אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 34799/05

החלטה בתיק א 34799/05

תאריך פרסום : 09/12/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
34799-05
08/11/2005
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
לולו עזרא
עו"ד יעקב חנגל
הנתבע:
שולמית ברגר
עו"ד ענת חוליאנו
החלטה

1.      לפניי בקשה למחיקת תביעה על הסף או להעברתה לבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא.

2.      נשוא הסכסוך הינו נכסי העזבון של מר משה עזרא ז"ל, בעלה של המבקשת (להלן: " המנוח"), הכוללים, בין היתר, זכויות בעלות בדירה בפתח-תקוה ובדירה בתל-אביב (להלן: " הדירות").

3.      לפי צוואת המנוח, אשר נפטר ביום 24.1.2004, ולפי צו קיום צוואה מיום 11.5.2004, המבקשת הינה יורשת של מחצית מעזבון המנוח. כמו כן, המשיב 2 ומר שמואל עזרא ז"ל, אבי המשיבה 1, שהינם אחים של המנוח, יורשים בחלקים שווים של המחצית השנייה של העזבון.

4.      מכוח צו קיום צוואת המנוח, נרשמו המבקשת, המשיב 2 ואבי המשיבה 1 כבעלים משותפים בזכויות בדירות.

5.      המשיבה 1 הינה בתו היחידה והיורשת של אביה ז"ל, שנפטר ביום 7.1.2005, וזאת בהתאם לצו ירושה מיום 6.4.2005.

6.      ביום 4.4.2005 הגישה המבקשת כנגד המשיבים וכנגד עזבון המנוח, שתי תביעות בבית משפט לענייני משפחה בכפר-סבא: האחת, תביעה למזונות מן העזבון, והשניה, תביעה לפסק דין הצהרתי בנוגע לכספים בחשבון הבנק של המנוח (תיקי עזבון מספר 1800/05 ו-1801/05).

בכתבי התביעה הנ"ל, טוענת המבקשת, בין היתר, כי לפי צוואת המנוח, אין המשיבה 1 זכאית, לכאורה, לקבל את חלקו של אביה ז"ל בעזבון המנוח, וכי חלק זה צריך לעבור למשיב 2.

7.      ביום 23.6.2005 עתרה המשיבה 1 לבית משפט זה בתביעה לפירוק השיתוף בדירות נשוא המחלוקת, למתן צווי עשה ולתשלום דמי שימוש ראויים. נטען, כי המבקשת מחזיקה בפועל בדירות, כאשר באחת היא מתגוררת ואת השנייה משכירה בשכירות חופשית, תוך נטילת דמי השכירות ובלא להעביר למשיבה 1 את חלקה בהם.

טענות הצדדים

8.   טוענת המבקשת, כי לנושא פירוק השיתוף בדירות ותשלום דמי השימוש הראויים, יש השלכה גם על ענייני המזונות. עוד נטען, כי  הסמכות העניינית לדון בתביעה זו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, הואיל והינה עוסקת בענייני משפחה לפי סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: " החוק"). לטענתה, מדובר בתביעה של טוענת לזכויות בעזבון המנוח לפירוק שיתוף בשתי דירות, באופן שדמי השכירות של דירה אחת משמשים למזונותיה של המבקשת ואילו דירה אחרת משמשת למגוריה.

עוד נטען לסמכות בית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 1(6)(ה) לחוק, הואיל ומדובר בסכסוך בין יורשים וקביעת מעמדם של הצדדים בנכסי העזבון, לרבות זכותה של המבקשת למדור ולמגורים בדירת מגוריה על-פי סעיף 115(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, שלגביה נתבע פירוק שיתוף ונטען על-ידי המבקשת לזכות של דיירות מוגנת בדירה.

9.   לטענת המשיבה 1, אין מדובר בתביעה שעניינה סכסוך בין יורשים או בתביעה העוסקת בענייני משפחה, כאמור בחוק, אלא תביעה לפירוק שיתוף בנכסי מקרקעין בהתאם לרישום בלשכת רישום המקרקעין, לפיו רשומים המבקשת, המשיב 2 ואבי המשיבה 1 כבעלים של הנכס. רישום זה מקנה לאביה ז"ל ולה, כיורשתו היחידה, זכויות קנייניות בדירה, לרבות הזכות לפירוק שיתוף.

לטענתה, משניתן צו קיום צוואה בענין עזבון המנוח ומשנרשם בלשכת רישום המקרקעין, חדל הסכסוך בין הצדדים להיות סכסוך בענייני ירושה, אלא סכסוך בין בעלים במשותף של מקרקעין במושע.

בנוסף, נטען כי  הצדדים לתובענה אינם נחשבים בני משפחה לפי סעיף 1(2) לחוק, הואיל והמבקשת היא  בת-זוגו של דודה של המשיבה 1 והמשיב 2 הוא דודה של המשיבה 1.

10. המשיבה 1 אף טוענת כי תביעה זו נפרדת ומנותקת מהתביעה למזונות מן העזבון ולפיכך אין בה כדי להשפיע על התביעה המתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה.

דיון

11. לפי סעיף 3(א) לחוק, " עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". הביטוי "ענייני משפחה" מוגדר בסעיף 1 לחוק, וזאת, לצורך תיחום סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. בענייננו, יש לבחון את תחולתן של שתיים מבין האפשרויות המנויות בסעיף 1 האמור: זו שבסעיף 1(2) לחוק וזו שבסעיף 1(6)(ה) לאותו חוק.  

12. סעיף 1(2) לחוק קובע, שבגדר "ענייני משפחה" תבוא " תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

      לאור האמור לעיל, יש צורך בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים על-מנת לקבוע שהתביעה דנן שייכת לענייני משפחה: האחד, מדובר בתובענה אזרחית בין בני משפחה (או עזבונם). השני, עילתה של התובענה סכסוך בתוך המשפחה.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ