אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 40429/05

החלטה בתיק א 40429/05

תאריך פרסום : 12/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
40429-05,174184-07
30/04/2008
בפני השופט:
סימון ורדינה

- נגד -
התובע:
בלחסן כרמלה
הנתבע:
בנק לאומי משכ. סניף משרד ראשי
החלטה

1.         בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: " הבנק") הגיש נגד בלחסן כרמלה (להלן: " המבקשת") ובן סדון מכלוף (להלן: " נתבע 2") תביעה בסדר דין מקוצר.

            נגד נתבע 2 ניתן ביום 3.1.06 פסק דין בהעדר הגנה.

            המבקשת הגישה בקשת רשות להגן. במסגרת ההליכים, שהתנהלו בין הבנק לבין המבקשת, ולאחר שניתן פס"ד בהעדר הגנה נגד נתבע 2, הוגש כתב תביעה מתוקן המתייחס לתביעה נגד המבקשת בלבד. בעקבות כתב התביעה המתוקן הגישה המבקשת בקשת רשות להגן חדשה ובקשה זו הינה נשוא החלטתי זו.

            אליבא דכתב התביעה המתוקן, חתמה המבקשת ביום 2.12.98 על כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואות, שנטלו הלווים בן סדון רוויטל ויואל (להלן: " הלווים"). הלווים לא עמדו בתנאי ההלוואות והבנק פתח נגדם בהליכים למימוש זכויותיהם בנכס, שמושכן לטובת פירעון ההלוואות. בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ, אושרה מכירת הנכס. בתמורה, שנתקבלה ממכירת הנכס, לא היה כדי לסלק את מלוא חובם של הלווים לתובע. כנגד הלווים ניתן צו כינוס על ידי בית משפט של פש"ר. כיוון שהמבקשת הינה בבחינת " ערב יחיד" מבין שני ערבים, תובע הבנק את המבקשת לשלם את מחצית יתרת סכום ההלוואות.

            להלן אתייחס לטענות ההגנה שהועלו על ידי המבקשת.

2.         הטענה באשר לסכום התביעה

בבקשה החדשה, שהגיש ב"כ המבקשת לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, ובתצהיר התומך בה, חזרה המבקשת על טענה, שהעלתה בבר"ל הראשונה, והיא, כי התביעה אינה ראויה להידון בסד"מ, בין היתר, כיוון שלא ניתן להבין מכתב התביעה מה היה סכום החוב ביום מימוש הנכס, מה סכום החוב, שנותר לאחר קיזוז התמורה שנתקבלה ממימוש הנכס, וכן כיוון שבשל חוסר פירוט נותר סע' 16 לכתב התביעה מעורפל.

במסגרת בקשת הרשות להגן, אימץ ב"כ המבקשת את הטענות הנ"ל גם כחלק מבקשת הרשות להתגונן.

ביהמ"ש בדעה, כי מכתב התביעה המתוקן על נספחיו הרבים, ניתן ללמוד כיצד חושב החוב. זאת ועוד, הגשת כתב התביעה המתוקן והרשות להגיש בר"ל מתוקנת התאפשר בעקבות הסכמה של הצדדים, שקיבלה ביום 30.4.07 תוקף של החלטה בבש"א 155399/07. באותו דיון, דרש ב"כ המבקשת, שיוכנסו לכתב התביעה המתוקן שיוגש, פרטים נוספים, אותם פירט במסגרת ההסכמה. כל הפרטים הנ"ל הוכנסו לכתב התביעה המתוקן. לא הוצהר על ידי המבקשת, כי עובר להגשת בקשת הרשות להגן המתוקנת ביקשה מהבנק פרטים נוספים, שהבנק סירב לפרטם. מכל מקום, בעת הדיון בפני בית המשפט, קיבל ב"כ המבקשת את המלצת בית המשפט והסכים, שהתביעה אכן ראויה להידון בסד"מ. יתרה מזאת, בסיכומיו לא חזר על טענת ההגנה לפיה המבקשת חולקת על גובה החוב, וטוב עשה.

מכל הטעמים הנ"ל, לא ניתנת למבקשת רשות להתגונן בטענה זו.

3.         התובע לא ביקש היתר לפיצול סעדיו והוסיף בכתב התביעה המתוקן סעד נוסף

בבר"ל ובתצהיר התומך בה העלה ב"כ המבקשת טענות באשר להגדלת סכום התביעה    ב-120,080 ש"ח, לאחר שביום 25.5.06 ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בתיק    פש"ר 769/03, אשר כתוצאה ממנה הוגדל חובם של הלווים לבנק בסכום זה (כאמור, המבקשת ערבה לחובות הלווים לבנק). לטענתו, מדובר בסעד נוסף, שהבנק מנוע מלתבוע אותו כיוון שלא הגיש בקשה לפיצול סעדים.

על טענה זו לא חזר ב"כ המבקשת בסיכומי טענותיו, ומכאן שזנח אותה, וטוב עשה. משנזנחה הטענה, אין מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן בגינה.

למעלה מן הנחוץ אוסיף ואומר:

א.         בכתב התביעה המקורי בסע' 11-13, מצויה התייחסות לסכום זה. נכתב בכתב התביעה, כי סכום זה מופקד בידי הבנק בנאמנות, כי קיימת אפשרות שביהמ"ש בתיק בפש"ר יחייב את הבנק להעביר סכום זה לצד ג' וכי במקרה כזה יגדל החוב בהתאמה. בעת הגשת התביעה טרם נתגבשה עילת תביעה של הבנק לקבלת סכום זה.

ב.         כל עוד לא נסתיים הדיון בתביעה בפסק דין, רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט היתר לפיצול סעדים, או להתיר לו לתקן את כתב התביעה המקורי על ידי הגדלת סכום התביעה וביהמ"ש ייעתר לו (ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 169, ופסה"ד שאוזכרו בהערת שוליים 262 שם).

4.         הטענה, כי היה על הבנק לוודא, שמלוא סכום ההלוואה אכן יועבר באופן ישיר לידי החברה הקבלנית שמכרה את הנכס, וכי הפער שנוצר בין מחיר הנכס לתקבולים, שקיבלה החברה הקבלנית, הינו עקב רשלנות הבנק, שהיה אמור להעביר את כל סכום ההלוואה ישירות לחברה המוכרת.

ראשית יאמר, כי לא רק שלא הוצהר בתצהיר המבקשת, כי ההלוואה, שנתן הבנק, כיסתה את מלוא התמורה, שהייתה אמורה להשתלם למוכרת הנכס, אלא שמהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.5.06 (נספח ג' 3 לכתב התביעה עמ' 1 להחלטה שורות 13,12) למדים, שההלוואה שניתנה הייתה הלוואה בסך 488,000 ש"ח בסכום נומינלי וכי תמורתה הועברה למשיבה, כך שהתברר, שטענת הגנה זו הינה הגנת בדים.

משכך המצב, נמנעת אני מלדון בשאלה, האם במסגרת חובותיו של הבנק כלפי הערבים היה עליו לדאוג להעברת כל כספי ההלוואה ישירות למוכר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ