החלטה בתיק א 37886/06

פתח דבר

1. לפניי בקשת רשות להגן, שהוגשה על ידי חברת הביטוח איילון חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "המבקשות").

התביעה

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעת המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב"), אשר דורש לחייב את המבקשות לשלם לו 19,184 ש"ח, כפיצוי בגין סכומים ששילם המשיב כגמלת נכות כללית לנפגעת שרה סולומון (להלן: "הנפגעת"), אשר נפצעה בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") ובעקבותיה הגישה, בין היתר, תביעה למשיב לתשלום גמלת נכות כללית.

3. תביעת המשיב מבוססת על הסכם שנחתם בין המבקשת 1 ולבין המשיב בשנת 1979 (נספח "א" לתביעה) ואשר בו התחייבה המבקשת 1 לפצות את המשיב בגין תשלומים ששילם לפי חוק כגמלאות לנפגע בתאונת דרכים וזאת במקרים שבהם המבקשת 1 אחראית "...על פי הוראות הדין, לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח - לפצות את אותו נפגע מכוח היותה המבטחת של השימוש בכלי הרכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע, בפוליסה שהייתה בת תוקף בעת התאונה..." (ס' 3 להסכם).

4. המשיב טוען כי ביום 30.6.03 נפגעה הנפגעת בתאונה בהיותה הולכת רגל וכי עקב התאונה פנתה הנפגעת לתובע לקבלת קצבת נכות כללית, אשר אושרה לה לפי אחוזי נכות זמנית ואובדן כושר שנקבעו על ידי ועדת המשיב, ועקב כך שילם המשיב לנפגעת סך של 20,317 ש"ח.

5. המשיב טוען כי על המבקשות לפי ההסכם, לשלם לו 80% מסכום הגמלה ששולם לנפגעת, היינו סך של 16,254 ש"ח ובצירוף, ריבית פיגורים לפי ההסכם, סך של 19,301 ש"ח,  נכון ליום הגשת התביעה.

טענות המבקשות בבקשה לרשות להגן

6. אלה הטענות העיקריות שהעלו המבקשות בבקשתן:

(א)    לפי ס' 3 להסכם שבין הצדדים מתייחס ההסכם לגמלאות ששולמו בגין תאונת הדרכים בלבד .

(ב)    חלק מהגמלאות ששולמו לנפגעת בגין התביעה שהגישה למשיב בגין נכות כללית שולמו שלא בגין תאונת הדרכים.

(ג)      לפי פסיקת בית המשפט העליון בהלכת פרלה (רע"א 3953/01), הליך קביעת הנכות הכללית אצל המשיב מתייחס לנכות הכוללת של הנפגע, ללא כל התייחסות לקשר של הנכות לתאונה או למקור אחר של הנכות.

(ד)    לפיכך, הנכות הכללית לא תוכל לשמש לשם בירור התגמולים שיש לנכותם או לשבבם בתביעה דנן.

(ה)    לפי הלכת פרלה, המשיב לא יכול להיפרע מהמבקשות מעבר לחבותן של המבקשות כלפי הנפגעת.

(ו)      זכות החזרה של המשיב מגדורת לנכות הקשורה לתאונת הדרכים בלבד.

(ז)     קביעת הנכות הכללית על ידי המשיב במקרה של הנפגעת נשוא התביעה לתקופה שמיום התאונה ועד ליום 10.2.04 עמדה על 65% ולתקופה מיום 11.2.04 עד 31.8.04  על 40% (להלן: "התקופה שבמחלוקת").

(ח)    קביעת המומחה מטעם בית המשפט (ד"ר ישראלי), בתביעה של הנפגעת נגד המבקשות (ת.א. (שלום ראשון) 863/04) בגין תאונת הדרכים, עמד על אובדן כושר מלא לתקופה עד 10.2.04 ועל 20% אובדן כושר לתקופה שבמחלוקת .

(ט)    לפי דו"ח הועדה הרפואית של המשיב, הנכות בתקופה שבמחלוקת ניתנה בגין "תקופת החלמה + כאבי גב" , בעוד ד"ר ישראלי שלל כל נכות הקשורה לגב בחוות דעתו .

(י)      לפיכך, לפי ההסכם, המבקשות מחויבות במקרה דנן לפצות את המשיב רק בגין החלק היחסי של התגמולים ששולמו על ידי המשיב ואשר קשורים לתאונה, היינו בגין 20% עבור התקופה שבמחלוקת ולא 40% .