החלטה בתיק א 42038/05

1.         בפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן: " המבקשים") לפסילת מסמכים אשר נשלחו למומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה, פרופ' נוימן, ע"י התובעת 2 (להלן: " המשיבה").

התובעות, ילידות 1979 ו-1980 בהתאמה, נפגעו לטענתן ביום 15.8.2004, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

לצורך בדיקת התובעות והערכת קיומה של נכות ושיעורה, בגין התאונה נשוא התובענה, מונה ד"ר בצלאל פרידמן כמומחה בתחום האורטופדיה, לבדיקת התובעות 1 ו-2, ופרופ' נוימן כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, לבדיקת המשיבה בלבד.

כעת, עותרים המבקשים בבקשה זו לפסילת המסמך מיום 14.6.07 שנערך ע"י חגי יהודה, פסיכולוג קליני, אשר נשלח למומחה, פרופ' נוימן, במסגרת הבקשה לבדיקתה מחדש של המשיבה.

2.         טענות הצדדים

לטענת המבקשים, המסמך האמור הינו מסמך אשר הוכן כולו לצורך הגשתו למומחה וכי אין המדובר במסמך שנערך לצורך טיפול רפואי, שכן הינו מופנה באופן כללי אל ה"רופא המטפל". לטענתם, כאשר אין ספק כי מדובר במסמך יזום הממומן על ידי המשיבה,  ואשר כל ייעודו להישלח למומחה שמונה על ידי בית המשפט, מהווה המסמך חוות דעת פרטית, ויש להורות על פסילת המסמך והוצאתו מסל המסמכים אשר נשלחו למומחה.

מנגד, טוענת המשיבה כי מדובר במסמך רפואי, אשר נערך לצורך טיפול רפואי בה ומשכך  אין מניעה מהעברתו למומחה הרפואי, אשר מונה על ידי בית המשפט. לטענתה, עסקינן בכרטיס טיפולים אותו ערך הפסיכולוג עבור הרופא המטפל, שכן המשיבה מצויה בטיפולו של הפסיכולוג בהתאם להפניית הרופא המטפל בקופת החולים. הכרטיס מפרט את הטיפולים בעקבות התאונה נשוא התובענה, ממצאים והגישות בהן נקט הפסיכולוג במסגרת הטיפולים בה. אין המדובר במסמך מוזמן, בניגוד לטענת המבקשים, אלא בסיכום טיפולים אוטנטי אשר נערך במהלך טיפול רפואי במשיבה, מה גם, שלטענת המשיבה אין עסקינן בחוות דעת, שכן אין במסמך האמור משום הבעת דעה בדבר סיכויי החלמתה, מצבה העתידי ושיעור נכותה הרפואית, שהן ממאפייניה המובהקים של חוות הדעת.

3.         דיון

תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 (להלן: " תקנות המומחים"), קובעת: 

"8. המצאת מסמכים למומחה

(א)    תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות הנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

וכפי שנפסק לעניין תקנה זו על ידי כב' השופט טירקל, בבר"ע 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל פד"י נ(4) 429 -

"המסמכים שהמצאתם הותרה סויגו, איפוא, בשלושה סייגים:

(א) עליהם להיות "בדבר הטיפול רפואי" לרבות בדיקות לצורך הטיפול;

(ב) על אלה להיות "נוגעים  לעניין שבמחלוקת".

(ג) נאסרה הגשת חוות דעת רפואית".

מכלל המסמכים שניתן להמציא למומחה הרפואי, התקנות מוציאות במפורש חוות ^-דעת רפואיות. איסור זה מתקיים בין שחוות ^-הדעת גלויות ומפורשות בין שהן חבויות בתוך מסמכים הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך הטיפול הרפואי. גם מסמך ערוך על ^-ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה.

מאידך, אין די בכך שבמסמך הרפואי מצויים גם אלמנטים של חוות ^-דעת כדי להביא לכלל מסקנה שהמסמך כולו הוא בגדר חוות ^-דעת שהצגתה בפני המומחה אסורה. על בית ^-המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנה וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשנייה, אם ועד כמה האבחנות וההערכות שבמסמך עשויות לפגוע באי ^-תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות ^-דעתו.

בענייננו, עסקינן במסמך אשר כותרתו "סיכום מידע רפואי", המופנה אל הרופא המטפל. תוכן המסמך מלמד על הטיפולים הפסיכולוגיים והאבחנות של הפסיכולוג, כנלוות לטיפול הרפואי. במסמך, מתאר הפסיכולוג הקליני חגי יהודה, את הסימפטומים מהם סובלת המשיבה וכיצד הם באים לידי ביטוי בחיי היום-יום שלה, כן מתאר הוא את שיטות הטיפול אשר ננקטו במסגרת הטיפולים הפסיכולוגיים ומפרט המלצות טיפוליות בכדי לבחון האפשרות לפגיעה נרחבת אשר לא ניתן לאבחנה באמצעות הבדיקות אשר בוצעו.