החלטה בתיק א 35369/05

(בבקשה לעכוב הליכים ולהחזרת פקדון)

1.         הבקשה שלפני היא למעשה המשכה של בקשה שהגיש המבקש, ביום 29.10.06, לביטול פסק דין שניתן בהעדרו (ביום 17.10.06), ולעכוב הליכים (בש"א 177656/06).

2.         ביום 30.10.06 נקבע כי ההליכים יעוכבו כנגד הפקדה של 2000 ש"ח, והבקשה הועברה לתגובה.

3.         בעקבות האמור הגיש המבקש בקשה נוספת, כי הפקדה של 15,000 ש"ח שבוצעה בעבר בתיק (בשלב הדיון בבר"ל) תבוא חלף הפקדת 2000 ש"ח לעכוב ההליכים. גם בקשה זו הועברה לתגובה.

4.         ביום 6.3.07 ניתנה החלטה אשר קבעה, בין השאר, תנאים לביטולו של פסק הדין ובהם תשלום סכומי הוצאות שונים למשיבה (1,200 ש"ח וכן 1500 ש"ח בצרוף מע"מ), עד לתאריך מסוים (15.4.07).

כן נקבע, בענין ההפקדה, ובאופן המיטיב עם המבקש - כי "נושא זה עומד להתייתר וככל שטרם בוצעה הפקדה של 2000 ש"ח, אני מורה כי אין צורך לבצע הפקדה נוספת על זו שבוצעה עד כה".

5.         בבקשתו הנוכחית טוען המבקש כי ביצע הפקדה לפי החלטת 6.3.07 ומשכך יש להורות על עכוב הליכים כנגדו וכן יש להשיב לו את הפקדון בסך 15,000 ש"ח.

6.         ההפקדה אליה מתייחס המבקש היא הפקדה של 2,700 ש"ח אשר בוצעה על ידו ביום 26.4.07. הסכום שהופקד הינו - לשיטתו של המבקש עצמו (סע' 2 לתשובה לתגובה) - הפקדה של סכומי ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבה (חלף תשלומם ישירות למשיבה).

יש לבחון האם יש באמור כדי להביא לקבלת שתי בקשותיו של המבקש.

הבקשה לעכוב הליכים

7.         כבר בהחלטה מיום 10.6.07, אשר ניתנה על גבי בקשתו הנוכחית של המבקש, צוין כי ההפקדה שבוצעה ביום 26.4.07 אינה עונה לכאורה על החלטת 6.3.07 (בענין המועד) וכי הבקשה מתעלמת מכך. הבקשה הועברה לתגובה ותשובה.

8.         גם בתשובה שהגיש המבקש לתגובת המשיבה, אין כל התייחסות של המבקש לעובדה שבקשתו לביטול פסק דין נתקבלה (בהחלטת 6.3.07) בכפוף לתנאים, לרבות הפקדת כספים, שהיה צורך לקיימם עד למועד מסוים (15.4.07), בעוד הפקדת סכומים שבוצעה על ידו, נעשתה שלא בתוך המועד שנקבע לכך.

כל שחוזר וטוען המבקש הוא, כי הפקיד "בקופת בית המשפט סך של... כפי נקבעו בהחלטת כבוד בית המשפט מיום 6.3.07....".

9.         גם בהנחה שהמבקש יכול היה לקיים את החלטת 6.3.07 ע"י הפקדת סכומים בקופת בית משפט ולא על ידי העברתם ישירות לצד שכנגד, היה עליו לעשות כן בתוך הזמן שנקצב. זאת לא עשה.

10.       אם תמצא לומר כי האיחור בהפקדת הכספים, אינו חמור, כשבועיים בלבד, ואין להביא לכך שיחצוץ בין המבקש לבין זכותו להשמיע טעוניו בבית המשפט (וכך נוטה ככלל בית המשפט לומר), הרי לכל הפחות על המבקש לטעון זאת ולבקש כי יוארך המועד להפקדת הסכומים עד למועד הפקדתם בפועל.

11.       אלא שהמבקש, חרף הערה מפורשת בענין, מוצא לנכון להתעלם כליל מענין המועדים. אין הוא טוען כי מדובר באיחור קל שראוי להתעלם ממנו. אין הוא מבקש ארכה. אף לא דבר. המבקש כותב את מסמכיו כאילו ברור ומובן מאליו שקיים את החלטת בית המשפט מיום 6.3.07 ככתבה וכלשונה (כאשר לא היא) ולא ברור לו מדוע אין הדבר מביא לתוצאה המובטחת.

12.       בנסיבות אלו עולה השאלה עד כמה, אם בכלל, על בית משפט לפעול במקום בעל דין ולעשות עבורו את מלאכתו. מצד אחד מוצאים אנו את התנהלותו הבלתי ראויה של המבקש, אשר אינו מקיים החלטות בית משפט כסדרן ומביא להתארכות והתמשכות ההליכים בתיק. מצד שני ניתן למצוא את רצונו של בית משפט לדון בסכסוכים לגופם, את זכות הגישה לערכאות ואת העובדה שסכומים הופקדו בקופת בית המשפט בפועל.

13.       לאחר עיון בדבר אני מוצאת לנכון, לנהוג במבקש פעם נוספת כבית הלל, ולהורות כי ההליכים יעוכבו בכפוף לקיום התנאים הבאים, עד ליום 15.8.07:

א.      הפקדה בקופת בית המשפט של סכום המע"מ שנראה כי חסר בסכום שהופקד ביום 26.4.07.

ב.      תשלום הוצאות לאוצר המדינה של 1800 ש"ח.