החלטה בתיק א 31563/06

בפניי בקשת הנתבע, (להלן: " המבקש"), לביטול החלטתי מיום 12.9.06,  לפיה עליו להגיש בקשת רשות להתגונן עד ליום 30.9.06 ולשלם למשיבים הוצאות בסך 500 ש"ח .

לטענתו, ביום 10.7.06 החליט בית המשפט שעל המשיבים להגיב לבקשתו לסילוק התביעה על הסף ו/או מחיקת כותרת עד לתאריך 10.9.06 ועליו להגיב לתגובה עד ליום 17.9.06 .

לתדהמתו, קיבל ביום 18.9.06 החלטה, לפיה נדחתה בקשתו ואף חויב בהוצאות בסך 500 ש"ח, החלטה, שבנסיבות הנ"ל מהווה פגיעה בעיקרי "הצדק הטבעי".

בתשובתו הפריך את טענות המשיבים והצביע על השתלחות חמורה בו, המצדיקה הטלת הוצאות בכל מקרה.

לגרסתו, בית המשפט טעה גם בנימוקי ההחלטה ואין  התייחסות לעניין היות המעבדה "אישיות משפטית".

בתגובת המשיבים, מצוין בהדגשה, שהחשבונית נחתמה על ידו, על אף שטענה זו לא נטענה בכתב התביעה ובית המשפט התעלם מכך וקבע כי קיימת ראשית ראיה בכתב. בית המשפט קיבל את טענת המשיבים, שהיה עליו להגיש תצהיר, על אף שאין המדובר בעובדות חדשות כדרישת התקנה, כאשר בקשתו התייחסה כנגד כל כתב התביעה ולא לעובדות אחרות ומשכך לא היה צורך בתצהיר.

 בתשובתו, טוען המבקש  שלא חתם על החשבונית נשוא תביעה זו כפי שטענו המשיבים בתגובתם, טענה אשר אינה מופיעה כלל בתביעתם ובקשותיו הומצאו למבקשים, בניגוד לנטען על ידם.

לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה. התביעה הוגשה כנגד המבקש בהליך "סדר דין מקוצר" ומתבססת על חשבונית מס שנחתמה ע"י המבקש בהתאם  תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי. ביום  25.6.06 הגיש המבקש לבית המשפט שתי בקשות אשר אין בהן ממש לעניין הבקשה לסילוק התביעה על הסף או למחיקת הכותרת.

בית המשפט קיבל החלטות מבלי שהבקשות הועברו אליהם. המבקש פעל תוך התעלמות מההליך המשפטי וזלזול מוחלט כלפי חובתו כבעל דין באי העברת העתקי בקשותיו לידיהם, אשר דבר קיומן נודע להם רק לאחר החלטת כבוד הרשם יוחנן גבאי מיום 26.6.06, לפיה ניתנה לו ארכה להגשת הבר"ל עד לתום 30 ימים מיום מתן ההחלטה לסילוק על הסף/מחיקת כותרת, שניתנה מבלי לקבל את תגובתם.

בית המשפט הורה למבקש בתאריך 10.7.06 , להעביר את בקשותיו אל המבקשים.

בדיון בבקשותיו של המבקש שנערך  בתאריך 3.9.06, לא טען המבקש  שהתביעה לא ראויה להתקיים בהליך "סדר דין מקוצר". משכך פנו לבית המשפט וטענו שיש לקיים את ההליך בסדר דין מקוצר ויש לחייב את המבקש לשלם את חובו בכפוף להוצאות ולנזקים שנגרמו להם.

ביום 11.9.06 נדחתה בקשת המבקש למחיקת התביעה על הסף ואין לבטלה.

לטענתם, אין להיעתר לבקשת המבקש לעניין זכויות הנובעות "מחובת הצדק", כאשר הוא עצמו לא אפשר להם את קיום זכויותיהם באי המצאת בקשותיו לידיהם.

בסעיף 2 לכתב התביעה נטען במפורש "התובעים סיפקו את הציוד המתכלה לידי הנתבע במועד, כמפורט בחשבונית חתומה שמספרה 77800".

משכך אין לקבל את טענת המבקש שטענה זו כלל לא נטענה ע"י המשיבים.

לעניין המצאת הבקשות למשיבים, איני מוצאת כל אסמכתא לטענת  המבקש ולפיה המציא למשיבים את בקשותיו אם בשליחת דואר ו/או ע"י  שליח ותשובתם לא התקבלה וגם את טענתו זו של המבקש נידחת. היה עליו להמציא לבית המשפט את האישורים הנדרשים להוכחת טענתו זו.

לעניין אי היותה של המעבדה (המשיבה 1 ) אישיות משפטית על החשבונית מצוין :"לייזר ליין מעבדות שירות ומכירות" ובאמצע החשבונית מודגש : "מנהל בפועל רוני שובל": "בשלב של בקשה למחיקה על הסף אין לקבוע ממצא עובדתי ועניין זה  ומשכך לא נדרשה כל התייחסות בהחלטת בית המשפט להיות התובעים אישיות משפטית נפרדת.

בהחלטתי מיום 11.9.06 נקבע: " כתב התביעה שבפניי מסתמך על ראשית ראייה בכתב, היא חשבונית המס מספר 77800, אשר הופקה למבקש בתאריך 7.11.05  בה מצוין סכום קצוב........הבקשה למחיקת כותרת נדחית.

המבקש ישלם לתובעים הוצאות בסך 500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק".