ממצאים עובדתיים, אלא שעליו להכריע על בסיס ראיות לכאורה, המבססות חבות לכאורה בלבד, ראה לעניין זה; סעיף 5 ב (א) לחוק, ע"א 2745/90
בארי נ' הלפרין ואח', פ"ד מה (3) 57, רע"א 9275/03
פינטו נ' יונה ואח', פ"ד נח (2) 295.
שאלת נסיבות ארוע התאונה, תידון ותוכרע, במסגרת הדיון בתביעה העיקרית, על בסיס מכלול העדויות והראיות שתובאנה על ידי הצדדים. יחד עם זאת, בשלב זה, סבורה אני כי לאור היותו של המבקש נתון תחת השפעת אלכוהול ולאור הרישומים הסותרים בתעוד הרפואי, באשר לנסיבות ארוע התאונה, מתעורר ספק של ממש, בדבר עצם זכאותו של המבקש לפיצויים על פי החוק.
