בפניי, בקשת נתבעת 2 (להלן:
"המבקשת") לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדה ביום 6.12.06 בהעדר כתב הגנה מצד המבקשת.
לטענתה, היא לא הגישה כתב הגנה מטעמה מאחר וכתב התביעה לא הומצא לה מעולם. כתב התביעה הומצא ביום 15.12.06 לידי אחיה של המבקשת מר הראל דוד (נתבע 3) והוא ונתבע 1 טרחו והגיעו למשרד עו"ד על מנת שזה ייצגם ויגיש כתב הגנה מטעמם אשר הוגש.
למבקשת הגנות טובות ביותר כנגד התביעה אשר הוגשה כנגדה ואשר מפורטות בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים.
לטענת המשיבה, אין המבקשת אומרת אמת לבית המשפט, לעניין זה קיים אישור מסירת התביעה לידי המבקשת אשר סירבה לחתום על המסירה (נספח א' לתגובה). בנוסף, מצורף תרשים משרד הפנים המאשר שביום 30.6.06 המועד בו נמסרה למבקשת התביעה זהה לכתובת המשלוח וכן כי סיכויי ההגנה של המבקשת ובבקשה שהוגשה לבית המשפט אין נימוקים כלל.
דיון
כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק", שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". (אורי גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282, השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02
בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי).
"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....
שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...". (השופט מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-).
שתי עילות לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.
שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.
מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדין הינה כי פסק הדין "פגום". בית המשפט שוקל מהי הסיבה למחדלו של בעל הדין, כאשר על המבקש ביטול החלטה שניתנה בהעדרו להסביר לבית המשפט מה גרם למחדלו
, (רע"א 442/89
עלאדין נ' מ"י ,פד"י מג (3) 824), והאם למבקש ביטול החלטה יש סיכוי לגופו של עניין וכאשר נגרמה התקלה באשמתו של בעל הדין, עשויה בקשתו להיענות בתנאי שיוכל להראות סיכוי להצלחת הגנתו וכי אין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט
, (ע"א 46/85
גמליאל נ' מנורה פד"י מא (3) 746
).
בעניינו, הוגש כתב הגנה לאחר קבלת פסק הדין בהיעדר הגנה.
המבקשת טוענת שלא קיבלה את כתב התביעה ולטענת המשיבה כתב התביעה הומצא כדין והמבקשת סירבה לקבלו.
הנני מקבלת את הבקשה לביטול פסק הדין, בכפוף לכך שהנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך של 1,000 ש"ח + מע"מ ללא כל קשר לתוצאות התיק. סך זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא ריבית עד ליום התשלום המלא בפועל.
ניתנה היום כ"ג באדר, תשס"ז (13 במרץ 2007) במעמד הצדדים
.
קלדנית: אביבה דן מאיר
