א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
33676-04
23/05/2005
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
סקאל דיוטי פרי בע"מ
|
הנתבע:
1. סבוי מוצרי חשמל ביתיים בע"מ
2. לוי אליהו
|
| החלטה |
בפניי בקשה בכתב למחיקה על הסף, מטעם נתבעת שכנגד 2.
הנתבעת שכנגד מס' 2 בתביעה שכנגד, טוענת בסעיף 3 לכתב הגנתה כי דין התביעה נגדה להידחות או להימחק.
עניינה של התביעה היא אי תשלום פרמיות לתובעת בגין הוצאת פוליסת ביטוח לנתבע.
ביום ה-16.03.05 נדחתה תביעת אשת התובע שכנגד מס' 2 (להלן המבקשת ) נגד הנתבעת, ליתן פסק הדין המצהיר ששעבוד מניותיה בחברת נכס בצומת קסם בע"מ אשר נרשם ברשם המשכונות הוא בטל ומבוטל, מאחר ולטענת המבקשת, הנתבעת לא עמדה בתנאי יסודי לו התחייבה בטרם מתן המשכון, ועל בסיס אותה התחייבות ניתן המשכון לנתבעת.
בתובענה הצהיר התובע שכנגד מס' 1 כי במהלך חודש 08/03 הגיע לסיכום עם ספקים שסיפקו לתובעת שכנגד מס' 2 ואשר היו מבוטחים בביטוח אשראי אצל הנתבעת במסגרתו נדרש לשעבד לטובת הנתבעת את המניות, ובתמורה התחייבה הנתבעת כי תדאג לכך שהאשראי של התובעת שכנגד אצל הספקים ימוחזר אך לא יגדל, כלומר על כל תשלום שתשלם התובעת שכנגד היא תקבל מהספקים שבוטחו אצל הנתבעת סחורה בשיעור התשלום.
נטען כי לאור פסק הדין קיימים השתקים בדבר טענות התובעים שכנגד, ודין התביעה שכנגד להדחות או להימחק על הסף. עוד נטען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה והטענות בכתב התביעה אינן נתמכות בחוות דעת מומחה. עוד נטען כי הטענות המועלות בכתב התביעה שכנגד הינן טענות בעל פה נגד מסמך בכתב ולכן פסולות. התביעה שכנגד כך נטען לא נועדה להיות אלא "משקל נגד" לתביעה של הנתבעת שכנגד מס' 1. טענות התובעים שכנגד לפיה הנתבעת נתנה הסכמה למחזר את האשראי לתובעת שכנגד, באופן שכנגד כל תשלום על פי ההסכם הפשרה יינתן אשראי נוסף באותו גובה, היא מופרכת על פניה.
לטענת המשיבה, המבקשת הטוענת להשתיקם באופן כללי ואינה מפרטת.
לטענתה, אין מעשה בית דין במקרה מושא תביעה זו. נטען כי בה"פ 201363/04 מתמקד בית המשפט בסוגיה הסובבת סביב התביעה לביטול המשכון שנתנה גב' ירדנה לוי ואינו מתמקד בטענות שמעלים המשיבים שכנגד המבקשת ,הן לעניין אי עמידת המבקשת בהתחייבויותיה כלפי המשיבים - הקשורות בהתקשרות עם הספקים ,וכן לעניין הסתרת העובדה כי המבקשת הפסיקה לעבוד עם הספקים הגדולים- טכנו ראלקו ומיני ליין וכו'. עוד נטען כי כתב התביעה מגלה עילה כלפי המבקשת בכך שלא עמדה בהתחייבויותיה המופרטות בכתב התביעה כלפי המשיבה.
המשיבים יגישו חוות דעת מומחה מטעמם במסגרת ראיותיהם ונספח ד' לכתב התביעה מבהיר את טענות המשיבה לעניין זה.טענה של טענה בעל פה נגד מסמך בכתב יכולה אינה הצדקה למחיקת כתב תביעה. עוד נטען על פי ה"פ (ת"א) 961/01 קפרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון כי "עדיין יכולה המערכת ההסכמית שנכרתה בעל פה לגבור על תוכנם של המסמכים שנחתמו בכתב, או למצער להשלים אותה".
דיון
מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.
ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608.
השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.
הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.
כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.
לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב"כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש.
ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358.
שביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.
ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724.
