1. התובע בתיק זה, יליד 1979, הגיש תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.6.2003.
ביום 6.4.2005 קבעה כבוד השופטת דודקביץ כי בהעדר תיעוד רפואי מאז ספטמבר 2003, ומשמדובר בממצאים קונסטיטוציונליים אין מקום למינוי אורטופד בשלב בו ניתנה ההחלטה.
בבקשה שבפני עותר התובע למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי בהסתמך על תיעוד רפואי מאוחר שצורף לבקשה.
הנתבעות מתנגדות לבקשה.
2. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה.
לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת
ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216).
הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97
עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא
אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא
תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.
ברע"א 3497/98
רזין נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 נפסק, כי עצם העובדה שהמערער סבל משבר באגן בעקבות התאונה, יש בה משום
ראשית ראיה, אשר מצדיקה מינוי אורטופד (גם אם סיכום המחלה היווה את האינדיקציה היחידה בחומר הרפואי שהוגש). בית המשפט הבהיר כי ככלל, אין בידי השופט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתה של הפגיעה עקב התאונה, וכדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי.
עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04).
3.
יישום: מעיון במסמכים הרפואיים שבפניי הכוללים את המסמכים שצורפו לכתב התביעה כמו גם המסמכים הנוספים, שצורפו לבקשה, והמאוחרים לחודש ספטמבר 2003, עולה כי ישנה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדי. התובע התלונן באופן רציף על כאבים בגב התחתון ואף עבר טיפולי פיזיוטרפיה בעקבות מצבו. גם אם יתברר כי עברו הרפואי של התובע הינו עבר משמעותי, יוכל המומחה לתת את הדעת באופן מעמיק גם לשאלות הקשר הסיבתי לתאונה.
4.
באשר לסוגיית המימון - לפי תקנה 7 (ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשנ"ז - 1986, "תובע יפקיד בבית המשפט פקדון, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם, להבטחת שכרו של כל מומחה שהוא מבקש למנות לפי תקנה 2, אולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את התובע מההפקדה האמורה". אכן, הפיקדון הוא הכלל והפטור הוא החריג. עם זאת, שעה שמדובר בפגיעה משמעותית ו/או בתובע הסובל מחסרון כיס, עשוי הדבר להיחשב כ"טעם מיוחד" שיצדיק את מתן הפטור מהפקדה. ודוק - לא מדובר בתשלום השכר אלא אך בפיקדון להבטחתו.
משנמצאה כעת תשתית ראייתית המצדיקה מינוי, ובהתחשב בטענות המפורטות בכתב התביעה, הנני מורה לנתבעות לשאת בשכר טרחת המומחה בשלב זה.
5.
אני ממנה בזאת את ד"ר פרידמן בצלאל מרח' נחמני 11 תל - אביב טל' - 5281133-03 כמומחה רפואי בתחום האורטופדי בתיק זה.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 19.6.2003 ובמיוחד יקבע:
א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות?
ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?
ג. מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ולמקצועו.
ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום?
