אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 42151/05

החלטה בתיק א 42151/05

תאריך פרסום : 16/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
42151-05
18/05/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
קלאב הוטלס אינטרנשיונל בע"מ
הנתבע:
בנק יורוטרייד בע"מ
החלטה

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום סך של 397,050 ש"ח, בגין חוב נטען של דמי אחזקה של יחידות נופש במלון דירות בטבריה ( להלן: "המלון").

2.         חברת טבריה קלאב הוטל בע"מ ( להלן: "טקה"), שיווקה בשנות השמונים של המאה הקודמת יחידות נופש במלון לפי הסכם שנכרת בינה לבין רוכשים שונים ( להלן: "הסכם טקה"). בשנת 1986 פורקה טקה מחמת חדלות פרעון. במהלך הליך הפירוק נרכש המלון על ידי התובעת. במקביל, על פי טענת התובעת, נכרת חוזה בין התובעת לבין עמותת בעלי יחידות טיים שיירינג בטבריה קלאב הוטל, שאיגדה רוכשי זכויות במלון ( להלן: "העמותה"). בגדרו של חוזה זה נקבע מערך הזכויות והחובות שבין התובעת לבין העמותה ( להלן: "חוזה העמותה"), תוך אימוצו של הסכם טקה והחלתו גם על התובעת.

3.         ביום 14.8.1994 נכרת הסכם בין התובעת לנתבעת, אשר נקראה אותה עת בנק הבניה בישראל בע"מ ( להלן: "הבנק"). על פי הסכם זה נקבע כי התובעת תעביר לבנק 25 יחידות נופש במלון ( להלן: "הסכם 1994"). להסכם 1994 צורפו שני נספחים: המסמך הראשון הוא הסכם טקה. המסמך השני הוא הסדר הנושים שנעשה בתיק הפירוק של טקה. לטענת התובעת, הסדר הנושים המדובר הוא המסמך שצורף כנספח לכתב התביעה ונושא את הכותרת " נספח ה'". בכתב התביעה ובסיכומיה התובעת מכנה מסמך זה בשם " חוזה העמותה". לטענתה, זהו החוזה שנכרת בין התובעת לבין העמותה.

 במקביל לחתימת הסכם 1994, ובאותו היום בו נחתם הסכם 1994, נחתם על ידי התובעת והבנק מסמך נוסף שכותרתו "הבהרה" ( להלן: "נספח ההבהרה").

4.         הסכם 1994 מאמץ את הוראותיו של מסמך המכונה בגוף ההסכם בשם " נספח א'". אין חולק כי הכוונה היא למעשה להסכם טקה, שצורף כנספח א' להסכם 1994.

התובעת טוענת כי הסכם 1994 אימץ גם את הוראות חוזה העמותה, לאמור, אותו מסמך שצורף כנספח לכתב התביעה ונושא את הכותרת " נספח ה'".

הבנק חולק על טענה זו של התובעת. לדבריו, לא ברור כלל ועיקר מהו אותו "חוזה העמותה" הנזכר בכתב התביעה. הבנק מוסיף וטוען כי אין למצוא בכתב התביעה כל הסבר מהו אותו הסדר נושים הנזכר בהסכם 1994.

5.         אין חולק כי עד לשנת 2000 שילם הבנק לתובעת את דמי האחזקה השנתיים החלים על 25 היחידות שרכש, כסדרם, כפי שנקבעו על ידי "מפקח הניהול" כהגדרתו בהסכם טקה. דא עקא, מאז שנת 2000 חדל הבנק מלשלם את דמי האחזקה. עקב כך הלך והצטבר החוב נשוא התביעה, ומכאן התביעה.

6.         הבנק ביקש רשות להתגונן והעלה שורה ארוכה של טענות להגנתו. בסיכומיו בחר הבנק להתמקד בשתי טענות עיקריות.

הטענה הראשונה היא שיש לחשב את דמי האחזקה לפי המנגנון שנקבע בהסכם טקה, דבר שלא נעשה על ידי התובעת. כפועל יוצא הבנק זכאי לעיין בכל המסמכים שעל יסודם צריך היה לחשב את דמי האחזקה השנתיים. התובעת מסרבת לאפשר עיון במסמכים אלה ודי בכך כדי ליתן לבנק רשות להתגונן;

הטענה השניה היא שלפי נספח ההבהרה פטור הבנק מתשלום כלשהו לתובעת, לרבות דמי האחזקה נשוא התביעה.

דיון

7.         הבנק טוען כי הבסיס הנורמטיבי לחישוב דמי האחזקה מצוי בס' 9 להוראות הסכם טקה והחישוב צריך להתבצע לפי הנוסחה הבאה: כלל הוצאות האחזקה, בניכוי שטחים מסחריים ובניכוי הוצאות שאינן קשורות ישירות ליחידות הנופש, בתוספת 10% דמי ניהול, לחלק לכלל יחידות הנופש. על כן, דרושים לבנק מסמכים שונים הכוללים את הנתונים שיש ליישם במסגרת הנוסחה הנ"ל.

            לעומתו טוענת התובעת כי שיעורם של דמי האחזקה נקבע לפי חוזה העמותה, ולייתר דיוק, בהתאם להסכמה שהושגה בין העמותה לבין התובעת, המשתקפת בפרוטוקולים שצורפו כנספח ד' לכתב התביעה. מדובר בהסכמה בדבר קביעתם של דמי אחזקה בסכום גלובלי, דבר המייתר לדידה של התובעת את הצורך בגילוי המסמכים המבוקשים על ידי הבנק.

            על כך משיב הבנק כי לא ברור כלל ועיקר מהו אותו "חוזה עמותה" וכי הסכם 1994 כלל לא הפנה אל "חוזה עמותה" כי אם אל "הסדר נושים". התובעת מצידה טוענת כי מדובר בהרחבת חזית מצידו של הבנק משום שלא הועלתה כל טענה בענין זה במסגרת בקשת הרשות להגן.

            אינני סבור כי מדובר בהרחבת חזית מצידו של הבנק, שכן מי שקורא את כתב התביעה לפי תומו, ובעיקר את ס' 9 ו-12, עשוי להניח כי עילת התביעה מבוססת על הסכם טקה ולאו דווקא על חוזה העמותה. דווקא התובעת היא שהלכה למעשה שינתה את חזית התביעה בכך שהיא טוענת כיום כי המקור הנורמטיבי לקביעת דמי האחזקה מצוי דווקא בחוזה העמותה ולא בהסכם טקה (הטענה הועלתה לראשונה בס' 49 לתשובת התובעת לבקשת הבנק לצירוף תצהיר נוסף). אכן, בס' 15 לכתב התביעה ציינה התובעת כי דמי האחזקה התקבלו על דעתה של העמותה ובשיתופה, אך התובעת לא טרחה להצביע בכתב התביעה על המקור הנורמטיבי אשר מכוחו העמותה יכולה לשנות את מנגנון החישוב שנקבע בהסכם טקה.

8.         הבנק טוען, ובצדק, כי קיימת אי בהירות רבה בנוסח של כתב התביעה באשר למקור הנורמטיבי לפיו יש לחשב את דמי האחזקה. התובעת צירפה כנספח א' לכתב התביעה שלל הסכמים שהזיקה המשפטית ביניהם אינה ברורה על פניה והיא כשלעצמה מחייבת שמיעת ראיות.

סבורני כי יש ליתן רשות להגן בנקודה זו, במובן זה שיש לברר לפי איזה מההסכמים יש לחשב את דמי האחזקה- האם לפי הסכם טקא, כטענת הבנק, או שמא לפי חוזה העמותה, כטענת התובעת. כמו כן, יש לברר מהו אותו " הסדר נושים" אשר הוראותיו אומצו על ידי הבנק והתובעת במסגרת הסכם 1994, והאם הוא אכן חוזה העמותה, המוכתר גם בכותרת " נספח ה'", כפי שטוענת התובעת. אם אכן כך הוא  הדבר, הרי שלפי ס' 15 לחוזה העמותה, חברת הניהול רשאית להמליץ בפני וועד העמותה על שינוי בתנאי ההתקשרות עם הרוכשים, והעמותה אמורה להביא המלצה זו להצבעה בפני חבריה. אם ההמלצה מתקבלת, יהיו כל החוזים של רוכשי היחידות כפופים לשינוי. בהנחה שחוזה העמותה אכן אומץ בגדרו של הסכם 1994, כנטען על ידי התובעת, עדיין יש לברר האם ס' 15 לחוזה העמותה מאפשר אכן לקבוע את דמי האחזקה בדרך שונה מזו הקבועה בהסכם טקה ובחוזה העמותה עצמו (שכן גם בחוזה העמותה אין המדובר על קביעת דמי אחזקה בדרך של עריכת פרוטוקול מוסכם, כפי שנעשה בפועל), ואם כן, האם נתקיימו התנאים לשינוי מנגנון חישוב דמי האחזקה (קרי, קיום הצבעה של חברי העמותה), באופו שנזנח המנגנון המורכב שנקבע בס' 9 להסכם טקא לשם חישוב דמי האחזקה, לטובת קביעתו של סכום מוסכם מראש של דמי אחזקה, כעולה מן הפרוטוקולים שצורפו כנספח ד' לכתב התביעה. עוד יש לברר האם פרוטוקולים אלה אכן מחייבים את הבנק. אם התשובה לכך חיובית- אזיי יש ממש בטענתה של התובעת לפיה גילוי המסמכים הנדרש על ידי הבנק הוא מיותר בתכלית, שכן הדרישה לגילוי מבוססת על ההנחה כי יש לחשב את דמי האחזקה לפי המנגנון המורכב שנקבע בס' 9 להסכם טקה, בעוד שלאמיתו של הדבר, החיוב בדמי אחזקה הוא תולדה של הפרוטוקולים המוסכמים. הואיל ובשלב זה לא ניתן להכריע איזה מבין העמדות הסותרות היא הנכונה- לא ניתן גם להכריע האם גילוי המסמכים אכן דרוש לבנק.

            יחד עם זאת, בכל מקרה אין מקום להורות על גילוי המסמכים, לא כעת וגם לא בעתיד, משום שהתובעת הצהירה בריש גליי כי החיוב בדמי אחזקה נעשה על יסוד הפרוטוקולים המוסכמים ולא על יסוד המנגנון שנקבע בס' 9 להסכם טקה. על כן, אחת משתיים: אם בסופו של יום יתברר כי חיוב זה נעשה כדין, הגילוי המבוקש כיום אינו דרוש שכן אין הוא רלבנטי לצורך חישוב החיוב בדמי אחזקה. לענין זה די בגילוי הפרוטוקולים; אם לעומת זאת תתקבל עמדתו של הבנק לפיה החיוב צריך היה להתבצע לפי ס' 9 להסכם טקה, שוב אין צורך בגילוי המסמכים, שכן דין התביעה יהיה להדחות משום שהחיוב בדמי אחזקה חושב שלא על פי הבסיס הנורמטיבי המחייב וכמוהו כחספא בעלמא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ