החלטה בתיק א 4114/05

1. בתובענה הנדונה מתבקש ביה"מ לפסוק תשלום תכוף לתובעת, היא קטינה כבת 14, אשר נפגעה בתאונת דרכים ביום 17.10.04. עפ"י מסמכים רפואיים שצורפו לתביעה וכן חוו"ד מומחים שהוגשו - לרבות חוו"ד מטעם המשיבה מס' 2 - נגרמה לתובעת פגיעה רב מערכתית ובמיוחד פגיעת מוח קשה שגרמה לה לשיתוק בפלג גוף ימני.

התובעת מקבלת הזנה ע"י גסטרוסטרום, תגובותיה מזעריות, אינה מדברת ואינה שולטת על צרכיה.

התובעת פונתה ממקום התאונה לביה"ח "סורוקה" ומשם הועברה, ב- 7.11.04, לביה"ח לוינשטיין.

2. התובענה הנדונה הוגשה ביום 6.4.05. עת הוגשה התובענה הניחו ב"כ התובעים כי התובעת צפוייה להשתחרר מידית מביה"ח לוינשטיין לבית הוריה. צורפו קבלות על הוצאות, בהן אולצו הורי התובעת לשאת, עד לאותו שלב. צורפו קבלות רבות אודות נסיעות ההורים, הסעות התובעת, טלפון וכד'. לא נרשם סיכום של הוצאות אלה, אך במהלך הדיון הסכימו ב"כ התובעים לטענת ב"כ המשיבה 3 כי ההוצאות מסתכמות בסך 12,000 ש"ח לערך. התובענה הוגשה כנגד המשיבה 2, היא לכאורה מבטחת הרכב וכן נגד "קרנית". המשיבה מס' 2 חולקת על כך שהיתה פוליסה תקפה מטעמה למועד קרות התאונה. עדיין, במהלך הדיון שנתקיים בענין זה, לא עמדו המשיבות על טענת המשיבה 2, והשתמעה הסכמה לפיה המשיבות יגיעו ביניהן להסדר לענין תשלום הסכום שייפסק ע"י ביה"מ כתשלום תכוף.

ישיבה ראשונה נתקיימה ביום 29.5.05, אז עדיין סברו התובעים, כי התובעת עומדת להשתחרר תוך ימים לביתה ויש לדאוג לצרכיה המידיים, עד למתן פסה"ד בתביעה העיקרית. הצדדים הסכימו להידבר ביניהם באשר לתשלום התכוף הראוי. גם הסכימו המשיבים להקדמת סכום מסויים עליו יורה ביהמ"ש. המשיבות חוייבו בהקדמת הסך 20,000 ש"ח ותשלום זה אכן שולם. אין גם מחלוקת לגבי העובדה שהמשיבות שילמו בעבר, קודם הגשת התובענה סך 10,000 ש"ח.

ישיבה נוספת נקבעה ליום 16.6.05. הצדדים לא הגיעו להסדר ביניהם, אך ניצלו הזמן להשלמת מסמכים ודוחות שונים, באשר לצרכיה המידיים של התובעת. בין לבין התברר, כי חל שיפור מה בתפקוד התובעת ובשל כך הוחלט להשאיר התובעת באישפוז בביה"ח לוינשטיין לתקופה של שלושה חודשים נוספים. אין מחלוקת לגבי העובדה שמצבה של התובעת אינו קבוע ואפילו שהיא פגועה בצורה קשה ביותר מצבה עשוי להשתנות אם לטובה אם לרעה. לפיכך על ביה"מ בשלב זה לפסוק תשלום תכוף שיענה על צרכי התובעים עד לסיום האישפוז, אז ידון ביה"מ שוב בצרכי התובעים כפי שיתגבשו באותו מועד.

3. התובעת עצמה מקבלת כל הדרוש לה בביה"ח. עפ"י המלצת הרופא המטפל, התובעת משוחררת לביתה בכל סוף שבוע, מיום שישי ועד יום ראשון בבוקר.  ניתן להסיע את התובעת רק באמבולנס בליווי צוות רפואי. המשיבות נתנו הסכמתן לשאת בכל הוצאות האישפוז וכן בהוצאות הסעת התובעת לביתה באמבולנס, ובכל הוצאה רפואית שתדרש. הנני נותן תוקף של החלטה לענין זה.

לפיכך על ביה"מ להתמקד בשלב זה בהוצאות נוספות, הכרוכות באביזרים הדרושים לתובעת ועזרת צד שלישי, בימים בהם תשהה התובעת בביתה. יש להניח שאותם אביזרים שירכשו ישרתו את התובעת גם בעתיד. בנוסף נטען, כי יש ליתן פתרון דחוף לצרכי דיור של התובעת, בהתחשב בכך שהוריה גרים בדירה שאינה מתאימה לצרכי התובעת והיא גם בקומה עליונה, אליה קשה מאוד להעלות התובעת. במהלך הדיון השתמעה הסכמת המשיבות לכך, שהתובעים ישכרו דירה מתאימה ויש לפצותם בשל ההפרש שבין שכ"ד לדירה זו, לבין שכה"ד שצפויים התובעים לקבל בשל דירתם הם.

4. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות שלהלן:

-          במשפחה הורים ושלושה ילדים. פרט לתובעת, להורים ילדה כבת 17 וילד נוסף כבן 7.

-          המשפחה מתגוררת בדירת בת 4 חדרים בבאר שבע.

-          האם עקרת בית והאב עובד בעיריית באר שבע ומשתכר משכורת מינימום.

-          מאז אושפזה התובעת הוריה סעדו אותה והוריה נסעו תכופות לביה"ח לוינשטיין לשהות במחיצתה. האב קיבל לצורך זאת חופשות מחלה ממקום עבודתו.

5. מטעם התובעים הוגשו חוו"ד לענין צרכיה של התובעת ועלות עזרת צד ג', אלא שחוו"ד אלה מתייחסות לצרכי התובעת עם שחרורה מאישפוז ושובה לביתה, בעוד שעל ביה"מ להתרכז בשלב זה בצרכיה המידיים של התובעת, כאשר היא עדיין נתונה באישפוז.

הוגשה גם רשימת אביזרים דחופים הדרושים לתובעת בזמן הקרוב, עת תשהה בביתה בסופי שבוע (רשימה מיום 6.6.05). המשיבות מעריכות עלות אביזרים אלה ב- 17,000 ש"ח בעוד שהתובעים מעריכים עלות האביזרים הדרושים ב- 80,000 ש"ח לערך. גם עפ"י הצעות מחיר שהגישו התובעים נראה, כי ניתן להעריך עלות אביזרים אלה בסך 45,000 ש"ח לערך.

עפ"י חוו"ד שהגישו התובעים, עלות עזרת צד ג', בהעסקה ישירה, לסופי שבוע, ניתן להעריך בסך 1500 ש"ח לכל סוף שבוע.

עפ"י חוו"ד המשיבים ניתן להסתפק בסך 1000 ש"ח לערך.

לפי חוו"ד נוספת שהגישו המשיבות ניתן לשכור דירה שתתאים לצרכי התובעים בעלות של 600 דולר לחודש.

ע"מ לשכן התובעת בסופי שבוע על הוריה למצוא מיד דירה מתאימה למשפחה. אין לדעת מתי יעלה בידם להשכיר דירתם הם. לכן אין לקזז מיד שכה"ד הצפוי מדירתם שלהם.